Nי אני וNה שמי
New member
נגיעות מקריות
כל היום אנחנו עובדים זה לצד זו.
נוגעים נגיעות מקריות.
חיכוך עדין של ידך בשדיי, כשהיא נשלחת אל כלי כתיבה כלשהו, הנמצא לפניי.
נשימתך קרובה אל תנוך אזני, כשאתה מתכופף ללחוש לי משהו ["צריך להכין מזכר כזה וכזה"] במהלך ישיבה.
בסיום המשפט אתה משתהה לשניה, שאינה מורגשת לאחרים, נושם קרוב וכמעט נוגע בי בשפתיך, ומסחרר את מחשבתי.
ידך על ירכי, כאילו בהסבת תשומת לב עניינית ["תעבירי לי בבקשה את ה..."].
כשאתה קם - אתה מניח יד על כתפי, שוב הענייניות המעושה הזו, מזכיר לי שצריך לעשות עוד את זה וגם את זה, עיניך גולשות לשברירי שניות אל מפתח החולצה, אל החריץ.
בדרכך משם לישיבה בחדר סמוך - היד עוזבת את הכתף, אך בדרכה, חולפת ומרפרפת על עורפי. עוד מגע שאיש אינו רואה, אך אני מרגישה צמרמורת חולפת ממנו לאורך עמוד השדרה עד לבין הרגליים.
כל היום - נגיעות מקריות ועוד נגיעות מקריות.
אתה מדבר אתי, וידך מתקרבת, אתה מבקש ממני דבר מה ונושם על צווארי.
הציפיה נבנית וההתרגשות גוברת, לחיי בוערות וגופי בוער איתן.
אני מצטערת על שלא היתה לי ההזדמנות לספר לך, שהגעתי היום בלי תחתונים מתחת לחצאית הקצרה, הצמודה.
אני מצטערת על כך שאתה מפסיד את ההתרגשות המזמזמת, הבלתי פוסקת, המעוררת ורטיטה, שיש בידיעה הזו - שגופי העירום ממתין לך, נרגש, מודלק, מגורה, ללא כל מחיצה ביני לבין ידך, שכל כך רוצה להישלח לשם - לצלול עמוק אל הרטיבות החמה והמזמינה.
איני יכולה לחכות עוד לשעה המאוחרת, השקטה, כשהחשיכה תעטוף את הבניין והמשרד סופסוף יתרוקן, נישאר רק שנינו, לגעת בנגיעות ארוכות, חמות, שאינן מקריות.
כל היום אנחנו עובדים זה לצד זו.
נוגעים נגיעות מקריות.
חיכוך עדין של ידך בשדיי, כשהיא נשלחת אל כלי כתיבה כלשהו, הנמצא לפניי.
נשימתך קרובה אל תנוך אזני, כשאתה מתכופף ללחוש לי משהו ["צריך להכין מזכר כזה וכזה"] במהלך ישיבה.
בסיום המשפט אתה משתהה לשניה, שאינה מורגשת לאחרים, נושם קרוב וכמעט נוגע בי בשפתיך, ומסחרר את מחשבתי.
ידך על ירכי, כאילו בהסבת תשומת לב עניינית ["תעבירי לי בבקשה את ה..."].
כשאתה קם - אתה מניח יד על כתפי, שוב הענייניות המעושה הזו, מזכיר לי שצריך לעשות עוד את זה וגם את זה, עיניך גולשות לשברירי שניות אל מפתח החולצה, אל החריץ.
בדרכך משם לישיבה בחדר סמוך - היד עוזבת את הכתף, אך בדרכה, חולפת ומרפרפת על עורפי. עוד מגע שאיש אינו רואה, אך אני מרגישה צמרמורת חולפת ממנו לאורך עמוד השדרה עד לבין הרגליים.
כל היום - נגיעות מקריות ועוד נגיעות מקריות.
אתה מדבר אתי, וידך מתקרבת, אתה מבקש ממני דבר מה ונושם על צווארי.
הציפיה נבנית וההתרגשות גוברת, לחיי בוערות וגופי בוער איתן.
אני מצטערת על שלא היתה לי ההזדמנות לספר לך, שהגעתי היום בלי תחתונים מתחת לחצאית הקצרה, הצמודה.
אני מצטערת על כך שאתה מפסיד את ההתרגשות המזמזמת, הבלתי פוסקת, המעוררת ורטיטה, שיש בידיעה הזו - שגופי העירום ממתין לך, נרגש, מודלק, מגורה, ללא כל מחיצה ביני לבין ידך, שכל כך רוצה להישלח לשם - לצלול עמוק אל הרטיבות החמה והמזמינה.
איני יכולה לחכות עוד לשעה המאוחרת, השקטה, כשהחשיכה תעטוף את הבניין והמשרד סופסוף יתרוקן, נישאר רק שנינו, לגעת בנגיעות ארוכות, חמות, שאינן מקריות.
