נבוך אבל שואל
במשך שנתיים היינו, זוג. בסוף שנות החמישים שלנו.
בתקופה הראשונה הודעתי שאני לא מוכן לנישואין וזה התקבל בהסכמה מלאה על אף שברור היה שזו מטרת הקשר בסופו של דבר.
אחרי כשנה הבשלתי וככל שדיברתי על נישואין התעוררו קשיים לא ברורים מצידה, עד שזה היה בלתי נסבל. הודעתי על ניתוק והסכמתי לטיפול זוגי משמעותי יקר וארוך בו רק אני עבדתי. לא הצליח. לא הסכימה להתנתק. עוד זמן ולא יכולתי יותר ועזבתי. ברקע נשאר הקושי שלה שלא הייתי מוכן לנישואין. עזבתי.
כמה חודשים אחרי עם תובנות נוספות שלי חזרתי עם תכנית ברורה לנישואין. כאן התחילה מסכת בלתי פוסקת של התנתקויות מצידה. שוב, שוב ושוב. בקשות שאקבל אותה בחזרה והבטחות. בלעתי את ההתנתקויות התכופות תוך התכופפות ועוגמת נפש גדולה. קול פנימי משכנע אותה שזה אל יעבוד על אף ההכרה שלה שזו הזוגיות שהיא מאחלת לעצמה ושוה הלכה. לא האמנתי כבר.
באחת הפעמים האחרונות כשהבינה שאין לי יותר כוחות לזה, בין השאר הבטיחה שאם תתנתק שוב תתחייב על סכום כסף. סכום משמעותי, לא עשרות אלפים. (כאן אולי הייתי צריך להתנתק). היו עוד שלוש חזרות שלה מאז. זהו. נגמר לי, סחוט ופגוע. היא נכנסה למערה בלי סליחה בלי הבעת צער.
מצד אחד רוצה לא לשמוע ממנה יותר ולהמשיך בדרכי לזוגיות בריאה. מצד שני אני מרגיש שלא יכול לתת לה לברוח ורוצה לדרוש ולא לוותר על סכום הכסף שתהיה בו לקיחת אחריות מצידה. מצד אחד זה מגעיל אותי מצד שני נראה לי לא נכון לשתוק.
תובנות?.
תודה
במשך שנתיים היינו, זוג. בסוף שנות החמישים שלנו.
בתקופה הראשונה הודעתי שאני לא מוכן לנישואין וזה התקבל בהסכמה מלאה על אף שברור היה שזו מטרת הקשר בסופו של דבר.
אחרי כשנה הבשלתי וככל שדיברתי על נישואין התעוררו קשיים לא ברורים מצידה, עד שזה היה בלתי נסבל. הודעתי על ניתוק והסכמתי לטיפול זוגי משמעותי יקר וארוך בו רק אני עבדתי. לא הצליח. לא הסכימה להתנתק. עוד זמן ולא יכולתי יותר ועזבתי. ברקע נשאר הקושי שלה שלא הייתי מוכן לנישואין. עזבתי.
כמה חודשים אחרי עם תובנות נוספות שלי חזרתי עם תכנית ברורה לנישואין. כאן התחילה מסכת בלתי פוסקת של התנתקויות מצידה. שוב, שוב ושוב. בקשות שאקבל אותה בחזרה והבטחות. בלעתי את ההתנתקויות התכופות תוך התכופפות ועוגמת נפש גדולה. קול פנימי משכנע אותה שזה אל יעבוד על אף ההכרה שלה שזו הזוגיות שהיא מאחלת לעצמה ושוה הלכה. לא האמנתי כבר.
באחת הפעמים האחרונות כשהבינה שאין לי יותר כוחות לזה, בין השאר הבטיחה שאם תתנתק שוב תתחייב על סכום כסף. סכום משמעותי, לא עשרות אלפים. (כאן אולי הייתי צריך להתנתק). היו עוד שלוש חזרות שלה מאז. זהו. נגמר לי, סחוט ופגוע. היא נכנסה למערה בלי סליחה בלי הבעת צער.
מצד אחד רוצה לא לשמוע ממנה יותר ולהמשיך בדרכי לזוגיות בריאה. מצד שני אני מרגיש שלא יכול לתת לה לברוח ורוצה לדרוש ולא לוותר על סכום הכסף שתהיה בו לקיחת אחריות מצידה. מצד אחד זה מגעיל אותי מצד שני נראה לי לא נכון לשתוק.
תובנות?.
תודה
