נדנדה...

נדנדה...

הפוסט האחרון שלי היה רווי אמוציות. והייתי צריכה להתרחק כדי להעיז להתקרב שוב.
ואולי זה לא ככה במציאות.
זה לא משנה.
ככה זה אצלי בדמיון. ובשבילי זה מספיק.

ההרגשה הזו..
ההרגשה הזו של פעם למעלה ופעם למטה.
פעם עונה ופעם שותקת.
פעם מצייתת ופעם מתחצפת.
פעם מכאיב ופעם מלטף.
פעם רעה ופעם טובה.
צועקת ולוחשת.
בגללך.
בזכותך.
מחייכת.
בוכה.
נדנדה.

 

A לוןA

New member
נדנדה כזו

לפעמים נותנת טעם אחר לגמרי לחיים.
&nbsp
 
מכורה

להרגשה הזו.
לא ידעתי שזה קיים או אפשרי לפניו.
&nbsp
נראה לך שזה לא אמוציונלי?
Think again
&nbsp
 

מוניאמר

New member
אולי זה תירוץ פנימי לחוסר גיבוש מספיק?

אני ככה...סתם שואל...
כי נפלאות המוח האנושי כוללות הסתרה של המציאות מפנינו בעצמנו...
 
למעלה