מ ה פ י כ ה !
לנגד עינינו, מתחת לחוטמינו אך בעיקר תחת עכוזינו וגלגלינו, עולה ומשגשגת לה מהפיכה של ממש בתרבות האופניים. אמנם לא המצאנו מחדש את הגלגל, אבל הוא מקבל כיוון חדש ומאד מלהיב. ואני מתכוון לכך שמזה כשנתיים, אנו עדים לפריחה של תרבות טיולי האופניים בארצנו. אמנם טיולי אופנים אינם חידוש ובוודאי אינם מהפיכה. ההורים שלי רכבו סובב ישראל עם אופני סינגל ספיד כבר בסוף שנות הארבעים. רוכבים בודדים, או קבוצות כאלו ואחרות, מטיילים כבר שנים בארץ לאורך ולרוחב. וכך גם מסע חוצה ישראל, סובב כינרת וחוצה גולן, קיימים כבר לא מעט שנים. ההבדל המשמעותי הוא, שחוצה ישראל, סובב כינרת, חוצה גולן ואירועים אחרים, הם אירועים חריגים שמתקיימים רק פעם בשנה. והמהפכה היא בכך שבשנתיים האחרונות, הפכו טיולי האופניים לתופעה עממית נפוצה. קבוצות מאורגנות או מתארגנות לצרך טיול מדי שבוע, ובעיקר- הטיולים מביאים את הרוכבים אל כל קצווי הארץ. בשנה האחרונה אנו חווים "פלישה" של רוכבי אופניים למקומות אקזוטיים, שעד לאחרונה היו נחלתם של "שרוטים" בלבד. מעלה עקרבים היה אחד מהאתרים האלו, שקיימים במעורפל אי-שם ושמם קשור באגדות. בשנה האחרונה פקדו את מעלה עקרבים עשרות רוכבים מכל חלקי הארץ, מתקלים בהצלחה את הסרפנטינות המפורסמות ומגלים מחדש את האזור. כנ"ל לגבי החרמון. עשרות רוכבים "טעמו" השנה בפעם ראשונה את הטיפוס לחרמון. וים המלח ןהגולן והנגב המערבי והגליל- כל אלו בקעו ויצאו מחשכת ההתעלמות והסיפורים והפכו ליעדים נגישים וקבועים לגלגלינו. ובל נשכח גם את המסעות האתגריים בני מאות ק"מ שעורך בשנה האחרונה ידידנו יורם גלבוע. השבוע, שתי קבוצות רוכבים סיימו מסע מאורגן ומתוכנן בן 300 ק"מ נון-סטופ. אמנם נכון כי אנשים עשו גם בעבר טיולים ארוכים מעין אלו, אך ההבדל המשמעותי הוא שכיום כל הטיולים, גם הקצרים וגם הארוכים, הם חלק מהחוויה השגרתית של רוכבי האופניים. ולא נותר לנו אלא לברך- כן ירבו! חג שמח עודד בן חיים
לנגד עינינו, מתחת לחוטמינו אך בעיקר תחת עכוזינו וגלגלינו, עולה ומשגשגת לה מהפיכה של ממש בתרבות האופניים. אמנם לא המצאנו מחדש את הגלגל, אבל הוא מקבל כיוון חדש ומאד מלהיב. ואני מתכוון לכך שמזה כשנתיים, אנו עדים לפריחה של תרבות טיולי האופניים בארצנו. אמנם טיולי אופנים אינם חידוש ובוודאי אינם מהפיכה. ההורים שלי רכבו סובב ישראל עם אופני סינגל ספיד כבר בסוף שנות הארבעים. רוכבים בודדים, או קבוצות כאלו ואחרות, מטיילים כבר שנים בארץ לאורך ולרוחב. וכך גם מסע חוצה ישראל, סובב כינרת וחוצה גולן, קיימים כבר לא מעט שנים. ההבדל המשמעותי הוא, שחוצה ישראל, סובב כינרת, חוצה גולן ואירועים אחרים, הם אירועים חריגים שמתקיימים רק פעם בשנה. והמהפכה היא בכך שבשנתיים האחרונות, הפכו טיולי האופניים לתופעה עממית נפוצה. קבוצות מאורגנות או מתארגנות לצרך טיול מדי שבוע, ובעיקר- הטיולים מביאים את הרוכבים אל כל קצווי הארץ. בשנה האחרונה אנו חווים "פלישה" של רוכבי אופניים למקומות אקזוטיים, שעד לאחרונה היו נחלתם של "שרוטים" בלבד. מעלה עקרבים היה אחד מהאתרים האלו, שקיימים במעורפל אי-שם ושמם קשור באגדות. בשנה האחרונה פקדו את מעלה עקרבים עשרות רוכבים מכל חלקי הארץ, מתקלים בהצלחה את הסרפנטינות המפורסמות ומגלים מחדש את האזור. כנ"ל לגבי החרמון. עשרות רוכבים "טעמו" השנה בפעם ראשונה את הטיפוס לחרמון. וים המלח ןהגולן והנגב המערבי והגליל- כל אלו בקעו ויצאו מחשכת ההתעלמות והסיפורים והפכו ליעדים נגישים וקבועים לגלגלינו. ובל נשכח גם את המסעות האתגריים בני מאות ק"מ שעורך בשנה האחרונה ידידנו יורם גלבוע. השבוע, שתי קבוצות רוכבים סיימו מסע מאורגן ומתוכנן בן 300 ק"מ נון-סטופ. אמנם נכון כי אנשים עשו גם בעבר טיולים ארוכים מעין אלו, אך ההבדל המשמעותי הוא שכיום כל הטיולים, גם הקצרים וגם הארוכים, הם חלק מהחוויה השגרתית של רוכבי האופניים. ולא נותר לנו אלא לברך- כן ירבו! חג שמח עודד בן חיים