מ רישומי אבישג

[באתי פתאום]

מ רישומי אבישג

קר הערב.גשום. הידיים שלו דקות. הוא לא ממש זקן ואני לא בחיקו. כפות-ידיו עדינות, חבוקות בשתי כפותי כמו מחתלת תינוק שנולד לי מהבן שלו. ממש לא זקן. רוגש בחוץ בחושך הים. נושף.מתחבט. גושש בגליו את חולות החוף. כמו מחתלת לו נכד ידי מקיפות את ידיו. לרגע אחד הוא תינוק וכבר שב להיות..אב.