מתפוצצת

[פפריקה היחידה 1]

מתפוצצת

בוקר טוב לכולם אני גרושה עם שלושה ילדים, אחד מהם בן 11. לפני כמה ימים הוא פנה אלי שהוא מאוד רוצה כובע של קרוקר שעןלה 80 ש"ח. אמרתי לו שעם כל הכבוד במחיר כזה אני לא קונה כובע. שלשום הוא בא אלי ולראשו כובע קרוקר ומספר לי שאלמוג (ילד שלמד בשכבה מעליו ולא ממש חבר שלו) והוא הלכו יחד לחנות ואלמוג קנה לו. קיבלתי את זה למרות שהיה ניראה לי מוזר שמישהו קנה לו כובע במחיר כזה. אתמול גיליתי שחסרים לי 200 ש"ח בארנק, חשבתי בהתחלה שאולי נפלו לי, אבל לאחר שעשיתי שחזור הבנתי שלא היה שום סיכוי שהכסף יפול כי לא קניתי כלום לאחר שהוצאתי את הכסף מהבנק. מה שזכרתי שהנחתי את הארנק ליד המחשב ועליתי לישון. יצא שבעבר הוא עשה דברים וכשפניתי אליו הוא לא היסס לשקר לי ולהשבע שזה לא הוא ואח"כ גיליתי שהוא עשה את המעשה. אני רותחת מכיוון שהכסף הזה היה אמור להספיק לי לשבוע ועכשיו אני גם תקועה בלי כסף וגם יש לי ילד (שאולי) לקח לי כסף מהארנק. הוא כרגע לא פה (שבת אצל אבא שלו) ואני לא יודעת מה לעשות. מצד אחד אני לא רוצה שהוא ישקר לי ומצד שני אני לא מסכימה שהוא יעשה מעשים כאלה, מחשבה מפחידה שאם הוא מסוגל לעשות זאת מה יהיה הדבר הבא.

 

[לורליי43]

איך היחסים עם האבא?

יש לך אפשרות להתקשר אליו, לספר לו ולבקש יעשה ברור עם הבן? נשמע שה"אולי הוא עשה את המעשה" הוא די בטוח, לא? לדעתי, השיחה עם הבן צריכה לבוא מנקודת חשיבות התקשורת בניכם. להגיד לו שאת מבינה שהוא לא עמד בפיתוי, ושהוא אולי לא מבין מה המשמעות של חסרון ה-200 שח' בשבילכם- אבל העובדה היא שבפועל המעשה הזה הקשה עליכם מאוד מאוד. תספרי לו למה היית צריכה את הכסף, ושאת לא ממש יודעת איך תסתדרי. תגידי לו שלקחת כסף שלא שלך (גם אם החבר כביכול נתן לו זה לא שלו וזה לא סכום שסביר שילד יתן בלי אישור הוריו), זה דבר שלא עושים- גם אם נורא רוצים. ושילד מספיק גדול ובוגר- צריך לדעת לעמוד בפיתוי.

 

[noa128]

קודם כל הייתי מפרידה.

בין האמוציות ("איך אסתדר בלי כסף הזה" ; "מה תהיה המדרגה הבאה של הילד" ) ובין הקטע הפרקטי. קודם תתארגני על עצמך עם הכסף , שתי כוס קפה ותירגעי. חינוך אפקטיבי לא מגיע ממקום של כעס. אחר כך טלפון לילד אצל אביו ובו אני מודיעה לו שכשישוב את צריכה לדבר איתו על הכסף. בלי לפרט. הוא כבר מבין בדיוק במה מדובר. הוא יודע שעשה מעשה אסור ויש לו כמה שעות 'להתבשל' בעניין הזה. בלי כעס ובלי האשמות, היה כסף ואיננו עוד את ורק את מחליטה על מה מוציאים כסף אצלכם במשפחה וכרגע חסר כסף לצרכים שוטפים אבל כובע של קרוקר יש ויש ועלייך לא מקובל שמעמידים אותך בפני עובדה, אז 'מתייעצים' עם הילד איך לדעתו משיגים את הכסף האבוד - אולי חבר ביקש הלוואה ואפשר לבקש שיחזיר? אין כאן עונש, רק הזדמנות לחנך אותו לאחריות, ממקום שמכבד אותו, שמאפשר לו לקחת את האחריות. לא הייתי מתייעצת עם אביו - אולי מול אביו יש מערכת אחרת ואתם הרי לא מחנכים ביחד, זה את מול הילד. את מודיעה לו (אח"כ, בבית) שחבל לך אבל מעתה תיאלצי להחביא את הכסף כדי לעזור לו לעמוד בפיתויים, כי אצלך הכסף מתוכנן לצרכים אחרים ואין עודפים ל'מעידות' ושבשבועות הקרובים תיאלצי להחסיר ממנו פינוקים שתכננת לתת - לא עונש חלילה, אלא תוצאה טבעית של היעדרו של הכסף ושל בחירתו שלו להוציא כזה סכום על משהו שמאד רצה.

 

[פלגיה]

יש לי כמה שאלות לשאול

ואני מתנצלת מראש אם הן לא נעימות: מה הכי מפריע לך - שאת צריכה את הכסף? שהילד שלך גנב ממך? שהילד שיקר לך? למה קיבלת את העובדה שילד אחר קנה לו כובע יקר? למה לא ביקשת לדבר עם הוריו של אותו ילד וליידע אותם על זה? אני מציעה שכשתדברי עם הילד על הכסף, אל תעשי את זה בשאלה שתגרום לו לשקר שוב, וגם לא בהאשמה כועסת, שתגרום לו להתחמק. נסי לדבר בצורה עניינית על כך שזה כסף שאת צריכה בשביל הצרכים הבסיסיים של כולכם. נסחי את זה כבעיה של שניכם יחד, ונסי למצוא בעזרתו דרך לפיתרון הבעיה.

 

[טלילה בעיצובים]

ועניין השקרים לא צריך להפריע?

בעיני זה יותר משמעותי. אם יבין את הנושא של כבוד הדדי (שאם את אומרת לא - סימן שיש חשיבה מאחורי זה ושיכבד את זה)וישירות בינכם. אח"כ העניין שהוא יצטרך להחזיר את הכסף בעבודות .

 

[פלגיה]

עניין השקרים צריך להפריע

אבל לא כדאי ליצור מצב שבו ילד יהיה חייב לשקר ("מי לקח לי כסף מהארנק" בטון מאיים) השואלת לא אמרה שהוא שיקר היא אמרה שבפעמים אחרות כשהתעמתו איתו הוא שיקר.

 

[טלילה בעיצובים]

שקרים, גניבה - זה אותו סימפטום בעינ

של ילד שאין לו מערכת אמונית בבית. אולי זה בגלל הגירושין לא יודעת מספיק. אבל בכל אופן הילד הזה צריך להחזיר את הכסף בעבודותיו, כדי שיעריך את מאמצי אימו.

 

[לורליי43]

בעיני זה עדיין בלוול החינוכי

הבעיה היא לא מערכת אמונית בבית, כל הילדים משקרים- זה לא קשור למערכת אמון פגומה אלא לחוסר בשלות רגשית וחוסר יכולת לעמוד בפיתוי. התפקיד שלנו כאן הוא לדבר איתם מספיק כדי שיפנימו את הבעיה. התקפה (כמו שאת מציעה) לא תועיל, רק תזיק.

 

[טלילה בעיצובים]

בגיל 11?? אני לא חושבת

לדעתי השקרים האלה שאין הבדלה בין אמת לשקר הם עניין של גיל צעיר יותר. ואני לא חושבת שאני מציעה "התקפה". אני מאמינה שע"י זה שהאבא נתן את הכסף במקומו פטר אותו מאחריות ומהבנה איך קשה להשיג כסף. כל ילד שעבד למען כספו ידע לשמור עיו טוב יותר. מנסיון.בדמי הכיס שאנו נותנים קל להם יותר להוציא. הבן שלי למד לחסוך ולא להתפתות כדי להגיע לסכום שרצה כדי לרכוש לעצמו פריט מסויים.

 

[לורליי43]

בהחלט כן בגיל 11

לא נעים, אבל בהחלט אפשרי.

 

[פפריקה היחידה 1]

כמה תשובות ועידכון

ברור שמפריע לי עניין השקר, אולי זה לא ניראה כך ממה שכתבתי אבל זה רק משום שהייתי בסערת רגשות ובעניין החבר כמובן שהתקשרתי לאמו לברר, אך היא לא הייתה באותו הרגע בבית. בבוקר התקשרתי לטלפון של אביו ודיברתי עם הילד, ציינתי בפניו שאני יודעת על עניין הכסף ואח"כ דיברתי עם אביו, אני חייבת לציין שמערכת היחסים ביני לבין אביו לוקה בחסר, אבל היה חשוב לי שאביו יהיה מעורב בעניין. הילד לא הודה בפני ואביו הבטיח שיטפל בעניין. בערב כשהם הגיעו הבן שלי קודם כל נתן לי 200 ש"ח שאביו שלח לי והתנצל בפני על מה שעשה. הסברתי לו בצורה רגועה עד כמה מה שהוא עשה העציב אותי וגרם לי לחשוש בעתיד מלהשאיר את הארנק גלוי, אמרתי לו שאני מבינה את הרצון העז שלו לקבל כובע כמו שאר החברים אבל כל אחד צריך ללכת לפי יכולתו ולא לעשות מעשה כזה כי זו גניבה לכל דבר גם אם זה ממני, הסברתי לו שהכסף הזה נועד לקנות חלב ולחם ולנסוע בבוקר לעבודה ובלי הכסף הזה היינו בצרות. הזכרתי לו גם שכשהוא ביקש ממני את הכובע הבטחתי לו שאם יחסוך כסף אני אעזור לו בחלק מהכסף כך שהחלום לא היה בלתי אפשרי. הילד היה עם דמעות בעיניים וגרון חנוק לכל אורך השיחה וניראה לי שהבין את חומרת מעשיו לגבי השקר ולגבי לקיחת הכסף. הוא אמר שרצה לספר אך חשש שאכעס עליו ואעניש אותו, אך לאחר שאביו דיבר איתו והבהיר לו כמה זה לא בסדר מה שעשה והוא ידבר איתי שלא אעניש אותו הודה באשמה. אביו התקשר ורצה לדבר איתו ואני הודיתי לו על הכסף ששלח לי (דבר שעזר לי מאוד).

 

[פלגיה]

יופי של עדכון

אני מקווה שתצליחו להמשיך עם התקשורת הטובה בין כל הצדדים.

 

[noa128]

אחלה ../images/Emo45.gif

 

[צוציקגדול]

אני חושב שיש פה מישמש ולא חושב

שהעניין גוהץ עד הסוף. היה פה שקר שנועד לכסות מעשה 'לא ראוי'. המעשה הלא ראוי הגיע מהיכן? מחסור אמיתי-לא נראה לי, מרצון להשתייך לחבורת חובשי הכובעים-נראה לי שכן. בשביל זה היה מוכן לשקר לך ולהלביש סיפור נחמד על החבר. וזה אחרישאמרו לו שאין אפשרות להוציא סכום כזה על כובע (שזה הגיוני מאוד סכום כזה לכובע). אז מה היה לנו? לחץ חברתי, שקר, ואי עמידה באיסור. אין לי סולם לדרג את השלישיה אבל בגילו נראה לי שהראשון חשוב מאוד, השקר גם.

 

[לורליי43]

עדכון משמח

וטוב שהאבא מגבה אותך, זה ממש מצוין בעיני. לגבי ההמשך- צוציק העלה נושא חשוב לגבי לחץ חברתי שגורם למעשים אסורים. גם לי נראה שכדאי לפתוח את הנושא ולפתח אותו. לעבוד עם הילד חזק על היכולת להגיד לא ולא להסחף אל מול לחץ.

 

[טלילה בעיצובים]

בגיל כזה החברה חשובה.

חשוב לשים באמת את האצבע שלא כל דבר שהחברה עושה מתאים לאינדיבידואל - הבן שלך. חוץ מזה באמת טוב מאוד שבעלך לשעבר גיבה אותך.