נהפך ליבי בקירבי

[בור תחתיות]

נהפך ליבי בקירבי

שלום מובן שהשם בדוי . אני לא רואה כל דרך לצאת מהתחתית שבה אני נמצא. מילימטר מהפתרון הקל. בן למשפחה של גאונים . אב מהנדס גאון. אח תואר שני . אח נוסף משפטן . מעל לשנה נוסע על ניוטרל ולא יכול לסיים את לימודיי בטכניון-"מכון טכנולוגי לישראל". הקושי התחיל כקושי בלימודים והקש ששבר את גב הגמל הייתה מישהי שהכרתי דרך צ´ט. אין יום במשך ה20 החודשים האחרונים שאיני חושב עליה. לא ראיתי את פניה והיא לא ראתה את פני. בדיעבד התברר לי שהיא התחתנה עם אחר. האינטואיציה אומרת לי להמשיך לחפש אותה. אולם הבטחתי לה ולקרובת משפחתה שלא אעשה כן . זהותה המדויקת הוסוותה בצורה מקצועית. אני יודע כי היא כלואה בתוך מערכת שהיא שונאת. כל המחזור שלי סיים את התואר מזמן. אני לא יכול ללמוד כלוםםםםםםםםםםםםם. לא מבחן ולא חצי מבחן. אני רוצה חופששששששששששששששששששששששששששששששש לא יכול ללמוד. לא רוצה ללמוד. נותרו לי 13 נקודות מתוך 160 לצורך סיום התואר. אני לא רוצה ולא יכול ללמוד. הבנתם את זה ??????!!!!! . לא יכול להמשיך הלאה. המחשבות טורפות אותי כל הדימוי העצמי נהרס כל הציפיות שלי התרסקו אני רק משחזר בראש ויכוחים עם האבא הגאון שלי שכל הזמן נלחם איתי במקום להגיד לי שאעשה מה שליבי חפץ. נמאס לי מהציפיות של כל העולם ואישתו. גם בציפיות של עצמי לא עמדתי. מאגרא רמה לבירא עמיקתא. אף פעם לא היה לי חופשששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש. אני רוצה חופשששששששששששש. לא ללמוד!. לא לעבוד! . לא לעשות מטלות בבית! חופששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש. מעל 26 שנה לא היה לי חופששששששששששששששששששששששששששששששששששש. אני פקעת עצבים . נוספו לזה אלף ואחד מחשבות של הערכה עצמית ודימוי עצמי. וכל הדייטיות שלמדו מדעי החירטוטולוגיה בבר אילן ולא התמודדו עם מחצית החומר הלימודי שמתמודדים איתו בטכניון. יש לי אלף ואחד חלומות בראש להגשים. חלומות בשביל עצמי ולמען עצמי. את אותה וירטואלית איני יכול לשכוח. אבא שלי רק מטריף אותי על דעתי כשהוא מתעקש להיכנס לי לתוך הקרביים ולדעת מה קורה איתי. אני לא רוצה לשתף אותו!!!!! יתהפך העולם ! אני לא רוצה לשתף אותו !!! זה לא ברור לו. הייעוץ הפסיכולוגי בטכניון כרוך ב"אות קיין" הכל שם ממוחשב. אני ממש לא בוטח במערכת הייעוץ שלהם. זה ממוחשב. הטכניון הריאלי מבין רק מספרים. לא מעניין אותו שיש גם אנשים שמסתבכים בפרשיות רומנטיות מוזרות. האדם נולד חופשי אך בכל מקום כבול הוא באזיקים נשברתי

 

[גרא.]

ב"ת,אם ככה אתה מרגיש,למה שלא ..

תקח את עצמך בידיים,תארוז תרמיל נסיעות,פנקס טרבלס צ´ק.וללא כל תכנון,סע לאן שתקח אותך הרוח..עזוב את הלימודים,כרגע הם פחות חשובים..תמיד תוכל לחזור ולהשלים..או אפילו להתחיל מחדש..הכל בידיך,עליך רק להחליט !!

 

[rane]

תגובה לתשובתך

קל מאוד לאמר את זה...לקחת פנקס צ´קים,תרמיל וכו´ ולסוע לאן "שהרוח לוקחת". אני די מזדהה עם הבחור הזה.. אני במצב דומה לשלו רק שאני בשנה הראשונה וכבר מאוד קשה לי. גם לי היתה מישהי שהעסיקה לי את המחשבות יותר מהלימודים ועכשיו נראה שיהיו קורסים שאאלץ לעבור מחדש, עם המחזור הבא. גם אני חשבתי להפסיק, ולהמשיך אח"כ..אבל כשאתה יודע מה הציפיות ממך (גם צפיות שלך מעצמך..) ובייחוד במשפ´ כמו שהוא תיאר, ועוד כשאתה בדרך לסיים את התואר, אז זה מאוד קשה לעשות צעד כזה. לא כל אחד מסוגל פתאום פשוט להתנתק מהכל ולעזוב, אפילו אם העזיבה הזו פירושה חופש שאתה כלכך מייחל לו. הייתי מייעץ לו להעזר בחברים (לאוו דווקא אלו שאיתם הוא לומד) שיתמכו בו.. לפעמים לשתף מישהו קרוב ופשוט להוציא דברים מהבטן -אולי לא פותר את הבעייה - אבל מוריד מהלחץ (מנסיון), וזה גם חשוב. גם לי קשה לשתף את ההורים.. בכל אופן, אני לא יודע אם לקום ולעזוב זה פתרון (מנסיון של אחרים שלומדים איתי וגדולים ממני בכמה שנים זה קל לעזוב, אבל אח"כ וככל שעובר הזמן, קשה לחזור, כי הדבר האחרון שאתה זוכר זה כמה קשה היה לפני שעזבת) אולי במקרה שלו כן.., אני חושב שהחלטה כזו שווה שיחה עם מישהו שעוסק בנושא (אני בטוח שהוא לא היחיד שעומד במצב כזה של לחץ) אני מקווה שתצא מזה ומאחל לך בהצלחה.