"מתפרע" לפני השינה

[אמא יקרה לי]

"מתפרע" לפני השינה

שלום רב בני בן שלוש. ילד רגוע יחסית, בעל בטחון עצמי וחי בשלווה ובנחת. שמנו לב לזה שהוא מדבר ושר בקול רם במהלך שעות היום אולם בערב, בזמן האמבטיה ואחריה הוא "מתפרע" ממש כולל צעקות ושירה חזקה. כאילו שהוא זקוק להוצאת האנרגיה הזו בסוף היום. הוא אינו סובל מחוסר תשומת לב אבל זוהי דרכו להפרד מן היום. לנו זה מעט קשה לרדוף אחריו בבית כשהוא עירום בנסיון להלבישו לקראת שינה. יוצא כך שמתקיים מאבק בכל ערב על הלבשה, צחצוח שיניים והרגעה. מה עושים? איך מגיעים ל"הסכמים" עם ילדים? לא רוצים להתעלם מן ההתנהגות הזו למרות שמבינים את הצרכים שלו. ועדיין - בערב אנחנו כבר שפוכים וסבלנותנו קצרה. תודה

 

[עירית ל]

מה יקרה אם לא תרדפו אחריו

כמה זמן הוא "יתפרע"? אולי אחרי שעה הוא ירגע בעצמו, בלי מאבקים? גם לא נראה לי נורא אם תשאירו אותו ערום עד שירגע, או אפילו עד שיכנס למיטה, בעיקר לא במזג האויר הנוכחי. בקשר לצחצוח, מה עם לצחצח בזמן האמבטיה?

 

[ריניני]

גם שירי ככה

לכן מצחצחת שיניים באמבטיה, ואחריה משחקת ב"לרוץ ערוּמוֹנת" איזה חצי שעה. בסוף מתכנסת להירגעות עם הוויי-מוצ שלה, על הכורסה או במיטה שלנו, ואז מתלבשים, סיפור, סיכום-יום ולישון. זה עובד ככה מגיל צעיר, ונראה לי באמת שיטה מצויינת שהמציאה. לא שייך דווקא לכמה אנרגיה נשארה לה, יותר דרך להיפרד מהיום, למצות את מה שנשאר. נדמה לי.

 

[נעה גל]

גם איתמר כזה

והוא בהחלט לא רגוע במשך היום. בקיצור, הוא פושטק ביום וגם בערב. גם אנחנו מצחצים שיניים במסגרת האמבטיה. את האמבטיה בדרך כלל אורן ואיתמר עושים בסביבות השעה 19:00 ומרגע שהם יוצאים ממנה (לפעמים הם חצי שעה בפנים ולפעמים חצי דקה), איתמר מתחיל להוציא אנרגיה ברמות מתישות ביותר. הוא קופץ מכל מקום, מציק לאורן, הורס בניות, זורק את כל הצעצועים על הרצפה, מציק לדגים (אל תתפלאו, אפשר לעשות גם את זה), מציק לחתולים. קופץ עלי (אני בדרך כלל שרועה מול הטלוויזיה בשעה הזו), מוריד את הטיטול, עושה פיפי בסיר ומתפקע מצחוק, עושה פיפי ליד הסיר ומתפקע מצחוק, אני רצה אחריו להלביש לו את הטיטול והוא בורח, קופץ על אורן וכו´. אחרי שעתיים פתאום נגמרת לו הבטריה והוא נשכב בשקט והולך לישון. גם אני. פעילות גופנית אחר הצהרים (אצלנו מדובר ברכיבה על אופניים) מקצרת באופן משמעותי את זמן ההשתוללות בערב, אבל, לא מבטלת אותו. ולמרות שאני מודה שזה באמת מתיש כל הפעילות הזו לעת ערב, היא גם מספקת המון רגעים מאוד מצחיקים ומהנים של קרבה גופנית. עוזרת לי מאוד הידיעה שבסוף הוא מתעייף ונרדם בעצמו ושלא אני אחראית על ההרדמה שלו.

 

[לאה_מ]

אני חושבת שזה דוקא נחמד שהוא רוצה

להוציא לפני השינה את כל עודפי האנרגיה מהגוף שלו, ולהגיע לשעת ההשכבה נינוח ורגוע. אולי אם תעודדו פעילות מוציאת אנרגיה בשעות אחר הצהריים, יהיה לו פחות מה להוציא בדיוק ברגעים שלפני השינה. אני מוצאת שפעילות פיזית מחוץ לבית משפרת אצלנו מאד את איכות ההשכבה. בכל מקרה לא הייתי רודפת אחריו כדי להלביש אותו. אם יש לו צורך להוציא אנרגיה - שיוציא. אתם יכולים בינתיים לשתות קפה, וכשהוא יסיים וירגיש מוכן ורגוע, הוא יבוא אליכם בעצמו. אגב, ילד בן 3 יכול כבר ללבוש פיג´מה לבד. אולי הוא אפילו ישמח לעשות זאת ו"לחסוך" לכם את המאבק...

 

[zimes]

אצלינו ההתפרעות היא באמבטיה

דולב הוא משפריצון גדול. אתמול הוא הגיע ל - לקפוצ בתוך המים, להרים רגליים, ולנחות על הישבן. אבל בלי קשר לאמבטיה, גילינו די מזמן שכמה מרץ שהם מוציאים בערב - ככה שקט יהיה הלילה (זה, ו"ארוחת הערב היא הארוחה הכי חשובה ביום"). לא נראה לי שיש טעם להלחם בזה. יותר כיף לרדוף אחריו בבית בלי בגדים וחיתול ביד לא? מזל שאצלינו הם שניים - אז חלק מההשתוללות היא - ריצה זה אחרי זה.

 

[ליאת +]

וגם אצלנו אחרי האמבטיה הוא

מתעורר לחיים חדשים. ומשתולל בעירום מלא. פעם הייתי משקיעה המון מרץ בנסיונות להלביש אותו. ועכשיו אני הולכת עם זה. באומנויות הלחימה ה"רכות" מדברים על לא להתנגד לתנופה אלא לזרום איתה. אז במקום לנסות ולהלביש בבגדי שינה כדור אנרגיה שנע במהירות של 20 קמ"ש, אז אפשר להניח לו ולחכות שהתנופה תרגע מעט. אפשרות נוספת היא להצטרף אליו בהשתוללויות- מומלץ במיוחד להורה שלא היה איתו כל אחה"צ כי אין חיבור מיידי יותר מזה.

 

[אמא יקרה לי]

תודה על התגובות ותגובה על התגובות

אני מאוד מעודדת מהתגובות. למה? כי הארתן את עיניי. לא צריך להאבק ואולי אם נמשיך במאבקים סביב העניין הוא רק יחריף. אבל יש לנו תחושה שבזמן האחרון בני לא רוצה להפרד. הוא נרדם רק ב- 22:00 ועד אז במשך שעה הוא יוצא מהחדר, קורא לנו, מבקש צעצוע למיטה, עוד סיפור, מים, קקי. בקיצור - טרטורים. חשבנו לקצר או לבטל את שנת הצהריים אבל בגן הוא נופל שדוד ובקושי אפשר להעיר אותו אחרי שעה וחצי. יכול להיות שזה עניין זמני וזה יעבור.

 

[לאה_מ]

ויכול גם להיות שהוא לא עייף...

אורי ישן בדרך כלל כשעה בלבד במשך היום, ולמרות זאת בערב הוא הולך לישון רק ב-21:30 - 22:00. אם אני משכיבה אותו קודם הוא לא נרדם. גם עומר היה כך, וכאשר הפסיקו לישון צהריים בגן, ההשכבה בערב השתפרה, לא כל כך בשעה, כמו שהוא היה מגיע עייף למיטה ומיד נרדם, ולא מתזז אותנו שעה-שעתיים בבקשות שונות. ואני שוב ממליצה על הספר הנחמד של מייקל פורמן "אבא, אני לא נרדם" - המתייחס בדיוק למצב הזה.

 

[אמא יקרה לי]

לאה, תודה

 

[דליה.ד]

פעילות גופנית - רעיון מצויין

לניתוב אנרגיות בזמן אח"הצ. גם לי ילד שאחר הצהריים ובערב הוא מאוד אנרגטי ופעיל. רשמנו אותו לחוג שחייה פעמיים בשבוע (הוא בן רבע לשש) וזה נהדר! הערבים האלו רגועים וכייפים. בנוסף אני משתדלת כל יום לצאת לטיול רגלי כולל השתוללות בדשא וריצה. אנחנו קיבוצניקים - אז זה קל מאוד.... בנוסף יש לנו משחק "התעמלות" שכל ילדי הקיבוץ מקטן ועד גדול מצטרפים. אני יושבת על ספסל וקובעת יעד מסויים במרחק של כ10-15 מטר ממני. הילדים צריכים לעבור את המרחק בריצה, בקפיצות על רגלים צמודות או פשוקות, בזחילה, בסיבובים, בקפיצות צפרדע, הליכת עקרב, בעיטול לאויר קדימה ולאחור, הליכה לאחור. על קצות אצבעות, על העקבים, הליכת גמל, רקדנית בטן, פרפרים וכו´.....משהו מדליק! וככה מרוויחים הוצאת מרץ, תרגול מוטוריקה גסה, פיתוח הדמיון והרבה כייף, הנאה וצחוק!