נאופיל

[lightflake]

נאופיל

העולם הזה הוא חלום, תודעה שמשנה צורות, מחשבות בוראות מבנים שאמונה בהם הופכת אותם ל"מציאות" גשמית זמנית אז לא פלא שליהודי המאמין יש "הוכחות" לנכונות אמונותיו, למוסלמי ולנוצרי כנ"ל, ואפילו השמאנים תקשרו עם רוחות, והמצרים עם כוחות אחרים... אם תלמד קבלה אתה תראה שתורת הספירות והפרצופים זה הכל מציאות, ואתה למדת מושגים מסויימים וכמו כל הנ"ל, אומר שזה מציאותי... בטח שזו המציאות, כי אתה מאמין בזה שזו האמת... עכשיו תפסיק להאמין בזה, אל תחשוב על זה, ותגיד לי אם זה קיים איפשהו באמת

 

[neophile]

התחושה קיימת - החושים

אתה יכול לפרק מבני מחשבה באמצעות חשיבה מהסוג הזה אבל אתה לא יכול להשפיע במאומה על התחושה שלך באמצעות חשיבה מסוג כזה ..

עכשיו אתה תגיד לי שהתחושות שאני חש זה גם מבנה מחשבה שאני מאמין בו וכו' .. אז אני אשאל האם אתה מסוגל להפסיק לחוש ?
האם אתה מסוגל להפסיק להאמין בזרם התחושות ?

הרי זה מה שמחייה אותך בין אם אלו התחושות החיצוניות או הפנימיות זה מה שמגדיר את החיים שלך - ההמשכיות הזאת של תחושות .

אתה לא צריך להאמין בתחושות , הן יכולות להיות עצמאיות בלי משמעות ריגשית ( חיבה\סלידה) או שיכלית (בתוך לוגיקה כלשהיא) הן פשוט מה שהן - נעימות או בלתי נעימות .

 

[lightflake]

נכון, בטח, יש תחושה חסרת משמעות

ללא הפרשנות המחשבתית שמנסה להסביר את התחושות (ותחושות זה כולל כל החוויה) אין לזה משמעות, אתה יכול לקרוא לזה "תוהו ובוהו" או "אנרגיה" או כל שם אחר חסר משמעות
ואם מדיטציה מאפשר לנו לדלג מיד למקום חסר המשמעות (אבל האהוב) הזה אז בשביל מה אני צריך לדעת על "מרכז מוטורי" ? או "צאקרות" ? או "ספירות" ? או "שיווה" ? או כל תיאוריה אחרת שנוצרה עם השנים בתוך תרבות מסוימת כדי להסביר לתלמידים של דרך מסויימת בצורה מסויימת אספקט מסויים... אלו לא אמיתות מוחלטות והן טובות רק אם אתה מבין את הקונטקסט ואת המשמעות שבה הן נאמרות, אחרת, אם אתה מתחיל להאמין בקיום ממשי שלהם, אתה הופך לעבד של ההגדרות האלו, אתה כבר לא מסוגל לראות את החיים בלעדיהם, זה כמו שאמר הפסיכיאטר אריק ברן:

“The moment a little boy is concerned with which is a jay and which is a sparrow, he can no longer see the birds or hear them sing.”

ברגע שילד קטן חושב האם זה עורבני או דרור, הוא כבר לא מסוגל יותר לראות את הציפורים או לשמוע אותם שרות !!

זאת אמירה מאוד חזקה

 

[neophile]

כי אתה לא יכול לתפוס אלה אמיתות סובייקטיביות

כמובן שאם בא לך לדמיין שיש לך אפשרות לתפוס את האמת האובייקטיבית אז תבושם לך ...


אפילו את אותן אמיתות סובייקטיביות לגבי עצמנו אנחנו מתקשים לקבל
עכשיו אני כותב כאן ואני מדמיין כמה שאני עושה מאמצים להיות מודע וכו'
אבל בחיי היום יום- מה קורה לי ? האם אני נסחף בזרם הארועים או שיש בי משהו שנשאר חי ?

 

[lightflake]

זו המציאות, אם אתה נסחף אז תסחף, למה זה רע?

אם אתה מאמין שזה רע אז אתה מבקר את עצמך ויוצר מלחמה פנימית בתוכך שרק מגדילה את השסע הדמיוני בנפשך

לא צריך לתפוס כלום, מה יעזור לך לתפוס משהו ? הכל כל רגע משתנה אז אתה אומר, לפחות נתפוס אמיתות סובייקטיביות... אבל מה זה יעזור לך ? כאילו, אם זה בשביל הכיף אז סבבה אין בזה פסול כמו ללמוד פילוסופיה וכמו ללמוד מדעים, זה כיף, אבל אתה עושה את זה כי אתה מאמין שזה עוזר לך להשיג איזשהו מצב תודעה נכסף ובינתיים אתה לא שם לב שזה ממש מפריד אותך לחתיכות קטנות ומנגנונים נפרדים שאתה אמור לשים לב לכולם ואתה כל הזמן לא מצליח (ולעולם לא תצליח כי זה בלתי אפשרי) ואז עולות בך המון ביקורות על כמה שאתה לא מודע וכמה שאתה רחוק... כל זה הופך אותך ליצור מבולבל ומסכן ועלוב (באמונה ובהרגשה) אני לא רואה במה זה עוזר

 

[neophile]

המלחמה הפנימית מתרחשת

בין אם זה מוצא חן בעיניך או לא ... השאלה היא אם יש משהו שמודע לכל זה.
אם אתה בהזדהות אז אין מודעות ..

איך שומרים על מודעות ? זה מה שאני שואל ושואף אליו דרך תרגולים שמתעדנים מפעם לפעם .

זה לא עניין של לחשוב על איזה תפקוד פועל בי - זאת לא פעולה של השכל החושב כמו שאתה מתאר אלה זה עניין של להיות נוכח במה שקורה לך.

בהתחלה זה שימושי ללמוד את ההופעות השונות של התפקודים למשל איזה תחושה יש למצב שבו אתה שרוי בהזדהות עם מחשבות - זה אומר שיש בך משהו שלא נמצא בהזדהות באותו הרגע וכשאתה מכיר את התחושה הזאת אתה יכול באמצעות תחושה אחרת להעביר את הפוקוס מכל עניין החשיבה בלי צורך לחשוב על כמה שההזדהות עם המחשבות היא חסרת תועלת ולהתייסר בכאילו ( התייסרות דמיונית במחשבה) .

 

[Lagrangian]

אתה קולט שממרום מושבך

אתה מבטל במחי יד מסורות ארוכות שנים, שהוזנו ע"י אנשים גדולים וחכמים, ושלפחות עשרות
אלפי אנשים הלכו בשביליהן? באיזה ספרון קראת את זה? והאם כתוב שם משהו על שיפוט?

 

[lightflake]

להיפך

 

[Lagrangian]

מושבך לא רם?

או שלא קראת ספר? או שאתה לא מבטל?
מאיזו תורה אתה ניזון?

 

[lightflake]

ניזון מדם

 

[Lagrangian]

 

[neophile]

הוא ניזון מנאו-אדוויטה

 

[lightflake]

כל מי שמכוון ישירות לאמת ולא מבלבל עצמו

בדמיונות וסיפורי אלף לילה ולילה
אמת זה חייב להיות הכי הכי פשוט שיש
כל הסיבוכים זה רק המיינד מנסה להראות חכם

 

[Lagrangian]

גם האסטתיקה הזו היא תוצר של המיינד שלך

אולי עדיף שלא תחווה דעה על כלום, וככה לא תחפור לעצמך בורות
שקשה לצאת מהם.

 

[lightflake]

לא, אבל מה שכתבת פה הוא תוצר של המיינד שלך

המיינד הוא גאוני, כל עוד אתה נותן לו כח (מאמין לו) הוא ימשיך לשלוט ביד רמה
ברגע שאתה מפסיק להתעניין ביצירה שלו הוא קורס כמו מגדל קלפים ואתה מוצא דבר אחר לגמרי שעשוי כולו מאושר

 

[Lagrangian]

ניחשתי

מהפסיק וחצי שאני יודע על התורה הזו. שמעתי גם על ההשפעות
החצי הרסניות של התפיסה הזו, בעיקר כשזה נוגע לשיח.

 

[neophile]

אין לי בעיה

עם מי שמחפש הארה ספונטנית אבל זה אבסורד כמה שהוא מטיף על זה ..
לחפש הארה ספונטנית זה לא כלכך ספונטני ..

 

[lightflake]

על עיוות הדברים הנהדר הזה

 

[Lagrangian]

זה חלק מהעניין שם?

חשבתי שהם אוטומטית מחשיבים את עצמם מוארים וזהו..
(אני באמת שואל.. תמיד מתעצל לקרוא על זה)

 

[Lagrangian]

הנה משהו שנתקלתי בו עכשיו

אחת הסיבות ללמוד :

The souls approaching the Guardian of the Threshold during the state of sleep plead with the consciousness then prevailing — in the waking state everything remains unconscious or subconscious — plead to be admitted into the spiritual world, to be allowed to cross the threshold. And in numberless cases one then hears the voice of the stern Guardian of the Threshold saying: For your own well-being you may not cross the threshold. You may not be allowed to enter the spiritual world. You must go back! — For if the Guardian of the Threshold were to permit such souls to enter the spiritual world, they would cross the threshold and enter that world with the concepts imparted to them by the schools, education and civilisation of to-day, with the concepts and ideas with which the human being is obliged to grow up from about the age of six to basically the end of his life on Earth.

World history in light of Anthroposophy