מתפוצצת מכעס

מתפוצצת מכעס

בעודי יושבת ומחכה לתור אצל הרופא, ממש, ממש לפני התרומה,בעלי השקט מאוד והסגור מאוד בדר"כ, התחיל לדבר עם אחד הבעלים גם על התרומה,
על התאריך ועל המקום וממש "החליפו חוויות" ולמעשה הגיעו לפרטים ממש והעולם שלנו כלכך קטן והפלא ופלא אנחנו והם מאותה העיר!!!
לא הצלחתי להשתיק אותו בזמן ושישמור על אנונימיות וכמעט ניחנקתי.
משפחתי לא יודעת וחברותי הטובות ביותר לא יודעות על התרומה.
גם ככה אני לבד לגמרי במערכה וכך בחרנו, לא לספר לאף אחד.
וברגע אחד, התגלה הסוד הגדול שלנו, לבחור זר לחלוטין ואולי מגיע ממשפחה מאוד ליבראלית, אשר מדברים שם חופשי על התרומה על כוס קפה או כוס בירה.
אני כועסת כלכך ואת הנעשה אין להשיב, מה שנאמר נאמר וזה כלכך לא פייר, שזרים יידעו לפני הילד שלי!
ברגע אחד "נהרס לי הסוד".אני פוחדת שהעיניין ידובר ויגיע למשפחה מהדלת האחורית ויהיה מצב לא נעים.
אין מה לעשות, אנשים מדברים ותמיד ידברו,גם לא בכוונת פגיעה.
בהחזרה הראשונה,התפללנו לפגוש אותם ולבקש, להתחננן שלא ידברו על כך,אך לא ניפגשנו ואני לא רגועה בכלל.
אני יודעת שזה לא סוף העולם,וסודות בדרך כלל מתגלים במוקדם או במאוחר, אבל בעלי ניכנס איתו לכאלה פרטים עד שמות משפחה!!!
אוף, כמה אני מתוסכלת וכועסת.אני יודעת שאף אחד לא יתכוון לפגוע או להרע, אבל זה ממש מרגיז אותי,
שכל פעם שאני רק חושבת על זה, אני מרגישה שמישהו ממש נותן לי בוקס בבטן ובלב.
בעלי כמובן הבין את הטעות, ורק נותר לי להאמין ולקוות, שאותו זוג ישמור על הסוד שלנו, כמו שגם אנחנו נישמור על שלו.
תודה לפורום ולמקום הזה, שאני יכולה לפרוק את שעל ליבי....
 

פיפי99

New member
את אומרת "כך בחרנו"

האם זו הבחירה שלך, או באמת גם הבחירה של בעלך?
כי עושה רושם שיש לו צורך לדבר, לחלוק. ודווקא לדבר פתאום עם מישהו זר לא קשור, היא דרך לדבר על זה מבלי "לגלות את הסוד". ויש המון הקלה בלגלות שאתה לא היחיד, ויש עוד אנשים רגילים שיושבים לידך בתור לרופא ועוברים את אותו הדבר.
במקום לכעוס, ולראות במה שקרה איזו טעות נוראית, ופתח לאסון, אולי את יכולה להשתמש במקרה הזה כדי להביט מבט נוסף בבעלך (השקט והסגור) ולבדוק מה עובר עליו, ואיך הוא מרגיש כלפי כל הנושא.
 
את כלכך צודקת

ואני יודעת שגם לבעלי יש צורך לדבר עם משהו...והוא דיבר כי חשב שכך יוכל למנוע "אחים" לא מוכרים באותה תרומה.
היינו מיועדים לאותו תאריך החזרה...הבחירה הייתה של שניינו לשמור על כך בסוד, אם כי אני באמת לא חושבת שזה סוף העולם, רק שהייתי רוצה שהילד העתידי שלי, ידע ראשון.
מאוד קשה לא לדבר עם אף אחד, לא אני ולא בעלי.
לי יש לפחות את הפורום הזה ואני לומדת כלכך הרבה מכל אחת ואחת כאן ופה אני יודעת שאני יכולה לפרוק דברים המציקים ומעיקים, את השמחות והאכזבות, את הלחץ והכאב.
לבעלי אין עם מי לעשות זאת...כואב לי ואני אוהבת אותו עד עמקי נישמתי ויודעת שהוא לא התכוון...ולכן גם לא הראיתי לו את מידת הכעס שלי, אלא רק הסברתי לו מה אני מרגישה.
זו תקופה מאוד מלחיצה לשני בני הזוג ואין לי כל רצון להוסיף עוד משהו...תודה שהגבת לי ונתת לי קצת אוויר...
 

פיפי99

New member
תביאי בחשבון

שאם את רוצה שהילד "ידע ראשון" - את גוזרת על עצמך שנים מאוד ארוכות של שתיקה.
הילד שלך יצא מהבטן שלך, והרעיון הזה שהביצית לא שלך הוא כל כך מופשט, מצד אחד, ולא פשוט ומעורר שאלות מצד שני.
אני לא יודעת באיזה גיל אפשר או צריך להסביר לילד מהי תרומת ביצית (למרות שאני משוכנעת שהילד צריך לדעת את זה)
אבל כשתתחילי לדבר איתו על זה, זה יכול להיות מאוד מבלבל אם אף אחד מסביבו לא ידע מזה כלום. ולעומת זאת מאוד מערער אם פתאום את צריכה להסביר לכולם, בבת אחת.
(לדגמא, בנך המתוק בן חמש אומר לסבתא שלו, או לגננת שלו, או סתם לאישה בבית קפה "הביצית שלי באה מחוץ לארץ" והיא עונה לו "מה אתה מדבר שטויות חמודי, אתה של אמא שלך.")
אני חוששת שהרעיון הזה שזה יהיה סוד מוחלט, ואז יום אחד תגלי לילד שלך והוא ידע "ראשון" ואז הכל יהיה בסדר, הוא קצת מוטל בספק.

אבל מצד שני, שייכת לאותן משפחות ליבארליות בהן מדברים על תרומת ביצית על כוס קפה או בירה.... אז מה אני מבינה? :)
 
גרמת לי לחייך...תודה רבה פיפי.

רק לאחר שאני פורקת וחושבת שוב על הדברים,אשר הם כלכך הגיוניים...יש לי קצת נחת.
באמת תודה לך ויש המון בדברייך.
מקווה שאחרי שאקלט, והכל יהיה בסדר, אוכל להתחיל לשתף לאט לאט ....
 

perspona

New member
אני בעדך

היי

אני בעדך לגמרי. כיון שזה תרומת ביצית ולא תרומת זרע אז לעד זה יהיה שונה בינך ובין בעלך
אני בעד לדבר עם מספר הכי מצומצם של אנשים ולא לשתף את הילד
בסופו של דבר נולד לך ילד או ילדה ואף אחד לא צריך לדעת ולא עינינו
העולם גם ככה מבלבל אז מה צריך לבלבל את הילד עוד יותר?
זהו משהו טכני ולדעתי האישית תשמרי על עצמך ואל תשתפי בנתיים
וגם אפשר לדבר עם הבעל וליישר קו. זה חשוב וזה קודם כל לטובת הילד
מניסיון רב , הדבר הכי יקר בעולם הוא הילדים שלנו ואין מצב שהייתי יכולה לאהוב יותר ממה שאני אוהבת היום

שיהיה קל
 
היי יקרה

אין לי הרבה מה להוסיף על מה שכתבו, אני גם חושבת שהסיכוי שתיפגשו שוב קלוש, ושאי אפשר לשמור בסוד מכולם.
אצלי דווקא מהאנשים הקרובים שמרתי בסוד ואנשים זרים שנתקלתי בהם ברך במסע הרגשתי בנוח לשתף. אולי בגלל שלא אתקל בהם שוב.
בכל אופן, כתבת שלך יש את הפורום ולבעלך אין איך לשתף, לפרוק ולקרוא אז אני רוצה בהזדמנות זו לציין שהפורום הוא לכל מי שזקוק לתרומת ביצית, נשים וגברים כאחד. בעלך מוזמן להכנס לפורום ונקבל אותו בשמחה. בעבר היו פה מספר גברים שהיו פעילים פה מאוד. אשמח אם יכנסו גם גברים וישתפו מהצד שלהם.
 
למעלה