מתלבטת
שלום לכולן רציתי לשאול לגבי החידושים והשינויים האחרונים במקצוע שלנו. כאשר מגיע ילד עם ליקוי תחושתי, באיזו גישה לטפל? האם לבחור בגישת הטיפול בגישת SI, טיפול הניתן אחת לשבוע, עם הדרכה להורים ו/או לגננת לפי הקשיים של הילד. טיפול שאנחנו נעזרות במכשירים שונים, מכשירים תלויים, נדנדות וערסלים למיניהם. נעבוד על גרייה וסטיבולרית בכל המישורים במרחב, גרייה פרופריוסטיבית, ניתן פעילויות לעידוד חציית קו האמצע, ולתיאום בילטרלי.הדגש הוא על child directed, על איזון בין חופש ומבנה מגוון חוויות, ועוד ועוד. או לבחור בגישות החדשות של הדיאטה הסנסורית? ועוד שאלה, האם זה נכון שלפי גישה זו הטיפול מתבצע בסביבתו הטבעית של הילד בלבד, ללא כל הציוד הנהדר שלנו? ואם כן? באיזו תדירות מבצעים אותו? אם לילד יש חשש מתנועה במרחב, ובחרנו לתת לו גרייה וסטיבולרית, האם לדוגמא, צריך לתת את הגרייה כל שעתיים, או שמספיק לתת גרייה טובה וארוכה פעם ביום? האם גרייה וסטיבולרית משחררת חומרים מנוירוטרנסמיטורים, בדיוק כמו ההברשות בשיטת וילברגר, ולכן חייבים לעמוד בזמנים, מכיוון שההשפעה של נדנוד או קפיצה היא כמו השפעתה של תרופה? מה דעתכן?
שלום לכולן רציתי לשאול לגבי החידושים והשינויים האחרונים במקצוע שלנו. כאשר מגיע ילד עם ליקוי תחושתי, באיזו גישה לטפל? האם לבחור בגישת הטיפול בגישת SI, טיפול הניתן אחת לשבוע, עם הדרכה להורים ו/או לגננת לפי הקשיים של הילד. טיפול שאנחנו נעזרות במכשירים שונים, מכשירים תלויים, נדנדות וערסלים למיניהם. נעבוד על גרייה וסטיבולרית בכל המישורים במרחב, גרייה פרופריוסטיבית, ניתן פעילויות לעידוד חציית קו האמצע, ולתיאום בילטרלי.הדגש הוא על child directed, על איזון בין חופש ומבנה מגוון חוויות, ועוד ועוד. או לבחור בגישות החדשות של הדיאטה הסנסורית? ועוד שאלה, האם זה נכון שלפי גישה זו הטיפול מתבצע בסביבתו הטבעית של הילד בלבד, ללא כל הציוד הנהדר שלנו? ואם כן? באיזו תדירות מבצעים אותו? אם לילד יש חשש מתנועה במרחב, ובחרנו לתת לו גרייה וסטיבולרית, האם לדוגמא, צריך לתת את הגרייה כל שעתיים, או שמספיק לתת גרייה טובה וארוכה פעם ביום? האם גרייה וסטיבולרית משחררת חומרים מנוירוטרנסמיטורים, בדיוק כמו ההברשות בשיטת וילברגר, ולכן חייבים לעמוד בזמנים, מכיוון שההשפעה של נדנוד או קפיצה היא כמו השפעתה של תרופה? מה דעתכן?