מתנה לשבת

[לאה טייכר]

מתנה לשבת

הבוקר בזכות המצגת על בתי הכנסת מרומניה, אשר שלחתי לבני דודיי קבלתי מתנה. בני דודיי אלו, הם צאצאים של דוד אבי ניסן יוסט, שעזב את טרנובז'ג בפולין לשיר ולהיות המלחין והחזן האישי של הרבי מויז'ניץ. התמונה של אחי סבתי, ניסן יוסט, דודו של אבי, עם אשתו אסתר (קיצונית מימין) 2 מילדיו ונכדו, אחינועם.האשה הצעירה בתמונה היא בתו לאה יוסט גולדשטיין. והיום לאחר שנים אני גןם יודעת מאין כל ה"לאה" במשפחה... איפה צולמה התמונה? בארץ, בת"א של שנת 1938... כך גם נודע לאבי, לדודתי ולי שהוא בקר בארץ עם אשתו , ראה את נכדיו ו 5 מ 6 ילדיו (שכולם הצליחו לעלות, בדרך לא דרך...) ורק הוא ואשתו אסתר חזרו. למה? כנראה שלעולם לא נדע, אלא נשאר עם הג'ולה בגרון על הפיספוס הנוראי הזה. מצורפת התמונה, שבת שלום, לאה

 

[נאוהג]

תמונה נהדרת

יש כל כך הרבה סיפורים על אנשים שהייתה להם האפשרות לברוח ולא ברחו. אבא שלי תמיד אומר שעד הרגע האחרון אנשים ממש לא האמינו. לאבי יש בת דודה ראשונה אחת ששרדה את השואה. בזמנו כשהקימו את המוזיאון למורשת היהידות הדוברת הונגרית בצפת היא תרמה גלויה ששלחה קרובה אחת שלהם מגטו SARVAR בהונגריה. גם בגלויה הזאת שבה חד משמעית הכותבת מציינת שהם עתידים לעזור את הגטו ולנסוע מזרחה ( כנראה אושביץ ) וביןם השורות נשמע שברור לה שזו תחנה סופית היא עדיין כותבת לקרובי המשפחה "תהייו טובים" כאילו שזה מה שיציל אותם .

 

[הלני]

קצת ../images/Emo32.gif קוראת עכשיו ספר

שאני לא יודעת אם מותר לי לפרסמו כאן אבל אסתכן: "דיוקן הונגרי" מאת אורלי קראוס-ויינר. אני מזכירה אותו כאן כי רובו עוסק בתקופת השואה ויש בו איזכורים של דיונים בין בני משפחה על "האם המצב מחמיר/לא יחמיר?", "למה כן/לא לברוח?", "למה לחזור?" וכד'. גם הבת שלי בת ה-17 בדיוק שואלת שאלות שכאלה אלה, כחלק מההכנה לבגרות בנושא השואה. "איך הם לא ראו שזה הולך להיות ככה?", "למה הם לא ברחו?" "למה הם לא נלחמו?".... היא תקרא את הספר אחרי כי הנושא מועלה שם בצורה אנושית ואמיתית מאד, אבל לא יותר מידי כבדה. בקיצור, לא דיון פילוסופי על "האם הלכו כצאן לטבח?". הלני

 

[נאוהג]

באותו עניין

קראתי ספר שלבושתי אינני זוכרת לא את שם הסופר ולא את שם הספר. הספור הוא ספור חיים של גבר יהודי גרמני בין היתר מדובר על משפחתו, אשתו והבן. האשה מזהה שיש צורך לברוח ומיד מגרניה והוא כל הזמן צוחק עליה , בסופו של דבר האשה משתגעת ואינה שורדת והילד הקטן כמובן שאינו שורד. ורק הגבר שורד את השואה ( אני כבר לא זוכרת בדיוק את הפרטים ) ומגיע לניו יורק וחי בה עד שיבה. בזמנו כשקראתי את זה , זה היה מאד ברור איך הם נשארו ולמה.

 

[הלני]

מקווה שמישהו יזכר בשם הספר

 

[ענתר]

../images/Emo39.gif תתחדשי

תמונה ממש מקסימה

 

[אורדליך]

מזכרת מקסימה! והספור שמספרת...תהני

 

[נימבו]

אכן מתנה, מעיד ממקור ראשון-

הפנים הם הפנים "היוסטים"

 

[לאה טייכר]

מתנה, מתנה גם לך...

הפנים אותם הפנים...והדמיון חזק. בן דודנו מקים אתר למשפחה! הוא יפיץ בקרוב את הכתובת ונוכל לשלוח אליו חומרים: מסמכים, תמונות, את האילן ועוד ועוד. אכן מתנה! והמקים את אתר המשפחה - הוא אחיו של הנער בתמונה, יהושפט. יהושפט זוכר את הביקור ההיסטורי ואת הבכי הנורא של הוריו כאשר סבו וסבתו ירדו בסירה לאניה, בת"א, שנשאה אותם לויז'ניץ חזרה. אולי אמך גם זוכרת? שבת שלום, לאה

 

[ilanab56]

הרבי מויזניץ'

לאה שלום, תתחדשי עם התמונה היפה. ברכותי

בעניין שרשמתי בנושא, לפני כשנתיים הסתבר לי שסבתי - לאנה אימצקוביץ' -היתה המבשלת של הרבי מויזניץ' - ישראל האגר - כאשר שהה בעיירה וולחוביץ'. גם היה לוקח אותה איתו כאשר משפחתו היתה נופשת ב-קרלסבאדן. אילנה

 

[חוה3]

מתנה יפה ומרגשת מאוד../images/Emo45.gif