את באה לבקר
New member
נגעה בשמיים
פתאום הרגשתי צורך עז,ממש בלתי נשלט,לספר לכם על הפעם הראשונה ששמעתי את השיר נגעה בשמיים!!! זה היה ביום העצמעות שנת 93 קצת לפני שיצא שיא הרגש. היו מלא אנשים בפארק הירקון,וכל מי שנחשב אומן מצליח הגיע להופיע. היו גם אומנים מחו"ל כמו למשל ד"ר אלבן. אני הגעתי למופע עם בן דוד שלי,שלומי,שכל קיץ 92 ביליתי יחד איתו בהופעות המדהימות ביותר של משינה.וגם שני חברים טובים שלי,שלא כל כך אוהבים הופעות והמולה. היו אחלה הופעות: אביב גפן,ד"ר קספר,ועוד מלא תותחים כך שרקדנו והשתוללנו כל הלילה.לאט לאט אנשים התחילו ללכת הביתה ,השעה היתה כבר 4 ומשינה עוד לא עלו.שני החברים שלי התייאשו והלכו הביתה,אני ושלומי כמעט ולא הרגשנו שהם הלכו,אנחנו המשכנו להשתולל,הרבה אנשים הלכו כבר 5 בבוקר ומשינה עוד לא הגיעו,הי ברור שהם אחרונים(תמיד את הטובים ביותר שומרים לסוף).ואז.......בקהל נשארו רק מי שבאמת אוהב את משינה,השחר הפציע,הבוקר עלה ומשינה עלו לבמה בערך ב-6 .כולם כבר היו עייפים אבל משינה לא ויתרו והם נתנו שם הופעת כסח עם שירים רק מהעמותה לחקר התמותה וממפלצות התהילה.היה שם פוגו מטורף,מהבמה נזרקו כל הזמן מדבקות של משינה ,מה שאומר שכולם קופצים על כולם בניסיון להשיג כמה שיותר מדבקות. היה שילוב יפה של קהל שחיכה כל הלילה למשינה ומשינה שנתנה תמורה מלאה לציפיות. ואחרי כל הבלאגן שהיה משינה ירדו מהבמה,מיותר לציין שכולם היו שפוחים ללא יכולת ממשית לזוז,ובדיוק אז משינה חזרו יובל בנאי החזיק גיטרה אקוסטית כחולה(זאת הפעם הראשונה שראיתי את יובל בנאי אוחז גיטרה,בעצם פעם שנייה,הפעם הראשונה היתה כאשר משינה הופיעה ב"סוף סוף" עם שיר השנה ריקוד המכונה,הם היו חייבים לעשות משהו עם יובל אז הם הביאו לו גיטרה,זה היה מאוד משעשע,,,,,הוא לא בדיוק ידע מה לעשות איתה.....) יובל לקח את הגיטרה ושר בפעם הראשונה את נגעה בשמיים,אני זוכר את כל הקהל בהלם אני זוכר את הזריחה ברקע ואני זוכר שנגמר השיר את מחיאות הקפיים של הקהל שאמר,משינה הולכים להוציא עוד תקליט שלא ייצא מהפטיפון,הרבה זמן,והם צדקו....
פתאום הרגשתי צורך עז,ממש בלתי נשלט,לספר לכם על הפעם הראשונה ששמעתי את השיר נגעה בשמיים!!! זה היה ביום העצמעות שנת 93 קצת לפני שיצא שיא הרגש. היו מלא אנשים בפארק הירקון,וכל מי שנחשב אומן מצליח הגיע להופיע. היו גם אומנים מחו"ל כמו למשל ד"ר אלבן. אני הגעתי למופע עם בן דוד שלי,שלומי,שכל קיץ 92 ביליתי יחד איתו בהופעות המדהימות ביותר של משינה.וגם שני חברים טובים שלי,שלא כל כך אוהבים הופעות והמולה. היו אחלה הופעות: אביב גפן,ד"ר קספר,ועוד מלא תותחים כך שרקדנו והשתוללנו כל הלילה.לאט לאט אנשים התחילו ללכת הביתה ,השעה היתה כבר 4 ומשינה עוד לא עלו.שני החברים שלי התייאשו והלכו הביתה,אני ושלומי כמעט ולא הרגשנו שהם הלכו,אנחנו המשכנו להשתולל,הרבה אנשים הלכו כבר 5 בבוקר ומשינה עוד לא הגיעו,הי ברור שהם אחרונים(תמיד את הטובים ביותר שומרים לסוף).ואז.......בקהל נשארו רק מי שבאמת אוהב את משינה,השחר הפציע,הבוקר עלה ומשינה עלו לבמה בערך ב-6 .כולם כבר היו עייפים אבל משינה לא ויתרו והם נתנו שם הופעת כסח עם שירים רק מהעמותה לחקר התמותה וממפלצות התהילה.היה שם פוגו מטורף,מהבמה נזרקו כל הזמן מדבקות של משינה ,מה שאומר שכולם קופצים על כולם בניסיון להשיג כמה שיותר מדבקות. היה שילוב יפה של קהל שחיכה כל הלילה למשינה ומשינה שנתנה תמורה מלאה לציפיות. ואחרי כל הבלאגן שהיה משינה ירדו מהבמה,מיותר לציין שכולם היו שפוחים ללא יכולת ממשית לזוז,ובדיוק אז משינה חזרו יובל בנאי החזיק גיטרה אקוסטית כחולה(זאת הפעם הראשונה שראיתי את יובל בנאי אוחז גיטרה,בעצם פעם שנייה,הפעם הראשונה היתה כאשר משינה הופיעה ב"סוף סוף" עם שיר השנה ריקוד המכונה,הם היו חייבים לעשות משהו עם יובל אז הם הביאו לו גיטרה,זה היה מאוד משעשע,,,,,הוא לא בדיוק ידע מה לעשות איתה.....) יובל לקח את הגיטרה ושר בפעם הראשונה את נגעה בשמיים,אני זוכר את כל הקהל בהלם אני זוכר את הזריחה ברקע ואני זוכר שנגמר השיר את מחיאות הקפיים של הקהל שאמר,משינה הולכים להוציא עוד תקליט שלא ייצא מהפטיפון,הרבה זמן,והם צדקו....