נאיביות אירופית

daphnadk

New member
נאיביות אירופית

תגידו גם אתם כשעברתם סבלתם משוק מטורף של כמה אנשים בחו"ל תמימים ונאיבים ? אני אישית מרגישה כמו איזה ניצולת מלחמה לידם .... קבלו כמה דוגמאות : "פעם היה לי ריב ממש גדול עם ההורים שלי כי עשיתי משו ממש רע ההורים שלי ממש היתעצבנו ..." -(היא שברה צלחת סך הכל) ומשו בסיגנון "פעם אבא שלי היה מוריד אותי ממש בביניין של חברה שלי עכשיו הוא מוריד אותי בכניסה לרחוב" (או ווא איזה אמיצה הולכת לבד מתחילת הרחוב!!) או מה הקטע שלהם של לספר הכל להורים ולהיות חברים הכי טובים של ההורים שהם באים איתם לכל מקום והמשפחה זה כל החיים ? כאילו ניסיתי להסביר להם שגם להם אמורה להיות אישיות ...לא ממש הלך אם יש לכם עוד סיפורים כאלה או משו לומר בנושא ...
 

ציקהלה

New member
לי יש משהו להגיד בנושא...

שלא תעיזי להבין אותם.... כי זה פשוט לא אפשרי... את תוכלי לקבל 1800 בSAT ליפני שתצליחי להבין אותם
 
מה רע בזה בדיוק?

אוקיי, אולי ההורים שלהם קצת אוברפרוטקטד, אבל... סה"כ - למה לא לשתף את ההורים והמשפחה במה שקורה? למה לא להיות ביחסים טובים עם ההורים? אני, אישית, מספרת ה-כ-ל להורים שלי. על התלבטויות, על אהבות, על אכזבות, על תיכנונים... הכל (טוב נו, יש גבול לכל תעלול. לא בדיוק "הכל"). אני לא רואה שומדבר רע בזה. מהטעויות ומהניסיון חיים שלהם אני לומדת, כי הם מייעצים. ולפעמים עושה את הטעויות שלי וגם לומדת. וגם ההורים שלי הם מאלו שמסיעים אותי לכל מקום ומחכים עד 4 וחצי בבוקר כל סופשבוע כשאני חוזרת ממסיבות או מועדונים. או מפחדים שאני אטוס לחו"ל לבד (אז הם נדחפים ובאים איתי לפריז... חחחח). בקיצור, אני לא הבנתי מה רע בזה. התואילי להסביר את עצמך?
 
אני ההפך ממך..

אני לא מספרת כמעט דברים להורים שלי חוץ מהדברים החשובים.. כמה שאני אוהבת את אמא שלי ואני מאוד קשורה אליה יש דברים שקשה לי להיפתח בפניה... מזל שיש חברות
 
לא

קשרי המשפחה בנורווגיה כל כך "לא קיימים" שזה מגוחך חבר שלי גר בחדר מעל הגראז' הוא בטח מדבר עם ההורים שלו פעם ביום הוא אומר שהוא משתגע שם בבית כי "שום דבר שם לא שלי." ידידה שלי מקבלת כסף מאמא שלה בשביל לעזור לה לנקות את הסלון. היא גם שילמה "סכום סמלי" כי היא גרה עם ההורים בגיל 21. לפני חודש היא עברה לגור לבד, ועדיין לא ביקרה אותם. כשרק הגענו, כיתה י', היה בכיתה איזה שבוע עבודה, שצריך למצוא מקום עבודה ולעבוד במקום לימודים בשבוע ההוא. היה אפשר גם "לעבוד בבית". 90% מהכיתה אמרו להורים שיש להם "פרוייקט" ולא צריך ללכת לבית ספר בשבוע ההוא. ההורים שלי בחיים לא היו קונים את זה
ההורים של החברים הלא-נורווגים שלי מתעניינים הרבהההה יותר בחיים של הילדים מאשר ההורים הנורווגים. מקרה אחד חריג היה כשישבתי עם ידידה שלי ושתינו יין אצלי, ואבא שלה בא להסיע אותה הביתה בלילה, כשהיא פיספסה את האוטובוס. אבל ההורים שלה הם גם מגה-נוצריים, והבת הקטנה שלהם לא תישאר לישון אצל מישהו שהם לא מכירים מהכנסייה
מאידך הם גם לא דרשו ממנה תשלום בשביל לגור אצלם.
ד"א: אני מת על שבדיות
 

daphnadk

New member
מממ

ממממ מה רע? שאולי אצלכם המצב יותר טוב ....אבל פה (מילנו אבל רובם בריטים) אין להם חיים משל עצמם אז אפילו אם הם רוצים להיפתח להורים שלהם בכל מיני נושאים (שלי זה ניראה מאוד מאוד קשה ומביך) אין להם על מה לספר !!!!!! אלא אם לספר על ה A שהם קיבלו או משו כזה... או על איזה "מגניב" ילד בכיתה שלהם ש"היתחצף" והוציאו אותו מהכיתה (להיתחצף בבצפר בריטי זה לא בדיוק לאיים על מורה או משו שהוא יותר מלדבר בשיעור) אז ממממממ חוסר חיים זאת קצת בעייה לדעתי
 
למעלה