מתלבטת מאוד..

[perah13]

מתלבטת מאוד..

שלום, המחשבה על להוות אם פונקדאית צצה לפני חצי שנה ורק הולכת וגוברת בשבועות האחרונים. הדבר היחיד שמפריד ביני לבין ההורים המיועדים שעדיין לא הכרתי, הוא בני המדהים בן ה-3. הוא התרגשות וציפייה גדולה לקראת לידתו של אחיו הראשון ממשפחתו של אביו, הגרוש לי. הוא כל הזמן מדבר עליו ושואל מתי גם לנו יהיה אחד משלנו. החשש שלי הוא שמפאת גילו הצעיר, התהליך לא יהיה פשוט עבורו ויהיה קשה מאוד להעביר את משמעויותיו וכוונותיו והוא יתאכזב מאוד ויהיה מתוסכל בסופו. הייתי רוצה שמישהו יגיד לי "אל תדאגי", "זה יעבור לו" או ש"הוא לא יזכור את זה" אבל כנראה שזה המחיר אם לא המחיר הכי גבוה שצריך לשלם עבור זה. גם אם עושים הכל בצורה נכונה. מלבד הפיצוי הכספי, הבאת ילד לאם שלא יכולה, תעשה אותי מאושרת כי זה נושא מאוד קרוב לליבי ואני מאוד רוצה להעניק את הדבר העצום הזה שנקרא ילד, למישהי שעדין לא חוותה זאת מימיה. ועד שאמצא לכך תשובות.. רציתי לשאול, לאחר קבלת ההחלטה....האם צריך לגשת לועדה לאישור ורק לאחר מכן למצוא את ההורים המיועדים? האם הועדה היא זו שמפנה אותי אליהם? האם כל המרבה במחיר זוכה? היתכן? אין איזו תקרה שהוועדה מאשרת את מקסימום גובה הפיצוי? האם ההוצאות בהריון ממומנות בפיקוח? האם צריך לשכור עו"ד לשם כך ולשלם לו על כל התהליך הזה? סליחה על הבורות, אלו שאלות ראשוניות אז זה לא ברור לי מאליו. תודה רבה וסופ" מואר לכולנו..

 

[hope4good]

עונה על חלק מהשאלות

כי אני מהצד של המיועדים ועדיף לתת לפונדקאיות להתיחס לשאלה הראשונה. לגבי הועדה, את מבקשת אישור עקרוני, את זה את יכולה לעשות לבד. אחרי שיש לך זוג הועדה מאשרת סופית את ההסכם שלכם. היא לא מתווכת אבל יש מרכזים שעוזרים בזה (אני אישית נעזרתי בכזה והיתי ממליצה לך לפחות להיפגש עם כמה לפני שאת מחליטה ומחפשת זוג). תבורכי על המחשבה, אני מתחברת לדילמה ומתרגשת מהרצון הטוב. אני אישית חולמת להפוך לאמא ועד ליום שבו השתלת רחם תהיה אפשרית זו דרכי היחידה להביא את הילדים שלנו לעולם הזה...