מתפרקת

מתפרקת

זה בסדר! הרשיתי לעצמי להתרסק על רצפת ביתי לשבת בתוך שלולית מלוחה של כל דמעותיי ולהתפרק. לתת לתאי גופי לנשור אט אט, על רצפת ביתי. לטבוע בתוך כל כאביי. נשמתי. נשמתי את חיי. את כל תלאות מסעי. זה בסדר! לחשתי לדמות המביטה עלי. אני מרשה לעצמי כעת, להתרסק על רצפת ביתי נותנת לכל פחדיי לפצוע את עורי. לזעזע את חיי. אני שוכבת ללא נוע נושמת בכבדות מביטה סביבי ורואה את כל עולמי שבור את רסיסי חיי מפוזרים סביב לבי הכואב זה בסדר! שומעת עוד דמעה מתרסקת על רצפת חיי. אני מרשה לעצמי להתפרק לנשום את כאביי החוצה לשטוף את לבי מכל פחדיו. לעצום את עיניי ורק להרגיש את הקושי. נתתי לכל השדים של חיי לטייל בתוך דמי לעשות בי כרצונם הסתכלתי על דמותי שבמראה רואה גוף מפורק מביט על רסיסי ליבי. זה בסדר! כואבת כל אות ואות היוצאת מפי צריך להתפרק. רק כדי שאוכל להרכיב שוב, את גופי להכניס לתוכי רק את החתיכות שאני רוצה הישר אל מעמקיי חיי רק כדי שאוכל לראות שוב, את הילדה היפה שבמראה שולחת לעברי את ידה מחבקת זה בסדר! צריך לכאוב. רק כדי שאוכל לנשום שוב את חיי לראות את יופיו של עולמי רק כדי שאוכל לחוש שוב את רצפת ביתי מלטפת את כפות רגליי. זה בסדר! הרשתי לעצמי להתרסק על רצפת ביתי עמדתי נשמתי זה בסדר! אני מרשה לעצמי כעת להתפרק.
 

פאמקי

New member
איזו יכולת...

להמליל את הכאב! לנתח התפרקות... כבר אמרתי לך כמה אני אוהבת את כתיבתך?
 

מיטל225

New member
אני בעד..

שתכתבי ספר
את תמיד משאירה אותי ללא מילים. כותבת כל כך יפה.
 

ik211

New member
מקסים

קראתי כמה פעמים. לא יכולתי להפסיק..... מקווה שההתפרקות תפסיק בקרוב ותתחיל הבניה מחדש - אשמח לשמוע גם על זה במילים היפות שלך
 
כל כך יפה

נוגעת בנימי הנשמה הלב. הלואי ולי היתה היכולת ,לתת לעצמי, להישבר לרסיסים , לאסוף את השברים, להיות,לחיות,לחוות,לאהוב שוב. חסרה את היכולת,חייבת להיות חזקה. לאפשר משענת לכולם ,פרט לי. קראת קראתי ושוב קראתי,אולי תדבוק בי היכולת להרגיש ,שוב. תודה לך,כתיבה מקסימה, יכולת הבעה מולפאה. חיבוק
 
למעלה