נברשת

רחי2

Member
בת 39 נשואה+3. שנה וחצי עובדת במקום חדש. השבוע עברנו למשרדים חדשים. אני במרכז והמנהלת שלי בירושלים. הקשר ביננו הוא סבבה והיא מאוד מסתמכת עליי. יוצא לנו להתראות פעם בשבוע בערך. אמרה לי שאין לה אח.
בחלום אני במשרד בירושלים, שעת אחר צהריים ומתארגנת לצאת הביתה. ממהרת להגיע לאוטובוס כי יש לי שיעורים עם הילדים ולא רציתי להגיע מאוחר. למרות שהיה לי ברור שאגיע סביבות 8. אני בחוץ ומרגיש מאוד רגוע. אפילו התחיל שלג. נראה כמו עננים קטנים או צמר גפן מתוק שמתפתח לי מול העין. וזה נראה לי מגניב כי לא יצא לי להיות בזמן שלג.
המנהלת מבקשת ממני שאעשה עוד משהו במשרד. אני חוזרת לחדר ישיבות. בחדר יושבות מספר עובדות. והמחשבה שלי שכנראה בשעות כאלה הן נפגשות לקשקש על קפה ועוגה.
המנהלת שלי אומרת להן שיראו מה בנתה לאח שלה. מוציאה נברשת הבנויה מחוטי חשמל. בסוף החוט למטה יש בית של נר נשמה, רק הזכוכית ללא הנר. ומתחתיו אדנית חומה קטנה ללא עציץ. זה היה ידוע שבאדנית אמורים לחבר מנורות כדי שיעבוד​
 

אלישבע777

Well-known member
בת 39 נשואה+3. שנה וחצי עובדת במקום חדש. השבוע עברנו למשרדים חדשים. אני במרכז והמנהלת שלי בירושלים. הקשר ביננו הוא סבבה והיא מאוד מסתמכת עליי. יוצא לנו להתראות פעם בשבוע בערך. אמרה לי שאין לה אח.
בחלום אני במשרד בירושלים, שעת אחר צהריים ומתארגנת לצאת הביתה. ממהרת להגיע לאוטובוס כי יש לי שיעורים עם הילדים ולא רציתי להגיע מאוחר. למרות שהיה לי ברור שאגיע סביבות 8. אני בחוץ ומרגיש מאוד רגוע. אפילו התחיל שלג. נראה כמו עננים קטנים או צמר גפן מתוק שמתפתח לי מול העין. וזה נראה לי מגניב כי לא יצא לי להיות בזמן שלג.
המנהלת מבקשת ממני שאעשה עוד משהו במשרד. אני חוזרת לחדר ישיבות. בחדר יושבות מספר עובדות. והמחשבה שלי שכנראה בשעות כאלה הן נפגשות לקשקש על קפה ועוגה.
המנהלת שלי אומרת להן שיראו מה בנתה לאח שלה. מוציאה נברשת הבנויה מחוטי חשמל. בסוף החוט למטה יש בית של נר נשמה, רק הזכוכית ללא הנר. ומתחתיו אדנית חומה קטנה ללא עציץ. זה היה ידוע שבאדנית אמורים לחבר מנורות כדי שיעבוד​
הי רחי,

האם החלום גמור? נראה לי שלא. האם היו רגשות בחלום? אחכה בינתיים לתשובה
 

רחי2

Member
האמת שזה כל החלום שאני זוכרת.
לגביי רגשות- היה רוגע כאשר ראיתי את השלג. ומנגד היה לחץ להגיע הביתה. כשהמנהלת מבקשת שאשאר עוד קצת יש תסכול. וכשאני רואה את חדר הישיבות עם הבנות הרגיש לי מיותר. מיותר להישאר עד שעה מאוחרת במשרד כדי סתם לדבר. במציאות אין לי קשר חברי עם מישהי במשרד ובטח שלא נשארת יותר מידי.
 

אלישבע777

Well-known member
הפרוש שלי לחלום על נברשת שהוא כנראה שני חלומות נפרדים

חלק א- (או חלום א) בסוף יום העבודה

חלק א הנפלא והאופטימי – נפתח באירועים של סוף יום העבודה. זהו סוף היום ואת ממהרת להגיע לאוטובוס שיסיע אותך הביתה לילדים. אינך רוצה להגיע מאוחר אבל ברור לך שאכן תגיעי מאוחר (בסביבות 20:00) עם זאת שאת ממהרת למשימה בבית, את שמה לב למה שקורה בדרך : הדרך לאוטובוס רגועה ואולי גם מרגיעה את הלחץ שלך מאיחור. עננים מתפתחים לך מול העיניים ממש, בדרך כלל – עננים אינם סימן משמח בחלומות, אבל בחלום שלך דווקא כן! הם נראים כמו צמר גפן מתוק ( כזה שילדים כה אוהבים, או לפחות ההורים שלהם אהבו בילדות...) נדמה לך שהתחיל שלג. גם שלג יכול לסמל סכנות וקור, אבל את דווקא שמחה! מגניב לראות לפתע שלג, אירוע שלא קרה לך בעבר. בפתיחת החלום – למרות הלחץ להגיע לאוטובוס, כל מה שקורה הוא טוב וכל האירועים בדרך הם דווקא טובים ( עננים ושלג), בניגוד למציאות ( במציאות לא נעים למהר לאוטובוס בתנאי מזג אויר חורפי בירושלים עם עננים ושלג).

החלק הזה מראה שביעות רצון כללית וגם "הפיכת לימון ללימונדה". את לא נותנת מקום ללחץ להגיע מהר הביתה להפריע לך. כל מה שיכול להפריע – "עננים ושלג" לא זו בלבד שאינם מפריעים, את אפילו נהנית ממה שקורה בדרך! יתכן שהדרך הביתה בסוף יום העבודה, מסמל עבורך מקום טוב. נכון שבבית מחכה לך עבודה נוספת עם הילדים, אבל זו מטלה טובה, שגורמת לך הנאה ( "צמר גפן מתוק". צמר גם הוא מיועד לא פעם לניקוי וחיטוי פצעים, או ניקוי העור, אבל כאן הוא בכלל לא במשמעות הזאת אלא כתיאור של של ממתק. הדרך הביתה – מתוקה ומהנה.

בחלק ב' – בחזרה למשרד

למרות שהיית כבר בחוץ, המנהלת מבקשת עוד משימה. את חוזרת לחדר הישיבות ושם יש שתי חברות לעבודה... שאינן עובדות אלא נפגשות "לקשקש על קפה ועוגה". המנהלת סומכת רק עלייך וזו מחמאה, אבל יש עובדות אחרות ש... אינן עובדות. אבל אינך מקנאה בהן. הכל סבבה... אבל... המנהלת אינה מבקשת ממך שום משימה... היא רואה להציג את עבודת היד שלה – נברשת מעשה ידיה שתהיה מתנה לאחיה. עד כאן נו מילא... אבל עד מהרה הסתבר שהנברשת הזאת היא חלק ממתקן של נר נשמה, ללא נר, אדנית חומה ללא עציץ (צמח?) וגם חסרות לה נורות. לא ברור אם המתנה הזאת היא עבור אדם חי או לזכר נפטר. מה שברור שהנברשת [שלא בטוח שהיא באמת נברשת)... אינה גמורה וגם כנראה לא תמלא את ייעודה המקורי.

במציאות את מרוצה ממקום עבודתך, אבל בחלק הזה יש קצת נימה של אי שביעות רצון ממשהו. החברות לעבודה שאינן עובדות רק מעבירות את הזמן בנעימים ואילו לך קראו לחזור. כשחזרת – לא קיבלת שום משימה דחופה, אלא שימשת כ... קהל למנהלת, יחד עם האחרות הבטלניות... ובכלל יש כאן בעיה – מה שאת רואה, זה אינו מין נברשת מוזרה, לא גמורה אבל היא צריכה להכיל... נר נשמה ועציץ ובכלל יש רמז שזה מתקן ל... המיועד לקבר.

מאחר שלא ציינת מה אומר לך מוטיב של נר נשמה, נברשת, עציץ ועבודה לא גמורה אני מעלה כמה רעיונות ואת יכולה לבחור או לכתוב מה הפרוש שלך:

1.נר נשמה ונברשת לא ברורה, יכולים להתקשר למצב הנוכחי – של חיילים ואזרחים רבים שכולם אחים שלנו ( בחלום – האח של המנהלת) , שנהרגו מאז השבעה באוקטובר. זה פצע פעור בלב כולנו שאינו נותן מנוח ביום ומופיע גם בחלומות . מאחר שזה נושא קשה לנפש, אז החלום מצנזר את הפרטים הקשים ואת הרגשות המעיקים והופך אותם לסתמיים, מה גם שהוא נראה לא גמור ( כמו הנברשת). אכן האירועים הקשים עדיין לא נגמרו וכולנו ( הקהל) רואים, שומעים וקוראים .
2. משהו סמוי מן העין אולי את יכולה להגיד מה – מפריע לך, אבל אינך מעזה אפילו לומר זאת. חלק ב – נטול רגשות, אבל ברור שסצנה כזו, היא בלתי נעימה בעליל וגם מוזרה מאוד. יתכן שיש לך זיכרונות של אנשים שמתו, או יש לך תחושת סוף של תהליך, פרויקט, שהסתיימו או עומדים להסתיים וזה בא לידי ביטוי בחלום שאינו מפחיד כי הוא מצונזר. יתכן שבתוך תוכך את חשה שמשהו לא גמור בחייך, שאת עצמך נברשת שצריכה להאיר, אבל זה לא יקרה, שאת (או מישהו אחר) עציץ ללא צמח
3. את מסורה לעבודה ולבית וכיף לך לחזור הביתה, אבל את עובדת בלי חשבון - ואחרות לא. אולי גם בבית את מרגישה שהכל עלייך ואין לך עזרה או גב ( תמיכה) וגם העבודה בבית, אינה נגמרת לעולם כמו הנברשת בחלום. בחלק הזה של החלום - את אינך יכולה לחולל ניסים כמו בחלק א, אבל אעפ"כ - אינך מוטרדת , מעניין למה . אם תתעמקי – את בוודאי תוכלי למצוא מה הם הסמלים של חלק ב – אם לא הצלחתי לפענח. מאחר שאין כלל רגשות בחלק ב' – יתכן שהפרוש שלי קצת פסימי ממה שהוא צריך להיות.

אשמח לקבל חוות דעת על כל חלק מה התאים וגם מה לא התאים, ותיקונים.
 

רחי2

Member
חלק א- לפני כשבוע עברנו משרדים. והיום אני במרחק קצר יותר לבית. אם לפני לחזור הביתה היה לוקח לי חצי שעה נסיעה, אז היום אני תוך 10 דקות בערך. בהחלט אני נהנית יותר מהדרך חזור. מרגישה שהרווחתי עוד כמה דקות ביום במקום להיות תקועה בכביש בשעת לחץ. כמו שאמרת, אני נוסעת לעבודה עם הילדים אבל לפחות יש לי עוד כמה דקות לעצמי.
חלק ב- אני יודעת כמה שהמנהלת מעריכה אותי. בלעדי היא הייתה הרבה יותר אבודה. אני יותר מתקתקת ומסודרת והיא עם בעיות קשב וריכוז. אז בהחלט יכולה לסמוך עליי יותר. יש עוד עובדת כמוני, שהיא מאוד איטית ולפעמים עושה טעויות. בגלל זה אין לי קנאה אליה כמו שרשמת. המנהלת אומרת לי בפנים שהיא לא סובלת את העובדת השנייה והיא הייתה יכולה הייתה מעיפה אותה.
אני בהחלט מרוצה ממקום העבודה שלי, אבל יש לי לפעמים רגעים שבהם בא לי לצעוק על המנהלת שלי. זה לדעתי האי שביעות רצון. בגלל שהיא סומכת רק עליי, לפעמים מפילה עליי עוד עבודה. במקום שהיא תעשה או תחלק עם מישהי אחרת. מצד אחד רוצה להגיד לה מה אני מרגישה, ומצד שני מפחדת שזה עלול לפגוע בי בהמשך. היא לא מאוד יודעת לקבל ביקורת. היא אחת שקודם תוקפת ואחר כך נרגעת ומבינה.
לגביי המוטיבים שציינת:
1. אני מאוד בתוך ה7.10. טראומה מטורפת שקרתה לנו מול העיניים (למזלי לא חוויתי או הכרתי מישהו). מכירה את הסיפורים של כל החטופים, צפיתי בכל השחרורים שלהם, קוראת/צופה כמעט בכל כתבה וסיפור הקשור לנושא.
3. אני מנהלת ומג'נגלת בין העבודה לבית. כל אחר צהריים עד שאני נופלת למיטה אני לבד. ללא תמיכה או עזרה של אחרים. לרוב שעות הערב הן שעות שאני מותשת. יש בי רצון לקום ולהאיר כמו נברשת, אבל אני כבויה. לא מצליחה למצוא נקודה שתרים אותי או תקל עליי בחיי היום יום. עובדת על אוטומט
 

אלישבע777

Well-known member
חלק א- לפני כשבוע עברנו משרדים. והיום אני במרחק קצר יותר לבית. אם לפני לחזור הביתה היה לוקח לי חצי שעה נסיעה, אז היום אני תוך 10 דקות בערך. בהחלט אני נהנית יותר מהדרך חזור. מרגישה שהרווחתי עוד כמה דקות ביום במקום להיות תקועה בכביש בשעת לחץ. כמו שאמרת, אני נוסעת לעבודה עם הילדים אבל לפחות יש לי עוד כמה דקות לעצמי.
חלק ב- אני יודעת כמה שהמנהלת מעריכה אותי. בלעדי היא הייתה הרבה יותר אבודה. אני יותר מתקתקת ומסודרת והיא עם בעיות קשב וריכוז. אז בהחלט יכולה לסמוך עליי יותר. יש עוד עובדת כמוני, שהיא מאוד איטית ולפעמים עושה טעויות. בגלל זה אין לי קנאה אליה כמו שרשמת. המנהלת אומרת לי בפנים שהיא לא סובלת את העובדת השנייה והיא הייתה יכולה הייתה מעיפה אותה.
אני בהחלט מרוצה ממקום העבודה שלי, אבל יש לי לפעמים רגעים שבהם בא לי לצעוק על המנהלת שלי. זה לדעתי האי שביעות רצון. בגלל שהיא סומכת רק עליי, לפעמים מפילה עליי עוד עבודה. במקום שהיא תעשה או תחלק עם מישהי אחרת. מצד אחד רוצה להגיד לה מה אני מרגישה, ומצד שני מפחדת שזה עלול לפגוע בי בהמשך. היא לא מאוד יודעת לקבל ביקורת. היא אחת שקודם תוקפת ואחר כך נרגעת ומבינה.
לגביי המוטיבים שציינת:
1. אני מאוד בתוך ה7.10. טראומה מטורפת שקרתה לנו מול העיניים (למזלי לא חוויתי או הכרתי מישהו). מכירה את הסיפורים של כל החטופים, צפיתי בכל השחרורים שלהם, קוראת/צופה כמעט בכל כתבה וסיפור הקשור לנושא.
3. אני מנהלת ומג'נגלת בין העבודה לבית. כל אחר צהריים עד שאני נופלת למיטה אני לבד. ללא תמיכה או עזרה של אחרים. לרוב שעות הערב הן שעות שאני מותשת. יש בי רצון לקום ולהאיר כמו נברשת, אבל אני כבויה. לא מצליחה למצוא נקודה שתרים אותי או תקל עליי בחיי היום יום. עובדת על אוטומט
שמחתי לקבל את תגובתך, היא גם רקע נרחב עלייך והיא תשמש אותי כרקע לפרוש חלומות נוספים. נראה לי שבחרת גם בסעיף 2 כי הוא רשום כאן בתוך גם בסעיף 3 .
 
למעלה