מ-י-ו-א-ש-ת

sheronher

New member
מ-י-ו-א-ש-ת ../images/Emo53.gif

אז לא נעלמתי, אם מישהי חשבה.
אני חודש וחצי אחרי הניתוח בהתחלה הכל היה נהדר וחשבתי שזהו נפתרתי מזה לנצח או לפחות לכמה חודשים/ שנים... אבל לאט לאט הכאבים התגברו ועכשיו סובלת מכאבים קשים הרבה יותר ומציקים הרבה יותר מקודם אין לי חשק לכלום.בא לי לבכות לשמים. די כבר. למה כ"כ מהר זה חזר? רוצה קצת שקט, אפשרי??????????? מה עשיתי רע בעולם שצריכה לסבול ככה?
די,י נמאס לי מהאנדו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 
../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif

אולי תקבעי שוב תור למרפאה להתייעצות. ותגשי לרופא ותתייעצי לגבי משככים יותר חזקים, שמעתי שזריקות וולטרן מאוד עוזרות, תשאלי את הרופא שלך על כך. מקווה שהכאבים יעלמו בקרוב מאוד
 

sheronher

New member
היי מיכלי

אני גם מאוד מקווה...קצת נעלמתי בזמן האחרון בגלל חוסר חשק לחיות בערך.. המחלה הזו מתישה אותי ברמות קשות אין לי כח להגרר לתה"ש..אני אלך למרפאה שבה אני מטופלת ואסביר לרופאה ואולי היא תסכים לתת לי זריקות וולטרן. אני בר ממש מיואשת מזה
 

sheronher

New member
ובנוסף לכל

מרגישה נפוחה ומגעילה, אין לי כח לכלום, סובלת מאוד מעוויתות בבטן כאבי גב תחתון מטורפים. לא יודעת מה לעשו עם עצמי ועם הכאבים. ששום כדור שנתנו לי לא עוזר. כבר קיבלתי כדורים נרקוטיים שמקבלים אותם אחרי שחותמים על אלף מסמכים, ואסור לנהוג איתם כי הם מרדימים ו- זה ממש סיוט !! וזה זמן מטורף ועמוס בעבודה, רק עכשיו חזרתי לעניינים אחרי 3 שבועות שלא הייתי ואח"כ כל החגים. חזרנו ממש לעבוד רק לפני שבועיים אולי (מיד אחרי סוכות) פשוט טירוף היום הלכתי לטפל בכמה תיקים של המשרד במשרדי הממשלה בת"א, משרדים שהשירות שלהם לקוי וטירטרו אותי עם הכאבים הנוראיים שאני חווה מפקיד לפקיד במשך 3 שעות הלוואי ויכולתי לא לעשות חלק ממה שאמורה לעשות אבל פשוט לא רוצה לאבד גם את העבודה שלי. אהההההההההההההההההההההה.............פשוט בא לי לצעוק
 
היי יקירה..

גם אני עברתי ניתוח באוגוסט, וכשבוע וחצי לאחר הניתוח חזרו לי הכאבים בצורה הרבה יותר משמעותית.. כל יום סבל מהבוקר עד הערב, התחלתי ללכת לרופאים פרטיים והתחלתי לבדוק עוד כיוונים, לא קיבלתי את זה שהגניקולוגים אמרו לי שעכשיו הכל בסדר ותישארי ככה. ולבסוף, לאחר מיליון ריצות, מסתבר שהניתוח (בגלל החדרת CO2 לגוף), החמיר בעייה קיימת אחרת, אומרים שהגז יכול לפעמים להחמיר בעייה קיימת...ורק לפני כשבוע וחצי, הכאבים החלו להתמתן, יכול להיות שזה לוקח זמן עד שהגוף מתאזן וחוזר לעצמו לאחר הניתוח... אני עליתי על הבעייה ואני עכשיו מטפלת , אבל זה לאחר סבל רב, עוד אישפוז אחד לאחר הניתוח, מיליון ריצות לרופאים פרטיים, המון בכי, בקיצור 3 חודשי גיהנום.. אל תוותרי.. תבדקי טוב טוב וכאמור גם, למדוד חום כל ערב.. מקווה שיוקל לך בזמן הקרוב... והנה תרופת סבתא שלמדתי לא מזמן וקצת מקלה על הכאב: לוקחים מלח גס, מחממים אותו בסיר (ללא שמן כמובן- ללא כלום), עד שהוא חם ממש, לאחר שהתחמם מספיק, לוקחים מגבת עבה יחסית ושמים בתוכה את כל המלח הגס שחיממנו, סוגרים את המגבת שלא יתקרר המלח ומניחים על המקום הכואב... נשמע הזוי אני יודעת, אבל שווה לנסות, סגולות המלח חודרות למקום הכואב ומשפרות את הכאב... שווה לנסות..
 

galim29

New member
לשרוני המיואשת../images/Emo24.gif

מי ניתח אותך? את צריכה לחזור למרפאה ולברר למה הכאבים חזרו. האם חזרו באותה עוצמה? באותו מקום? אני יכולה להגיד לך שלי לקח חודשיים אחרי הניתוח עד שהתחלתי להרגיש טוב ולהתחיל ליהנות מתוצאות הניתוח. כמובן שהכול יחסי, לא ריפאו אותי, יש עדיין תסמינים שנשארו או חדשים שהצטרפו אבל יש בהחלט שיפור ניכר ואני יותר משנתיים אחרי הניתוח.... אל תזניחי. תחזרי ותנדנדי להם עד שתרגישי יותר טוב...
 

זואילי

New member
../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif

אוי מתוקה. כואב לשמוע
מצטרפת למה שאמרו קודמותיי. להמשיך לבדוק. האם את על דיכוי מאז הניתוח?
 
לא להתייאש

אחרי ניתוח לוקח לגוף זמן התאוששות.....יש בנות כמוך שמרגישות שיפור מיד אחרי הניתוח.... ואחרי זמן ירידה....ויש שלמרות הניתוח יש כאבים....מיד לאחר הניתוח.....אנסה לתת הסבר קטן....כשאת נכנסת לניתוח בידיעה שזהו הטיפול שיעזור ומכאן הכל הולך חלק.....המוח מקבל את זה וככה את מרגישה אחרי הניתוח....מצויין.....הבעייה מתחילה כשהגוף קולט שהוא עדיין לא התאושש מהחדירה אליו והנגיעות וההזזות של האיברים והטיפול בהם......מכל החומרים שחדרו אליו ועוד הרבה ממה שעשו בניתוח.........ואולי אפילו חזרה מהירה שלך לשגרה כי הרגשת טוב.......כמו שכבר אמרתי בעבר כאן ......לגוף לוקח מינימום 3 חודשים להתאושש מפעולה כירורגית כלשהי...... אז לא להתייאש ללכת לביקורת .....להישאר על דיכוי .....לקחת אישור מחלה נוסף לעוד כמה זמן שצריך....הבריאות קודמת לעבודה....ושוב לתת לגוף את המנוחה והתזונה הנכונים לו כרגע....
 

sheronher

New member
היי שוב אני

אני מבינה שצריכה לתת לגוף להתאושש ומבינה שצריכה להמתין בסבלנות, אכן הגוף שלי היה מלא אדרנלין אחרי הניתוח ולא הרגשתי כמעט כאב, אבל עם הזמן הכאבים חוזרים ועכשיו הכאבים קצת שונים מקודם, לא יודעת להסביר את זה. בכל מקרה אני מודה לכן על החיזוקים אבל קשה לי מאוד, בעיקר עצוב לי ומדכא לי ובא לי כל הזמן לבכות. אני רוצה לקבל חזרה את החיים שלי - רוצה להנות, לבלות ולהיות מלאת סבלנות. פעם היתה לי סבלנות גם לאחיינים שלי, היום גם איתם לא יכולה להיות יותר משעה וחצי גג - הם עולים לי על העצבים, לי, שאני הכי מחבקת והכי אוהבת והכי דואגת והכי נהנית איתם בד"כ, נהנית לעשות איתם כל מיני דברים. מתרגשת איתם וצוחקת איתם ומשחקת איתם ועכשיו אין לי סבלנות אליהם, כואב לי מידי כדי להיות איתם. רבה עם כל העולם, מחפשת אהבה..רוצה שמישהו יאהב אותי כמו שאני.. אני עוד כולי נפוחה ומאז הניתוח עליתי איזה 3 קג', כל הזמן בא לי משהו, מין חסך כזה, לא יודעת להסביר את המשמעות, חסר לי משהו בחיים. עצובה , וקשה לי ואפילו היתה לי פאשלה במשרד השבוע, לי - זו שעושה הכל פרפאקט היתה פאשלה, המחלה הזו מאמללת אותי בא לי לצעוק לשמיים - אבל מה זה יעזור?????????
 

בלה73

New member
הי שרון

אני יודעת שזה לא מנחם, אבל יכולה לספר לך שגם לי הופיעו כאבים מוזרים לפני כמה ימים. אני חודש וקצת לאחר הניתוח, אבל לא בדיכוי והכאבים הגיעו ביום האחרון של המחזור ומאז נמצאים (כאבים שונים מכאב מחזור). גם אני חזרתי לעבודה מטורפת לאחר 3 שבועות מהניתוח, ואני חושבת שהלחץ מהעבודה משפיע מאוד לרעה. הרבה אחריות נופלת עלי ועומס עבודה גדול. יום חמישי כמעט נשארתי בבית, ואז החלו לעלות כל המחשבות של מה אני צריכה להספיק בעבודה. הבנתי שאם אשאר בבית לא ממש אנוח וטסתי לעבודה. לפני הניתוח סיפרתי עליו למעט מאוד אנשים (למרות שהרוב אצלינו הן נשים) והעדפתי שיחשבו שאני בחופשה. אבל כעת החלטתי כן לספר - אלף -כדי להעלות את הנושא של אנדומטריוזיס, ובית - אולי אם תהייה הבנה יותר טובה למצב שלי אני לא ארגיש כ"כ נורא על יום מחלה שאני לוקחת.... בכל מקרה, אם העניין ימשיך אקבע לי תור בתה"ש. ההשערה שלי היא שאותו נגע שלא הצליחו להוציא לי בניתוח זועק עכשיו. האם הוציאו לך את כל הנגעים?....אבל את בעצם על דיכוי.... תודה למבוהלת על תרופת הסבתא עם המלח - אני אנסה את זה גם. ושרון - תרגישי טוב
 

sheronher

New member
:)

אני על דיכוי אבל גם בהמון לחצים בעבודה ובבית, יותר מידי על הראש שלי, גם אני חשבתי יום ה' לא ללכת לעבודה ולנוח בבית אבל יש לי המון לחץ על הראש במשרד, כך שלא היתה ברירה. חוצמזה, במשרד זה רק אני והבוסים שלי-3 בוסים, מתוכם יש אישה אחת, והיא יודעת הכל על המחלה, שמעה ממני, ביקשה שאשלח לה לינק עליה כדי לקרוא ולהבין יותר, היא מבינה את התחושה שלי והיא משתדלת להיות אדיבה אבל צריך שהעניינים במשרד יתקתקו. אני לא רגילה לעשות פאשלות, וזה מסגיר אותי יותר בעצמי. חוצמזה, אני מאוד מסוגרת בתוך עצמי ולא כ"כ בא לי להיות בחברת אנשים. התחלתי קשר עם מישהו ואחרי שבועיים וחצי חתכתי את זה כי א. לא רוצה להיות עם אף אחד חוץ מעצמי. ב. מתעצבנת בקלות ג. כואב לי מאוד ולא חושבת שמישהו אחרי כ"כ מעט זמן יבין אותי ד. והקשה מכל - הרי אחרי תקופה, נכנס עניין הסקס ואחד הסימפטומים הקשים ביותר של המחלה אצלי היה כאבים נוראייים אחרי סקס ובמהלכו, ולא רוצה להגיע לזה בכלל..מפחדת. כך שמעדיפה להשאר עם עצמי. יש לי חברים אוהבים ותומכים והם עוזרים לי מאוד אבל אפילו אותם שהם כ"כ אהובים והכי רצויים בעולם, לפעמים אין לי חשק לשמוע. אצלי הצליחו להוציא את כל הנגעים אבל החצוצרות נשארו סתומות הכאב שלי שונה לחלוטין מהכאבים הקודמים.
 
למעלה