נואליאם, פרקים 1+2
יונת מכירה אותה עד פרק חמש P: חי חי חי. בהצלחול. יום אחד ליאם פרץ הביתה בסערה עם רסיסי חלון בידיו. הוא היה עדיין צעיר וטיפש ולכן לא ידע שנכנסים דרך הדלת. "נואל, חתיכת אידיוט מזדיין, תקום !" היה זה יום שישי ונואל חזר ממסיבה ה4 בבוקר. השעה שבה ליאם התפרץ לחדרו הייתה 7 בדיוק. "חרא אחד, מה אתה רוצה ממני ?" נואל המהם לכיוונו. "תשתוק !" נואל טופף לאיטו לשירותים והקיא את נשמתו. אח"כ הוא נרדם כשראשו תקוע באסלה. "נואל !!!!!11111111" ליאם שאג עליו, "מה אתה חושב שאתה עושה בחדר שלי ?!" ליאם התייאש ממנו, אבל דיבר. "יש לי רעיון, ראש כרוב ממולא תולעים ועוגיות חמאה שכמוך." "איך יכול לעלות משהו בראש הריק שלך ?" שאל נואל בתדהמה אמיתית. "שתוק !!!111 בוא נקים פאקינג להקה, יא חרא !" "אבל מה אתה תעשה ?!" נואל המשיך לשאוג למרות שליאם שתק, למרבה הפלא. "אני אשיר !!!111" ניפח ליאם את חזהו בגאווה. "אתה ?!#?@!#?" "כ – כ – כ – כ – ן !" צעק ונפלו לו משקפי השמש מהחלון. "ליאם חתיכת מזדיין, אלו היו המשקפיים שלי !!!!!111" "תמות !" החזיר לו ליאם את התשובה הניצחת. נואל התעלם: "נו, ומי עוד יהיה בלהקה הזאת שלך ?" "עוד כמה אנשים !11111" התעלם ליאם מהלגלוג, "ואתה תנגן, חרא מטונף !!" נואל הרים את הגיטרה החשמלית שלו, שחורה ונוצצת. *הוא* כבר ניגן בכמה להקות וכתב שירים. הוא חיבר אותה לחשמל, והתעלף. מסתבר שגם נואל לא היה כל כך חכם, כי הוא חיבר אותה כשהוא רטוב ויחף. "ליאם תעזור לי אידיוט מחורבן !!!!1111" "תמות !" ענה לו ליאם והוציא לו לשון. "זה בהחלט עלול לקרות אם לא תעזור לי, בן זונה מחורבן !" ליאם הוציא כפפות לטֶקס ונעל נעלי בירקנשטוק ירקרקות ומכוערות, חולצת עור אדומה צמודה וכובע טמבל לבן. "עכשיו.." הוא הלך אל המטבח ולקח קערת מים. "אידיוט מטומטם ! מה אתה חושב שאתה עו-" ליאם דחף לו תפוח לפה והתחיל לשפוך את המים. ניצוצות חשמליים מגניבים עפו מנואל והוא כמעט מת. מגניב. הזרם החשמלי הפך את נואל מקאשוח ומאגניב לחיה ממולאת רכה ונעימה. "ליאם, בוא נצא למסיבה," "בחייך נואל, אל תהיה אידיוט.." "מה ?" הוא היה על סף דמעות בצבע הלק שעל אצבעותיו. ליאם התרכך. "אין לי מושג מה הבעיות המזוינות שלך, אבל בסדר." בערך באחת בלילה נואל לא הבין איפה הוא נמצא. " מה ? מה לעזאזל ?!" נואל ראה את עצמו רוקד במסיבה פרועה. "לי-אם גא-לגר !!!11111" "לי-אם גא-לגר !!!!!1111" ברגע שנואל צעק נפסקה המוזיקה מחרישת האוזניים. ליאם הופיע מעבר לפינה בחצאית מיני מגפי עור שחורות וחולצת בטן. "גם אני נפלתי למלכודת המזויינת הזאת !" ילל בקול צווחני. "אתה הבאת אותי לכאן, אידיוט מטומטם !!111" שאג נואל בקול גברי לגמרי, משהו שעורר בהלה בקרב צעירות בנות 16 שעמדו לידו וחשבו שהוא בחורה סקסית. "טוב," השלים ליאם עם המצב, "אם אין משהו אחר לעשות.. בוא נשתכר !" נואל הנהן בעצב. הלך לו הסיכוי עם הבחורות ההן, והוא גם מבלה עם אחיו בציבור ! הם צעדו לבר ונפלו על כיסא. תוך שניות ליאם הזמין להם שני ליטר בירה. "נווווווווואל," צהל ליאם, "מה, חרא מזדיין שכמוך ?" נואל נשאר פיכח, לדעתו בלבד. "בוווווווא נלךךךךךךךך הביייתתתתתתתה" "ליאם, מה 'תה משחק 'תצמך שיכור !?" "רוצה מכות ?!" ליאם התגרה בו. "להגיד'ך ת'אמת ?" ליאם הנהן. "בוא נלך מכות, מזדרגג מכוער !" ואז הם הלכו מכות. ונואל שוב כמעט מת. מגניב. לבסוף הם כשלו בביתם. "ליאם, יא חרא, תראה מה עשית בשתי דקות, פרא אדם !!! מי חינך אותך ?!@#??&^" "מפגר שתיין, פרצו לנו הביתה !" "לא אכפת לי !!!!11111" החזיר לו נואל, "טוב !!!" ליאם פתח את הארון ושבר את כל הכוסות. "אתה שיכור, חתיכת בן זונה, ואתה הורס לי את הבית המזדיין הזה !" אח"כ נואל הוסיף בשקט כדי שליאם לא יחשוב לעצמו משהו חס וחלילה: "אני הולך לישון. לילה טוב, מפלצת שעירה ומזדיינת." "תמות !" שררה דממה בבית הגאלגרים. מאחורי ארון התה הבריטי שלהם הסתתר איש עם חתול. האיש שם את החתול על הידית של השירותים ועזב בקמט הזמן שיצר. מגניב. אני מזהירה: פרקים 3-5 הרבה יותר מצחיקים. להתראווווווווווות.
יונת מכירה אותה עד פרק חמש P: חי חי חי. בהצלחול. יום אחד ליאם פרץ הביתה בסערה עם רסיסי חלון בידיו. הוא היה עדיין צעיר וטיפש ולכן לא ידע שנכנסים דרך הדלת. "נואל, חתיכת אידיוט מזדיין, תקום !" היה זה יום שישי ונואל חזר ממסיבה ה4 בבוקר. השעה שבה ליאם התפרץ לחדרו הייתה 7 בדיוק. "חרא אחד, מה אתה רוצה ממני ?" נואל המהם לכיוונו. "תשתוק !" נואל טופף לאיטו לשירותים והקיא את נשמתו. אח"כ הוא נרדם כשראשו תקוע באסלה. "נואל !!!!!11111111" ליאם שאג עליו, "מה אתה חושב שאתה עושה בחדר שלי ?!" ליאם התייאש ממנו, אבל דיבר. "יש לי רעיון, ראש כרוב ממולא תולעים ועוגיות חמאה שכמוך." "איך יכול לעלות משהו בראש הריק שלך ?" שאל נואל בתדהמה אמיתית. "שתוק !!!111 בוא נקים פאקינג להקה, יא חרא !" "אבל מה אתה תעשה ?!" נואל המשיך לשאוג למרות שליאם שתק, למרבה הפלא. "אני אשיר !!!111" ניפח ליאם את חזהו בגאווה. "אתה ?!#?@!#?" "כ – כ – כ – כ – ן !" צעק ונפלו לו משקפי השמש מהחלון. "ליאם חתיכת מזדיין, אלו היו המשקפיים שלי !!!!!111" "תמות !" החזיר לו ליאם את התשובה הניצחת. נואל התעלם: "נו, ומי עוד יהיה בלהקה הזאת שלך ?" "עוד כמה אנשים !11111" התעלם ליאם מהלגלוג, "ואתה תנגן, חרא מטונף !!" נואל הרים את הגיטרה החשמלית שלו, שחורה ונוצצת. *הוא* כבר ניגן בכמה להקות וכתב שירים. הוא חיבר אותה לחשמל, והתעלף. מסתבר שגם נואל לא היה כל כך חכם, כי הוא חיבר אותה כשהוא רטוב ויחף. "ליאם תעזור לי אידיוט מחורבן !!!!1111" "תמות !" ענה לו ליאם והוציא לו לשון. "זה בהחלט עלול לקרות אם לא תעזור לי, בן זונה מחורבן !" ליאם הוציא כפפות לטֶקס ונעל נעלי בירקנשטוק ירקרקות ומכוערות, חולצת עור אדומה צמודה וכובע טמבל לבן. "עכשיו.." הוא הלך אל המטבח ולקח קערת מים. "אידיוט מטומטם ! מה אתה חושב שאתה עו-" ליאם דחף לו תפוח לפה והתחיל לשפוך את המים. ניצוצות חשמליים מגניבים עפו מנואל והוא כמעט מת. מגניב. הזרם החשמלי הפך את נואל מקאשוח ומאגניב לחיה ממולאת רכה ונעימה. "ליאם, בוא נצא למסיבה," "בחייך נואל, אל תהיה אידיוט.." "מה ?" הוא היה על סף דמעות בצבע הלק שעל אצבעותיו. ליאם התרכך. "אין לי מושג מה הבעיות המזוינות שלך, אבל בסדר." בערך באחת בלילה נואל לא הבין איפה הוא נמצא. " מה ? מה לעזאזל ?!" נואל ראה את עצמו רוקד במסיבה פרועה. "לי-אם גא-לגר !!!11111" "לי-אם גא-לגר !!!!!1111" ברגע שנואל צעק נפסקה המוזיקה מחרישת האוזניים. ליאם הופיע מעבר לפינה בחצאית מיני מגפי עור שחורות וחולצת בטן. "גם אני נפלתי למלכודת המזויינת הזאת !" ילל בקול צווחני. "אתה הבאת אותי לכאן, אידיוט מטומטם !!111" שאג נואל בקול גברי לגמרי, משהו שעורר בהלה בקרב צעירות בנות 16 שעמדו לידו וחשבו שהוא בחורה סקסית. "טוב," השלים ליאם עם המצב, "אם אין משהו אחר לעשות.. בוא נשתכר !" נואל הנהן בעצב. הלך לו הסיכוי עם הבחורות ההן, והוא גם מבלה עם אחיו בציבור ! הם צעדו לבר ונפלו על כיסא. תוך שניות ליאם הזמין להם שני ליטר בירה. "נווווווווואל," צהל ליאם, "מה, חרא מזדיין שכמוך ?" נואל נשאר פיכח, לדעתו בלבד. "בוווווווא נלךךךךךךךך הביייתתתתתתתה" "ליאם, מה 'תה משחק 'תצמך שיכור !?" "רוצה מכות ?!" ליאם התגרה בו. "להגיד'ך ת'אמת ?" ליאם הנהן. "בוא נלך מכות, מזדרגג מכוער !" ואז הם הלכו מכות. ונואל שוב כמעט מת. מגניב. לבסוף הם כשלו בביתם. "ליאם, יא חרא, תראה מה עשית בשתי דקות, פרא אדם !!! מי חינך אותך ?!@#??&^" "מפגר שתיין, פרצו לנו הביתה !" "לא אכפת לי !!!!11111" החזיר לו נואל, "טוב !!!" ליאם פתח את הארון ושבר את כל הכוסות. "אתה שיכור, חתיכת בן זונה, ואתה הורס לי את הבית המזדיין הזה !" אח"כ נואל הוסיף בשקט כדי שליאם לא יחשוב לעצמו משהו חס וחלילה: "אני הולך לישון. לילה טוב, מפלצת שעירה ומזדיינת." "תמות !" שררה דממה בבית הגאלגרים. מאחורי ארון התה הבריטי שלהם הסתתר איש עם חתול. האיש שם את החתול על הידית של השירותים ועזב בקמט הזמן שיצר. מגניב. אני מזהירה: פרקים 3-5 הרבה יותר מצחיקים. להתראווווווווווות.
