נגמר הכח
קשה לי מאוד. ביום חמישי אני הולכת לפגישה הרביעית, אני יודעת שזה לא אמור להשתנות בבום..אבל מאז שהתחלתי את הטיפול אני מרגישה מנותקת. קשה לי להסביר, כאילו בזמן שאני באמת.מנסה לצאת מזה חצי ממני עושה הכל בדיוק ההפך, ובכוונה. אני מקשה על עצמי ומענישה ומענישה. ובאיזה שהוא מקום זה לא מגיע לי. אבל בכל זאת ממשיכה. אני מצטערת. שאני הולכת לוותר, אני לא יודעת אם זה שווה את כל המאמץ ההסתרה והכסף, אני לא יודעת אם אני שווה את כל זה.אולי אני פשוט צרכה להפסיק לנסות לקום ואז, יכול להיות.. שלא יהיה לי יותר לאן ליפול. אולי פשוט אני צרכה ללחוץ לזה את היד במקום לנסות לשים לזה רגל. אני מבקשת סליחה. סליחה לעצמי שאני מוותרת כנראה..סליחה למשפחה שאני פחות איתם וסליחה לסובבים אותי, שקצת פחות אכפת לי מהם.. שאני פחות דואגת, פחות עוזרת. וסליחה ענקית לאלה שתומכים ואני פשוט נסגרת..מפסיקה לשתף. כרגע אני מרגישה קצת רע, עשיתי לעצמי רע. ואני אשמה. אולי זה משהו שיעבור עם הזמן.. אולי כל מה שאני צרכה זה זמן. באמת שיכול להיות שיהיה בסדר, נגיד. מאחלת לכולכם בהצלחה ושולחת חיזוקים..אני מעריצה את הכח שלכם.
קשה לי מאוד. ביום חמישי אני הולכת לפגישה הרביעית, אני יודעת שזה לא אמור להשתנות בבום..אבל מאז שהתחלתי את הטיפול אני מרגישה מנותקת. קשה לי להסביר, כאילו בזמן שאני באמת.מנסה לצאת מזה חצי ממני עושה הכל בדיוק ההפך, ובכוונה. אני מקשה על עצמי ומענישה ומענישה. ובאיזה שהוא מקום זה לא מגיע לי. אבל בכל זאת ממשיכה. אני מצטערת. שאני הולכת לוותר, אני לא יודעת אם זה שווה את כל המאמץ ההסתרה והכסף, אני לא יודעת אם אני שווה את כל זה.אולי אני פשוט צרכה להפסיק לנסות לקום ואז, יכול להיות.. שלא יהיה לי יותר לאן ליפול. אולי פשוט אני צרכה ללחוץ לזה את היד במקום לנסות לשים לזה רגל. אני מבקשת סליחה. סליחה לעצמי שאני מוותרת כנראה..סליחה למשפחה שאני פחות איתם וסליחה לסובבים אותי, שקצת פחות אכפת לי מהם.. שאני פחות דואגת, פחות עוזרת. וסליחה ענקית לאלה שתומכים ואני פשוט נסגרת..מפסיקה לשתף. כרגע אני מרגישה קצת רע, עשיתי לעצמי רע. ואני אשמה. אולי זה משהו שיעבור עם הזמן.. אולי כל מה שאני צרכה זה זמן. באמת שיכול להיות שיהיה בסדר, נגיד. מאחלת לכולכם בהצלחה ושולחת חיזוקים..אני מעריצה את הכח שלכם.
