מתלבטת

[marsupia]

מתלבטת

שלום לכולם. אני בת 25. (מרגישה 18) החיים שלי כושלים ברמה קומית כמעט (כמו בעיטה בשחלות). אני לא יודעת מאיפה להתחיל ונראה כאילו שאימון זו האופציה הכי הגיונית.. כביכול זה בדיוק מה שאני צריכה, שמישהו יתן לי השראה ומוטיבציה שנגמרו לי וזווית הסתכלות חדשה, שמישהו יזדהה איתי ויעזור לי לראות דרך שלא יכולתי לראות לבד, בלי סלנג רוחני, התנשאות או חפירות בעבר. מצד שני נראה כאילו אני מצפה ליותר מדי.. מאמנים הם בסך הכל בני אדם, ואני מומחית גדולה כבר בלהיאחז בקשים ולדחוף את עצמי קדימה בעצמי, ויחד עם כל המומחיות הזאת וכל השנים שהייתי עם עצמי עדיין לא הצלחתי להתגבר על הבעיות, אז למה שבנאדם זר לגמרי יצליח. את כל הסייקובבל של עולם העזרה העצמית אני יודעת כבר בעל פה ולא צריכה מישהו שהוא היעתק של כל אחד אחר שלמד לדבר על חשיבה חיובית שיגיד לי לדמיין איך הייתי רוצה לראות את עצמי ולעשות צעדים קטנים בהתמדה כדי להגיע לשם. בקיצור נראה כאילו מאמן טוב צריך להיות בנאדם מאוד מיוחד עם השראה וinsight ורגישות מיוחדים, שיודע לראות נכון מצבים ולקלוט איך בנאדם צריך שיעזרו לו.. לא יכול להיות שזה משהו שלומדים בקורס. ואולי בכלל הבעיות שלי גדולות מדי ואימון לא יכול לעזור להן. אני לא סתם יורדת עליכם.. הייתי רוצה להשתכנע אחרת. מעניין אותי מה הביא אתכם לאימון ולמה אתם מאמינים בו. ואם יש פה מתאמנים שיש להם תגובות גם אשמח לקבל. תודה מראש לעונים.

 

[ענבל כהן חמו]

מהו אימון

מתלבטת יקרה, אימון הוא לא דבר אחד. יש הרבה גישות באימון ויש הרבה מאמנים. תמצאי בין המאמנים את כל הסוגים. יש גישות אימון מובנות יותר, שמדברות על אימון יחסית מסודר לפי שלבים. יש גישות אימון שיותר זורמות איתך ועם מה שקורה לך. נדמה לי שלך מתאימה כרגע האפשרות השנייה. מאמנים הם בני אדם ויש מכול הסוגים - על כל הקשת מהנוטים לייעוץ ועד הנוטים לצד הפסיכולוגי. אני קוראת שאת מחפשת מישהו מעמיק שיילך איתך ויוכל להיות איתך בתוך העומס הפנימי. יש גם כאלה. אנשים מביאים את היכולות והסגנון האישי שלהם לתוך האימון, לא כל דבר לומדים בקורס, אבל הלמידה ובעיקר הלמידה מתוך העבודה והנסיון מוסיפים הרבה. מה שהביא אותי לאימון הוא הצורך שלי ליצור שינוי אצל אנשים - לסייע לאנשים לחיות את החיים המלאים שהם ראויים להם. אני גם פעילה בתחום החברתי באמצעות האימון מאותה סיבה. אני חושבת שצריך לעסוק בכל תחומי החיים באימון - גם הרגשיים וגם המעשיים, כי אי אפשר אחרת. אני מאמינה באימון כי זה עובד - לראות לקוחות שלי עושים דברים גדולים, לראות אותם מתגברים על מכשולים, חיים יותר בשמחה - זו בשבילי ההוכחה.

 

[dnxtep]

לא לדעת

שלום marsupia. לפני כמה שנים ידעתי שאני יותר מתוחכם מכל פסיכולוג שפגשתי. ידעתי שאני יודע את כל מה שלימדו אותי מורי. המנהלים שלי מהר מאוד גילו שאני יודע לפחות כמוהם לעשות הכל. רק דבר אחד לא ידעתי, וזה איך לאפשר לעצמי ללמוד דברים חדשים עלי ועל העולם. הלמידה שלי הייתה באותה נקודה שהבנתי שאני לא יודע. שאני לא יודע מה נכון ומה לא נכון, שאני לא יודע מה האחר חושב עלי או עליו, שאני לא יודע מה יהיו התוצאות של המעשים שלי ושל אלו בסביבתי. באותה נקודה שהבנתי שאני לא יודע (או שהחלטתי לא לדעת) כל אדם שהיה בסביבתי התחיל לתרום לי כי פשוט איפשרתי לעצמי ללמוד. מאותו ה"לא יודע" גם ראיתי שהציפיות מעצמי ומהסביבה או יותר נכון האכזבות שלי מהתוצאות נהיו יותר חלשות. כי אם אני לא באמת יודע מה יהיו התוצאות אז אין לי מה לצפות לתוצאה כזו או אחרת. אחד הדברים שמצאו חן בעיני בתחום האימון הוא שאחת היכולות החשובות אצל מאמן היא היכולת לא לדעת. ובטח לא לדעת מה יש בעולם של מישהו אחר. אני מקווה שזה לא נשמע כסלנג רוחני אבל בסופו של דבר, למרות שאינני יכול לדעת מה הן יהיו, התוצאות הן אלו שמראות לי אם הכיוון מתאים או לא. ברמת התוצאות אני רואה שהאימון מביא לתוצאות רצויות למתאמנים שלי. ועבורי הוא מביא תחושה של סיפוק ועשיה של משהו שתורם לעולם. שתי שאלות לי עליך (ככה זה אצלנו המאמנים

) הראשונה היא: את כותבת "את כל הסייקובבל של עולם העזרה העצמית אני יודעת כבר בעל פה ולא צריכה מישהו שהוא היעתק של כל אחד אחר שלמד לדבר על חשיבה חיובית שיגיד לי לדמיין איך הייתי רוצה לראות את עצמי ולעשות צעדים קטנים בהתמדה כדי להגיע לשם. " ואני לא יכול שלא להסכים איתך לגמרי... ולהוסיף שכל עוד את לא מוכנה לעשות את הצמיחה שלך כנראה ששום הסבר ותהליך וחשיבה ודחיפה לא יאפשרו לך לצמוח. השאלה היא - האם את מוכנה לצמוח? והשאלה השניה: את רושמת "ואני מומחית גדולה כבר בלהיאחז בקשים ולדחוף את עצמי קדימה בעצמי, ויחד עם כל המומחיות הזאת וכל השנים שהייתי עם עצמי עדיין לא הצלחתי להתגבר על הבעיות" השאלה - האם יש לבעיות איזה תפקיד בדחיפה שלך קדימה? והאם לא התגברת על אף בעיה עד היום או שיש כאלו שעדיין שם? אשמח לקרוא את התשובות, תודה מראש

 

[shmuelh2]

מתלבטת

את צודקת בדבר אחד, לא ניתן ללמוד אימון "בבית הספר" רק עם יש לך קשר לזה! בתי הספר נותנים למאמן "כלים" אבל החיבור עם האנשים צריך להיות בפנים, זה לא ניתן ללמוד! ממה שאני קראתי בסיפור שלך, את צריכה מישהו שיוכל להכיל אותך, (לכל אחד מאיתנו יש לו את התשובות לכל הבעיות שלו) צריך רק שמישהו יפיל לך את האסימונים. ואז תוכלי לעשות את השינוי אליו את מיחלת.

 

[ogold1]

כימיה

שלום למתלבטת, יש מגוון רחב של מאמנים שונים ובגישות שונות. להיות מאמן טוב לחיים זה הרבה יותר מורכב מאשר "לדקלם" כמה משפטים בע"פ או לסיים קורס קואוצ'ינג מזורז של 3 חודשים. כל מאמן מביא לתהליך האימון את המטען שלו, את חוויותיו והתנסויותיו בחיים. לכל מאמן יש את האופי שלו ואת הגישה הייחודית שלו. מאמן שייחשב בעינייך למאמן מוצלח, לא בהכרח יראה כך בעיניי אחרים. גם את בתור מתאמנת מגיעה לתהליך האימון עם הציפיות שלך, אופייך היחודי וכו'. על כן, נראה שמה שחשוב ומה שיקבע אם המאמן הוא "אדם מיוחד עם השראה ורגישות" היא הכימיה שתיווצר ביניכם. את הכימיה וההתאמה בין המאמן למתאמן ניתן לחוש כבר במפגש ההיכרות הראשון. ורק אז תוכלי לדעת, לזהות ולהרגיש מבפנים אם מתאים לך להמשיך דווקא איתו את התהליך. כשאני עברתי אימון אישי בעצמי, נוכחתי לגלות שאין כל התאמה וכימיה ביני לבין אותו מאמן "נחשב" ושגישתו לא מתאימה לי, על אף ההמלצות הרבות והטובות שהיו רשומות באתר שלו.. "אין הנחתום מעיד על עיסתו".. אל תצפי מהמאמן לשכנע אותך ביכולותיו וכישוריו הייחודיים ("אני למדתי אימון 3 שנים בארה"ב", "אני מאמן מאמנים", "אני מאמן בכיר בביה"ס לאימון" וכו'), אין כמו פגישה פנים אל פנים, אין כמו מראה עיניים והתרשמות אישית. אגב, בעיני, אין בעיה שהיא "גדולה מדי". לכל בעיה יש דרכי התמודדות ופתרון. את רק צריכה לעשות את הצעד הראשון

בהצלחה

 

[Edna Maimon]

תגובה ל marsupia

marsupia היקרה שלום, אני שמחה שכתבת את תחושותייך כפי שכתבת אותם. למה הכוונה? את כותבת: "אז למה שבנאדם זר לגמרי יצליח. את כל הסייקובבל של עולם העזרה העצמית אני יודעת כבר בעל פה ולא צריכה מישהו שהוא היעתק של כל אחד אחר שלמד לדבר על חשיבה חיובית שיגיד לי לדמיין איך הייתי רוצה לראות את עצמי ולעשות צעדים קטנים בהתמדה כדי להגיע לשם". "בקיצור נראה כאילו מאמן טוב צריך להיות בנאדם מאוד מיוחד עם השראה וinsight ורגישות מיוחדים, שיודע לראות נכון מצבים ולקלוט איך בנאדם צריך שיעזרו לו.. לא יכול להיות שזה משהו שלומדים בקורס. ואולי בכלל הבעיות שלי גדולות מדי ואימון לא יכול לעזור להן." אני רוצה לספר לך ש: א. אחוז גדול ממתאמני חשו את אותה תחושה. כנראה שאנשים משכילים ובעלי ידע רב הם גם בעלי אומץ רב. הם מבינים שכדאי בכל זאת לפנות למאמן אישי. הם מבינים שבעצם הכל בסדר איתם. רק חסרים להם כמה כלים והכל מסתדר. מניסיוני, אנשים משכילים מגיעים לתוצאות מהירות מאוד. ב. את שוב צודקת. בנוסף לאימון האישי שלמדתי, אני מוסיפה מהידע שלי, אשר צברתי במשך שנים רבות של לימוד. כל זה ביחד נותן לי את היכולת לעזור גם לאנשים שניסו הכל לבד, אך מרגישים שבכל זאת צריכים מאמן טוב.

 

[orittantan]

היי

מבינה לגמרי את מה שאת כותבת, אני אמא לשלושה ילדים, עברתי קורס הורים של אדלר, קראתי את כל הספרים האפשריים על גידול ילדים ועדיין הרגשתי שיש עוד דברים שאפשר לשפר, הייתי סקפטית בדיוק כמוך עד שהגעתי לאימון אישי עם מאמנת מדהימה ביותר, במהלך האימון איתה הגעתי למקומות מדהימים ששיפרו לא רק את מערכת היחסים שלי עם שלושת ילדיי אלא גם עם בן זוגי ועם עצמי. תכתבי אם את מעוניינת בפרטים על המאמנת שלי.

 

[האלי]

אימון הוא תהליך

כמו שכתב לך ניצן, הוא מתחיל מ"לא יודעת" לו בחרת להתאמן בעזרתי השאלה הראשונה שהייתי שואל אותך היא: "מה את רוצה". זו השאלה שכל מאמן ישאל אותך. יש שיעטפו את זה ב"סלנג רוחני", יש שיבקשו ממך "לצייר את החזון שלך", יש שיתנו לזה גוון פסיכולוגיסטי. עדיין השאלה היא מה את רוצה? בשאלה הזו מתחיל התהליך. והצעידה אל עבר תשובה סדורה וברורה, אם יותר ואם פחות, היא תהליך. תהליך אימוני יכול שיסתיים בשלב הזה ויכול שימשיך לעבר חיפוש של הדרך. בכל מקרה, תפקידו של מאמן הוא לעמוד על הקווים, מחוץ למגרש, ולהשקיע את כל תבונתו כדי שאת תשיגי את התוצאה הטובה ביותר במשחק החיים. מאמן טוב לעולם לא ינסה להכנס למגרש ולשחק את המשחק בעבורך. כמו שאמרו לך כאן, סגנונות האימון, הדגשים והטכניקות משתנים ממאמן למאמן. אבל בבסיס, מתחת להבדלים האישיים, זה טבעו של תהליך האימון. שום ניסים ושום נפלאות לא יקרו לך בתהליך האימון. אבל יתכן שבמבט מהמקום שאת נמצאת בו היום כש"החיים שלי כושלים ברמה קומית כמעט" נראה לך שרק נס יכול להביא אותך המקומות שאליהם את יכולה להגיע בעבודה קשה עם מאמן שיש לו אמון מלא ביכולת שלך להשיג כל מטרה שתבחרי.

 

[denisbarat]

מקווה שאצליח לספק לך כמה תשובות

שלום לך בת 25. שמי דניס, ואני עצמי מאמנת קוגניטיבית-התנהגותית. אני מבינה מדברייך שחווית דברים ותהליכים ושקיימת בך מודעות, ברמה כזו אחרת, לשיטות ולגישות השונות. עם זאת, ניכר שהבלבול אצלך גדול (אולי בגלל שאת מכירה גישות שונות

). אנסה להתייחס בקצרה לשאלות שהעלית. את בהחלט צודקת: מאמנים הם בסך הכל בני אדם. הם לא מכירים אותך יותר טוב מאשר את מכירה את עצמך, וגם יש כאלה שבכלל לא מכירים שום תיאוריות רוחניות או אחרות . אז איך באמת מישהו שמכיר פחות תיאוריות ממך יכול לעזור לך? מכיוון שלדעת, זה לא מספיק. להיות מודע זה לא מספיק. אפילו להכיר את עצמי היטב לא מספיק. כפי שפסיכולוג לא יכול לטפל בעצמו, כך גם את זקוקה למישהו מבחוץ, שהוא נייטרלי. כפי שאני רואה זאת, מאמן זה תפקיד מאוד מיוחד, אך ניתן לומר שתפקידיו של המאמן הם, בין היתר: 1. לאפשר לך להגיע לתשובות בעצמך, ולא שיספק לך אותן. כי התשובות נמצאות אצלך. 2. לחשוף את אותם דפוסי חשיבה אשר חוסמים אותך מלהגיע אל המטרה שלך. בכולנו קיימים דפוסי חשיבה/אמונות/תפיסות עולם מגבילים, שרובם נוצרו בתקופת הילדות שלנו, ובעקבות ניסיון החיים שלנו ואחד התפקידים המרכזיים של המאמן, כפי שאני רואה זאת, הוא לחשוף את אותם חסמים מנטאליים. 3. על המאמן להניע את המתאמן לפעולה 4. חשוב להבין, שלהבדיל מטיפול קלאסי, תפקידו של המאמן להדגיש דווקא את החוזקות והעוצמות שקיימות באדם, את ה"יש" ולא את ה"אין". 5. לאפשר לו לראות דברים דרך "משקפיים חדשים", מקדמים יותר מבחינת המתאמן. 6. לאפשר למתאמן להפנים שאין מציאות יש רק פירוש למציאות. 7. לאמץ דפוסי חשיבה והתנהגות חדשים ומועילים יותר. את גם צודקת בעוד משהו, לדעתי. את הכלים שמאמן זקוק להם, מאוד קשה לרכוש בקורס. הקורס הוא חשוב, נותן כלים, אך מעבר לזה, מדובר באישיות של המאמן, בניסיון החיים שלו, בחוויות שהוא עצמו עבר. לכן מאוד חשוב כשאת בוחרת מאמן לבדוק לא רק היכן רכש את השכלתו, אלא גם מה עשה לפני כן, מי הוא וכו'. כמו שאמרתי, כל מאמן מגיע מעולם תוכן שונה לחלוטין (אנשי שיווק, מורים, עו"ס, עורכי דין, פסיכולוגים, עיתונאים, מהנדסים, יועצים ארגונים ועוד רבים אחרים). גם זה בוודאי משפיע והשפיע על מי שהוא היום, על האני מאמין שלו. כמאמנת, חשוב לי להדגיש שאימון זה לא זבנג וגמרנו. לא מדובר בתהליך אינסטנט. והיזהרי ממאמנים שמבטיחים לך את השמיים בתוך 10 מפגשים. אימון זו עבודה קשה עבור המתאמן, בה הוא נדרש להיות מחויב באמת לתהליך ולקחת אחריות על בחירותיו. מאמן נותן לך את הכלים, מאפשר לראות את הדברים וכו'. אבל כמו בכל תהליך אחר, גם פסיכולוגי, השאלה אם תעשי את השינוי או לא תלויה בסופו של דבר בך. הרבה אנשים מעדיפים היום אימון ולא טיפול ממספר סיבות. ראשית, מדובר בתהליך קצר מועד. אנשים עייפים מלעבור שנים של טיפולים כדי לגלות שההורים דפקו אותו. באימון, שאני עושה, אמנם מדברים על העבר אך לא על מנת לשהות בו, כמו בטיפול, אלא כדי להוציא משם את אותם חסמים שרלוונטים להווה. שנית, הוא ממוקד מטרה. זה לא סתם שיחה אצל פסיכולוג. באימון מדברים רק על אותם דברים שרלוונטים בהקשר למטרה שהמתאמן הגדיר לעצמו. שלישית, יש בו הרבה מרכיב של עשייה: משימות, התנסויות, תרגילים. כי בסופו של דבר כדי לעשות שינוי לא מספיק לדבר עליו, צריך לבצע אותו. רביעית, העניין הכלכלי. מאחר שכאמור מדובר בתהליך קצר מועד (בין 15-20 פגישות בממוצע), הרי שגם עלותו זולה הרבה יותר מאשר בתהליך טיפולי. מקווה שעניתי לך על כמה מהשאלות שהטרידו אותך ומקווה שזה יאפשר לך לעשות קצת סדר בבלגן

אני מאחלת לך שתמצאי את הנתיב הנכון עבורך. אם יש לך שאלות נוספות שאני יכולה לעזור, אשמח לנסות. בהצלחה, דניס