נגמרה לי החופשה

[ג ל2]

נגמרה לי החופשה

נגמרה לי החופשה
נשארתי עם בתי שנה ושלושה חודשים בבית (+הנקתי אותה )ואז החלטנו על סיבוב שני לכן גמלתי אותה ורשמתי אותה לגן (בקושי רב )בנתיים חיפשתי עבודה עד 13.00 כדי שאוכל לקחת אותה מוקדם,אך עייפתי בחיפושי במיוחד אחרי שפיטרו אותי 3 שבועות אחרי שגילו שאני בטיפולים . מצאתי עבודה חדשה אך עד 16.30 ,בעיני זה נורא ואיום ,עמלתי כ"כ קשה בשביל לראות אותה שעתיים בערב ? קשה לי אפילו לכתוב את זה ,זה פשוט נשמע לא הגיוני . היא פשוט הנשימה שלי ואני צרכה לשחרר אותה . צריך פה דחוף עוד תינוק ,אה ?! תודה רבה ג ל2

 

[ממי המקורית]

קשה.... קשה.....!

נגמרה לי החופשה
נשארתי עם בתי שנה ושלושה חודשים בבית (+הנקתי אותה )ואז החלטנו על סיבוב שני לכן גמלתי אותה ורשמתי אותה לגן (בקושי רב )בנתיים חיפשתי עבודה עד 13.00 כדי שאוכל לקחת אותה מוקדם,אך עייפתי בחיפושי במיוחד אחרי שפיטרו אותי 3 שבועות אחרי שגילו שאני בטיפולים . מצאתי עבודה חדשה אך עד 16.30 ,בעיני זה נורא ואיום ,עמלתי כ"כ קשה בשביל לראות אותה שעתיים בערב ? קשה לי אפילו לכתוב את זה ,זה פשוט נשמע לא הגיוני . היא פשוט הנשימה שלי ואני צרכה לשחרר אותה . צריך פה דחוף עוד תינוק ,אה ?! תודה רבה ג ל2

קשה.... קשה.....!
ההרגשה כל כך מוכרת... אני גם עובדת במשרה מלאה ורואה את בני רק בסביבות 17.00 כשאני מוציאה אותו מהצהרון ולמרות שהוא די גדול- בכיתה א' אז דווקא לאחרונה התחיל לנגן לי על המצפון ולהתלונן ש"רק הוא" לא הולך הביתה בצהריים מבית הספר ולא רוצה צהרון וכו"... קשה מאוד אבל אין ממש ברירה. אני כל הזמן אומרת שהייתי משלמת 1,000,000 כדי לעבוד עד 13.00 ולהיות אתו כל היום ולא רק כמה שעות בערב, אבל מה לעשות? המציאות מכריחה אותנו לנהוג כך והאמת שזה לא ממש נורא ואיום אבל אני כן מבינה את ההרגשה הקיצונית במקרה שלך היות ויש לך תינוקת קטנה שגם לך קשה מאוד להתנתק ממנה. אני גם עזבתי עם לידת בני עבודה עם וותק של 10 שנים כדי להיות אתו כל הזמן ובסוף זה נמשך עד גיל 1.4 שרשמתי אותו למעון והיה לי מאוד קשה הניתוק הזה. עוד תינוק זה לא רעיון רע בכלל אם את יכולה להרשות לעצמך להשאר עוד תקופה בבית בלי עבודה, בהחלט כן! אז קדימה לדרך ותבשרי לנו בשורות טובות וחיוביות!!!! היידה!!

 

[ג ל2]

תודה על ההזדהות

קשה.... קשה.....!
ההרגשה כל כך מוכרת... אני גם עובדת במשרה מלאה ורואה את בני רק בסביבות 17.00 כשאני מוציאה אותו מהצהרון ולמרות שהוא די גדול- בכיתה א' אז דווקא לאחרונה התחיל לנגן לי על המצפון ולהתלונן ש"רק הוא" לא הולך הביתה בצהריים מבית הספר ולא רוצה צהרון וכו"... קשה מאוד אבל אין ממש ברירה. אני כל הזמן אומרת שהייתי משלמת 1,000,000 כדי לעבוד עד 13.00 ולהיות אתו כל היום ולא רק כמה שעות בערב, אבל מה לעשות? המציאות מכריחה אותנו לנהוג כך והאמת שזה לא ממש נורא ואיום אבל אני כן מבינה את ההרגשה הקיצונית במקרה שלך היות ויש לך תינוקת קטנה שגם לך קשה מאוד להתנתק ממנה. אני גם עזבתי עם לידת בני עבודה עם וותק של 10 שנים כדי להיות אתו כל הזמן ובסוף זה נמשך עד גיל 1.4 שרשמתי אותו למעון והיה לי מאוד קשה הניתוק הזה. עוד תינוק זה לא רעיון רע בכלל אם את יכולה להרשות לעצמך להשאר עוד תקופה בבית בלי עבודה, בהחלט כן! אז קדימה לדרך ותבשרי לנו בשורות טובות וחיוביות!!!! היידה!!

תודה על ההזדהות
אבל כשכתבתי "איום ונורא "התכונתי -שהחיים מחיבים אותנו לבחור דברים שלדעתי הם כ"כ לא נכונים עקרונית ,כמו לתת את התינוקת שלך לטיפולם של אחרים 9 שעות ביממה ,לדעתי זה מוגזם . קשה לי להסביר ! מ7.30 עד 16.30 ? ?

 

[ממי המקורית]

הבנתי אותך ומשתתפת בהרגשתך!

תודה על ההזדהות
אבל כשכתבתי "איום ונורא "התכונתי -שהחיים מחיבים אותנו לבחור דברים שלדעתי הם כ"כ לא נכונים עקרונית ,כמו לתת את התינוקת שלך לטיפולם של אחרים 9 שעות ביממה ,לדעתי זה מוגזם . קשה לי להסביר ! מ7.30 עד 16.30 ? ?

הבנתי אותך ומשתתפת בהרגשתך!
בני אמנם כבר די גדול אבל אני מבינה היטב על מה את מדברת כי אני לעתים קרובות מתייסרת על זה שאני רואה אותו רק אחה"צ ואת בטח יודעת שהערות של אנשים בסגנון "אוי, איזה מסכן הילד, כל היום בחוץ..." לא ממש משפרות את ההרגשה- גם בגלל שהוא לא מסכן בכלל כי דאגתי לו לסידור הטוב ביותר (סביר שגם היקר ביותר..) וגם מה לעשות שצריך לעבוד ואין ממש עבודות לחצי משרה וגם אם כן- המשכורת פשוט מגוחכת ברוב המקרים. אם אין לך ברירה אז תתרגלי עם הזמן והכל יסתדר. הניתוק מתינוק/ת קשה מאוד אבל לפעמים הכרחי, תלוי בנסיבות. אולי יעזור לך לחשוב על מה שהבת שלך תקבל במעון - חברה של ילדים אחרים, טיפול נאות, גירויים מוטוריים וכו". בהצלחה בהמשך!!!

 

[בילבי היחיד]

את לא מתארת לעצמך כמה אני מזדהה

נגמרה לי החופשה
נשארתי עם בתי שנה ושלושה חודשים בבית (+הנקתי אותה )ואז החלטנו על סיבוב שני לכן גמלתי אותה ורשמתי אותה לגן (בקושי רב )בנתיים חיפשתי עבודה עד 13.00 כדי שאוכל לקחת אותה מוקדם,אך עייפתי בחיפושי במיוחד אחרי שפיטרו אותי 3 שבועות אחרי שגילו שאני בטיפולים . מצאתי עבודה חדשה אך עד 16.30 ,בעיני זה נורא ואיום ,עמלתי כ"כ קשה בשביל לראות אותה שעתיים בערב ? קשה לי אפילו לכתוב את זה ,זה פשוט נשמע לא הגיוני . היא פשוט הנשימה שלי ואני צרכה לשחרר אותה . צריך פה דחוף עוד תינוק ,אה ?! תודה רבה ג ל2

את לא מתארת לעצמך כמה אני מזדהה
איתך אבל אני חזרתי לעבודה שהיא היתה בת 4 חודשים ועד עכשיו שהיא כבר בת עוד שבוע בת 9 חודשים עדיין מאוד קשה לי עם זה ויש לי רגשה אשמה נוראיים אני באה בשעה ארבע מהעבודה ובשעות האלו היא כבר לא בשיא המרץ והיא כבר עייפה ואז בקושי יוצא לי לבלות איתה אחר הצהריים והכי כואב שאני באה לקחת אותה אחרי העבודה היא לא מתלהבת לבוא אלי או לראות אותי היא נורא קשורה לאמא שלי שהיא מטפלת בה ומעדיפה להיות איתה . אז עם כל הבאסה פשוט אין ברירה וחייבים לעבוד

 

[תמי של יעל ומיכל]

אוי כמה שאני מבינה אותך

נגמרה לי החופשה
נשארתי עם בתי שנה ושלושה חודשים בבית (+הנקתי אותה )ואז החלטנו על סיבוב שני לכן גמלתי אותה ורשמתי אותה לגן (בקושי רב )בנתיים חיפשתי עבודה עד 13.00 כדי שאוכל לקחת אותה מוקדם,אך עייפתי בחיפושי במיוחד אחרי שפיטרו אותי 3 שבועות אחרי שגילו שאני בטיפולים . מצאתי עבודה חדשה אך עד 16.30 ,בעיני זה נורא ואיום ,עמלתי כ"כ קשה בשביל לראות אותה שעתיים בערב ? קשה לי אפילו לכתוב את זה ,זה פשוט נשמע לא הגיוני . היא פשוט הנשימה שלי ואני צרכה לשחרר אותה . צריך פה דחוף עוד תינוק ,אה ?! תודה רבה ג ל2

אוי כמה שאני מבינה אותך
נקיפות המצפון אצלי קיימות כל הזמן, למרות שהשנה הורדתי שעה ואני עובדת רק 8 (07:00-15:00), אבל גם אצלי הן בכיתה א' ומתלוננות למה הן לא הולכות הביתה אלא לצהרון. הלוואי והיו לי פתרונות..