נהרסו לי החיים!

[egry]

נהרסו לי החיים!

שלום קוראים לי חסוי, אני לומד כרגע בכיתה י' בבית ספר משולב..לפני זה נולדתי חירש מסיבה לא ידועה (זה גם לא רשום ב-DNA) אז גדלתי במסגרת רגילה ובערך בגיל 6 התחלתי לדבר ברור ועליתי לכיתה א'..מיסודי היו לי מלא חברים שומעים והיה ממש נחמד..הגעתי לכיתה ו' וקיבלתי הצעה לעבור לבית משולב עם חירשים ושומעים..התלבטתי כמה זמן אם כדאי לי זה או בית ספר של שומעים ולהמשיך עם חברים שלי..בסוף אמא שלי היא זאת שהחליטה שאעבור מבלי שאני אבחר איזה בית ספר מתאים לי..עברתי לכיתה ז' ובקיצור המצב החברתי שלי התחיל להדרדר..לא הייתי מרוצה מהבית ספר בגלל שהוא ממש מבליט את 2 ''העולמות''..שומעים וחירשים לא תמיד הסתדרו..אז לא הצלחתי למצוא את מקומי אצל שומעים..ואצל חירשים בקושי מצאתי כי אני לא יודע שפת סימנים והם בקושי מדברים איתי..אז המצב הלימודים שלי גם התחיל להדרדר..והקשר שלי עם החברים הקודמים התנתק..כי הייתי כל כך עסוק בעצמי..התמכרתי גם למחשב בגלל שאז חיפשתי דרך להעביר את מה שקורה..אחר כך התחלתי לשנוא את עצמי ממש כאילו פעם לא היה לי בעיה עם זה שאני חירש ועכשיו כן..אני גם מנסה להתעקש כל הזמן לחפש בעצמי חסרונות..ורואה את רוב האנשים כאלה מושלמים..והתחלתי פחות להרכיב מכשירי שמיעה..ואפילו אני כל הזמן חושב על התאבדויות..ואני שונא את ההורים שלי שהחליטו את המעבר כי לא ידעתי שזה מה שיקרה לי..

 

[M r s S m i t h]

היי וברוך הבא לפורום

אין כבד שמיעה\חירש שלא עבר את מה שאתה עובר. לכל אחד מאיתנו קרו מצבים שמחשבות שליליות כאלו עולות לנו לפעמים... כי זה פשוט נורמלי להבין שפגם בליקוי שמיעה שלנו עושה אותנו שונים מיידית, וקשה לנו יותר להבין את המתרחש בחברה שמסביב לנו, וזה מנתק אותנו ומכאן הדרך סלולה לתסכול. עם הזמן ועם ההתבגרות, תמצא מלא דרכים להתמודד עם זה, והכי חשוב זה לפתח חוש הומור וביטחון עצמי כדי להתמודד עם זה ביתר קלות. כך אנשים יקבלו אותך יותר אם תהיה שלם עם עצמך ועם פגמים שלך. תלמד לקבל בשלום את החלטות של חברה לדחות את השונים מהם, ככה החברה נוצרה ואין לי מושג למה(לדעתי זה ממש מעוות לדחות אנשים שהם שונים במקום לעזור להם חוץ מיוצאי דופן שכן עוזרים, שיבורכו!) אך מה הטעם להתווכח עם טבע אנשים? פשוט תקבל את זה בהשלמה ותראה להם שהם טועים, שיש לך המון מה להציע לעולם הזה. ותחייך...כדאי להסתכל על זה מנקודת מבט אופטימית, אופטימיות היא דרך יותר יעילה מאשר פסימיות.

 

[egry]

היי..

תודה רבה, זה גם גורם לי להרגיש טוב שאת מבינה..כי סיפרתי כמה פעמים לההורים ולכמה חברים שלי שהם שומעים אבל הם לא מבינים אותי בכלל..כי הם חושבים שאני קוטר ושצריך להציב לי גבולות

 

[LITAL200666]

סוזנוש אני גאה בך!

מסכימה איתך עם כל מילה שכתבת!!! לא נותר לי מה להגיד כבר רק שתדע שכל לקויי שמיעה עוברים מצבים כאלה!!אתה לא נמצא לבד במצב כזה!! אתה עכשיו בטח לא תבין את זה אבל מתבגרים בכיתות י' עד י'ב חושבים הכל בצורה קיצונית ,שלילית,וקשה תן לזמן לעבור ובבוא הזמן כשתתבגר אתה תראה את הדברים בראייה פחות קשה וקיצונית כל לקויי שמיעה מתבגרים כמוך אין להם חיים קלי ם אתה יודע למה??כי בגיל כזה מחכים שתוכיח את עצמך,אתה כבר צריך להתחיל להתמודד עם החיים והעולם,להלחם על רצונות שלך.

 

[נופו המטורפת]

יפה מותק דיברת נכון

אין טעם לנסות להילחם בחברה ובהפרדה בין החירשים. אתה פשוט עוד לא מצאת את מקומך. אני הייתי בדיוק במצב שלך, ויכול להיות שאפילו מדובר על אותו ביצפר חח אבל נעזוב את זה במשך שנתיים התנדנדתי בין שומעים ללקויי שמיעה עד שבסוף הבנתי מי החברים האמיתיים שלי ועשיתי מאמצים ללמוד שפת סימנים ולתקשר איתם. בכיתה י"ב כבר לא נותרו לי חברים שומעים אולי אצלך זה יכול להיות ההפך, לודעת אבל בביצפר משולב השומעים רואים אותנו כמוגבלים ומוזרים

 

[LITAL200666]

איך אני יודעת על מה את מדברת נופר

 

[נופו המטורפת]

כולם פה יודעים על מה אני מדברת

 

[moran f]

כדאי לך לפנות לעזרה מקצועית

אם אתה חושב על התאבדות, הפורום הוא ממש לא תמיכה מספיקה. פניה למישהו מקצועי היא כנראה הדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות למען עצמך.

 

[נופו המטורפת]

הפורום הוא תמיכה הרבה יותר טובה

מכול פסיכולוג

 

[moran f]

מבחינות מסויימות כן

אבל מבחינות אחרות לא. את רוצה לקחת על עצמך את האחריות למצבם הנפשי של משתתפים בפורום?

 

[amitk80]

ידידי זה מה שיש לי להגיד

היי, האמת שאני מסכים עם מה שמורן כתבה. תראו, הפורום הזה יכול לעזור ולתת תמיכה אבל הוא לא יכול לתת את הכלים שפסיכולוג יכול לתת. יש מצבים שאנחנו יכולים לעזור ולייעץ אבל מי שלא פסיכולוג לא יכול לשקף מצבים למטופל. נופר האם תרצי לקחת אחריות אם יקרה משהו? יש לזה גם משמעויות משפטיות מעבר לעובדות עצמם. egry אני חושב שכל בן אדם עם מגבלה חייב להשתלב בחברה עצמה (הרואה במקרה שלי או במקרה שלך החברה השומעת). דווקא כאשר אדם עם מגבלה מסתובב עם חברה שומעת במקרה שלך עם כל הקשיים אפשר להתמודד. כאשר אתה מצליח להתמודד ולהגיע להישגים פסיכולוגית זה עושה לך טוב (כי אתה בן שווים). אדם עם מגבלה שיתערבב עם חברה ללא המגבלה אז הוא יוציא את מקסימום היכולות שלו כדי להוכיח שהוא באמת שווה בין שווים. אני לא יודע איך עכשיו אפשר לתקן את המצב אבל השאיפה שלך ללכת ללמוד במקומות רגילים (אני למשל עשיתי טעות שהלכתי לקורס פסיכומטרי של כבדי ראייה בירושלים כי הרמה שם היתה כל כך נמוכה ש 90 אחוז מהכיתה הוציאו ציונים פחות מ 500). שיהיה בהצלחה ואם אתה צריך מישהו לדבר איתו אז אתה יכול להרגיש חופשי. שיהיה בהצלחה בבגרויות ותזכור, תחייך כי יש אנשים בעולם שהמצב שלהם יותר גרוע משלך ואתה עוד צעיר בתחילת הדרך. עמית

 

[egry]

האמת..

אני בן אדם די סגור ואני לא אוהב לדבר עם אנשים זרים..יותר קשה להיפתח במיוחד שהם גם שומעים אבל האמת לדעתי הפורום יכול לספק תמיכה יותר טובה..בגלל שיש פה לקויי שמיעה כמוני.. ותודה...

 

[moran f]

אז פנה לפסיכולוג לקוי שמיעה

לפורום אין ולא יהיו את הכלים שיש לפסיכולוג. סיפרת שאתה חושב על התאבדות - גם כשזה נשאר ברמת המחשבות, זה דבר שדורש התייחסות.

 

[צלף]

תנסה לפנות לאפרים למדן

פסיכולוג קליני בכיר עם הרבה ניסיון של טיפול בלקויי שמיעה - וגם כבד שמיעה בעצמו. http://www.tapuz.co.il/Communa/ViewmsgCommuna.asp?Communaid=15783&msgid=19008057 ויש גם את ד"ר ארז מילר - ממנהלי אתר צפונט.

 

[amitk80]

תשמע ידידי

אני חושב שאתה חייב לפנות לפסיכולוג ומהר בגלל שיש לך מחשבות על התאבדות. אם אתה לא תפנה אז אני מתכוון לפנות פה לאחראי הקומונות בתפוז שיעשו את זה. אני לא אשן בלילה בידיעה שיש מישהו שמוכן להתאבד. תאמין לי עם המשטרה תגיע אליך הביתה זה יהיה לא נעים.... המקום הזה לא מספיק. הוא יכול לעזור אבל הוא לא היחידי.

 

[egry]

לא

אמנם אני חושב להתאבד מידי פעם אבל לא אמרתי שאני מוכן להתאבד אבל אני מפרק את ההרגשה באמצעות התבטאות שזה הרבה יותר טוב מפסיכולוג

 

[lihi1]

מזדהה לחלוטין

אני תמיד חייתי ועודני חיה בסביבה שומעת ופעם היו לי חברים שומעים אבל עכשיו אין לי כי הקשר נותק לפני שנים ואני לא נמצאת בסביבה של לקוי שמיעה וחירשים ואני סגורה בבית ואני בת 25 אז העצה שלי שבשביל שלא תגיע למצבי אולי תחדש קשרים של חברים מבית ספר קודם או תצא מהבית להכיר כי הלכתי בדיוק בדרך שלך ואם תמשיך להתנתק מסביבה אז ייתכן שיהיה לך קשה בעתיד לתקשר כמו שקורה לי אז אני לא רוצה לדכא פשוט אל תעשה את השגיאות שלי ובאמת אל תתסתגר בבית מול המחשב בשבילי היום זה מאוחר מדי

 

[אמיר335]

זה עדיין לא מאוחר

לא לך egry ובטח שלא לך ליהי אתה בן 16 אם אני לא טועה ואת בת25 . עכשיו אתם צעירים ויכולים לשנות אם תחכו לגיל 45 זה יהיה קצת מאוחר וקשה יותר קשה לשנות. זה לא קל - מסכים. אבל לא בלתי אפשרי

 

[lihi1]

קל להגיד

קל להגיד אבל אומנם אני צעירה אבל אין לי סביבה שאני יכולה להתחבר במיוחד במקום שבו אני גרה

 

[אמיר335]

אני מאד מבין אותך

וההרגשה שאת מתארת מובנת ומוכרת לא מוצאים חברים מהיום למחר ולא ממחר למחרתיים. אבל אפשר טיפין טיפין - במסגרת של לימודים/קורסים/חדר כושר/טיולים של החברה להגנת הטבע אפשר להכיר לאט לאט - זה לא קל במיוחד לביישנים שבחבורה

(ואני לא מוציא עצמי הכלל)