מתלבטת

[גניפר14]

מתלבטת

עד עכשיו השתתפתי בפורום כמגיבה לבעיות של אחרים עכשיו אני בתקן של מעוניינת בתגובות מאחרים. כפי שכתבתי כאן נפרדתי מבן זוגי לפני כ4 חודשים (זה עם הכבוד והאגו)לאחר שהיינו און אנד אוף 16 שנה היום הוא צילצל לבן שלנו ואמר שלא יקח אותו כי הוא סובל מכאבים בגב והוא צריך ללכת למוקד לקבל זריקות. כששמעתי זאת מבני התחילו הרחמים שלי לקרקר נורא דאגתי וזאת לאחר שהשלמתי כבר עם הפרידה והמשכתי בחיי לבסוף התקשרתי אליו ואיך שהוא שמע את קולי הוא ניתק. לאחר כשעה הוא צילצל לבנינו ואמר לו שמחר הוא יקח אותו אליו.(שזה לא אופייני לו להתקשר לבן במהירות כזו לאחר שאני התקשרתי) עכשיו השאלה שלי היא נראה לי כניראה שהוא יתפוס את הצילצול שלי כטרמפ ליצור עימי קשר יותר מאוחר ואני לא רוצה אותו כי הוא לא טוב בשבילי אבל לפעמים מתגעגעת קצת.כי בכל זאת היינו ביחד הרבה שנים אז אם הוא יתקשר מה אתם חושבים האם לענות לו או לא כדי לא ליצור פתח חדש לחידוש היחסים.?

 

[מיציפיצי1]

דיה לצרה בשעתה

 

[גניפר14]

מסכימה

בנוסף שכחתי לציין שלא דיברתי איתו מאז הפרידה וזה היה הטלפון הראשון מזה 4 חודשים.

 

[מפלצת או ילדה]

תלוי

אם את בקטע של לקנות עוד פלזמה או בקטע של הסקס עם האקס

 

[נומלה]

אל תשכחי את האוגר!

 

[מפלצת או ילדה]

השמטתי בכוונה

אני במצב רוח רחום לצער בעלי חיים.

 

[גניפר14]

הוא לא אוהב בעלי חיים בכלל

 

[nowonder]

הוא אבא של ילדייך?

אז כן, לענות לו. תמצאי דרך ליצור איתו תקשורת שאינה זוגית, אלא משתפת פעולה. זה אפשרי להיות חברים ושותפים להורות, בלי להיות בני זוג. וזה תלוי בך לא פחות מאשר בו.

 

[גניפר14]

הוא אבא של הבן הקטן

לגבי תקשורת הוא פגוע הכבוד שלו מעל הכל הבן הגדול גם נפגע ממנו מאוד ולא אהב את ההתנהגות שלו כלפיי הוא לא פירנס לא דאג לעתיד דאג רק לילדיו הגדולים הנשואים כבר מהקשר הקודם זה כאילו שאני לא הייתי קיימת הוא בעיקר היה בגן עדן תפקדתי מעל ומעבר. והבן נתן לי אולטימטום או הוא או אני אז בחרתי בבן. האמת הבן היה צודק כי כששני הילדים רבו הוא איים על הבן שלי בצורה מאוד מאוד לאנכונה אני לא רוצה לפרט הילדים רבו וכמו תמיד השלימו אבל האבא היה מאוד אגרסיבי בתגובה שלו כלפיי הבן הגדול ולכן הכל התפוצץ ונפרדנו. כמו כן הוא התנגד שאני אהיה עצמאית ואפתח עסק למרות שענייני כספים לא היו בינינו הוא לא פירנס אותי. ולכן הבן הגדול התרגז על הכל. והיום הוא האבא חי עם הכבוד שלו והאגו שלו כפי שרצה

 

[A גדול]

וולאה מסובך

האם לענות כשהוא יצלצל - כן, ברור, איך לא. כשמצלצלים - עונים. אם לא רוצים להמשיך בשיחה יש לומר זאת: אנא אל תצלצל שוב. את יזמת את הקשר הראשוני - אז מה הקטע? את יכולה התעניין בשלומו, הוא האבא של הקטן שלך. ושאלת מיליון הדולר? מה בעצם את רוצה: * לחזור לקשר שהיה? * לבנות מערכת יחסים זוגית עם חוקים חדשים איתו? * סקס בלבד? * לשמור על יחסים קורקטים? תשובה על שאלות אילו תאפשר לך לבנות את השיחה איתו, אם תגיע. אך אל תבני על כך שהשיחה תגיע, הן הוא לא ענה לך כשאת צילצלת.

 

[גניפר14]

הוא לא ענה שצילצלתי כי זו היתה קדם כל

צילצול ראשון מאז הפרידה כי לא דיברנו 4 חודשים. ואצלו אי אפשר לדעת אומנם האגו והכבוד כל כך חזקים. אני יודעת מהבן שהוא שואל עליי כל הזמן ולכן אני לא חיה באשליות האמת אני מתפללת שלא יתקשר כי טוב לי עכשיו אבל אתמול שכתבתי זאת הרחמים התחילו להציק וכאב לי עליו שהוא סובל וצריך ללכת למוקד זה פחות או יותר.

 

[nowonder]

נו, אז מה הבעיה?

שיחיה עם האגו. את תחיי עם הילדים. ותדברו כשיש עניין שרלוונטי לילדים. מה זה משנה מה היה. נפרדתם. איל פאת מאת.

 

[פסגות מושלגות]

בנך הוא גם בנו?

 

[גניפר14]

הבן הקטן כן הגדול לא.

 

[רחליקה האחת]

גניפר, בוקר אור

הכבוד והאגו שלו הפרידו בינכם לדברייך. הגעגועים אליו צפים ומעוררים בך חרטה על הפרידה. כי טיבם של געגועים הוא להזכיר לנו רק את הדברים הטובים. החמלה שאת חשה כלפיו מלמדת כי הוא חסר לך. שאלת: כדאי או לא כדאי ליצור פתח לחידוש היחסים? השאלות שלי הן: מה את רוצה ממנו והאם הוא יכול/רוצה לספק לך את זה? על מה את מוכנה לוותר בקשר ועל מה לא? מהם גבולותייך והאם את מוכנה לשינויים שיגרמו לך להיות אסרטיבית? צר לי שחווית שתי מערכות יחסים לא נעימות. זה אמור לשמש לך מראה :מי את ומה עלייך לעשות כדי לשוב להיות את. יום טוב

 

[גניפר14]

צודקת בהחלט ומסכימה איתך

יש לי חוסר באסרטיביות וכאן הבעייה לצערי אני מוצאת את כל הגברים לפחות שתיים במקרה שלי את כל האומללים המסכנים התינוקות בעלי הכבוד והאגו וכו וכו וכך יוצא שאני מרחמת עליהם עושה הכל בשבילם ואוכלת חרא בסוף. על מה אני מוכנה לוותר בקשר זו לא שאלה כי רק אני וויתרתי בלי סוף. גידלתי לו את הילדים שלו מאשתו שזרקה אותם אף פעם לא פירנס ויש עוד כהנה וכהנה

 

[רחליקה האחת]

תראי, אם הבעיה היא

חוסר אסרטיביות - מה דעתך ללמוד לפתח אחת כזו לפחות לטובתך?

ויש הבדל בין לוותר מרצון ללוותר מחוסר ברירה. היית האבירה על הסוס והוא הנסיך במצוקה. כעת צריך לדעתי לשנות את הדפוס הזה. ובאמת צר לי מכל הלב. 16 שנים ז

ה לא פשוט בכלל.

 

[גניפר14]

נכון לא פשוט

אבל כמו שאת אומרת הוא היה נסיך אצלי. כולם אצלי נסיכים גם הילדים וגם בעלי החיים שלי אני אוהבת לפנק מה לעשות זה הטבע שלי. יש אופי שנותן ויש אופי שמקבל.

 

[רחליקה האחת]

נותן- מקבל

ללא קבלה של משוב על הנתינה גם הנותן הגדול ביותר מתרוקן. אולי זו הסיבה שחכמים הגבילו את מתן המעשר עד 20% מההכנסות? וגם אם זה הטבע שלך- את עדיין צריכה הכרה והוקרה שיתניעו את הנתינה. זאת ועוד- מה גרם לך לאמץ דפוס זה?

 

[גניפר14]

מה גרם לי לאמץ דפוס זה?.

תמיד הייתי כזאת