ובאותו הקשר
משהו שכתבתי בפורום הכדורגל, לשם העלו כתבה שכתב עיתונאי עלו בוואלה:
זה טיעון שאתו חובה להתווכח. הוא נאמר רק על ידי אוהדים (להם אני מוכן לסלוח) ועל ידי קשקשני מקלדת בשכר (להם אין סליחה ולא כפרה) שנולדו בסוף שנות השמונים.
מי שהיה כאן בשנות החמישים (לא הייתי אבל שוחחתי רבות עם מי שהיה), בשנות השישים ואפילו בשנות השבעים הנוראיות (עבור מכבי חיפה) לא יכול שלא להתקומם כנגדם.
מכבי חיפה הייתה, מאז ששוחקה הליגה הישראלית, קבוצה מוערכת ונערצת. מבחינת מספר האוהדים, היא הייתה שנייה למכבי תל-אביב והקדימה הן את הפועל תל-אביב וודאי קבוצות אחרות (התחרות הייתה דווקא מול היריבה העירונית, הפועל, שהייתה גם היא קבוצה מצוינת). הכדורגל של מכבי חיפה היה לא פחות, ואולי אפילו טוב יותר, מזה ששוחק על ידי שתי הקבוצות הגדולות של השנים האלה - הפועל פתח-תקוה ומכבי תל-אביב. בעונת 61-62 מכבי חיפה הפסידה את האליפות להפועל פתח-תקוה רק במחזור האחרון.
למכבי חיפה היה משחק שובה עיין, עם שחקנים איכותיים כמו: אברהם מנצ'ל, אהרון עמר, דני שמולביץ', ג'וני הארדי ואשר עלמני - כולם שחקני נבחרת בתקופה שבה ההתאחדות נשלטה שלטון טוטליטארי של ידי שתי התל-אביביות.
עיון בעיתונות של התקופה יראה שמכבי חיפה - מבחינת הקהל - הייתה המועדון השני בגודלו וחשיבותו.
ודבר נוסף שרבים מתעקשים לשכוח (או יותר נכון להתעלם מתוך בורות ורגשי עליונות בלתי מבוססים!!!): המועדון הקרוי "מכבי חיפה" היה המועדון המבוסס והמסודר ביותר בארץ הרבה לפני שיעקב שחר הגיע לשם. מועדון מכבי חיפה - שבמשך עשרות שנים נוהל על ידי חבורת "ייקים" מחושבים, מחזיק ברכוש רב מאד: שני מתחמים בלב שכונת הדר הכרמל, מתחם גדול ומפואר בלב שכונת מרכז הכרמל, ובו מרכז ספורט ובריכת שחיה, נכסים קרקעיים במבואות הדרומיים של חיפה - שם נבנה קומפלקס האימונים של מחלקת הנוער (ליד בית החרושת לדטרגנטים "קצף" ז"ל שעל שמו קרוי המתחם). המועדון מנוהל על ידי חבר נאמנים שעליו נמנו אנשי המפלגה הליבראלית (ז"ל גם-כן) כמו נחום חת - שהיה ח"כ, אנשי עסקים כמו דני אסנין וצביקה וייצנר ועוד רבים אחרים. ההשוואה המגוחכת שעושים הינוקות שנתנו להם מקלדת עם קבוצות מאשדוד או מכפר סבא היא הרבה יותר ממעליבה ומלמדת על בורות, חוסר נכונות ללמוד ולהשכיל וחוסר יכולת להודות במציאות שלפיה מועדון "מכבי תל-אביב" הוא מועדון ספורט חשוב אבל בטח שלא הייתה לו עליונות משמעותית על מכבי מחיפה. ההצלחות של קבוצת הכדורגל של מכבי תל-אביב הן משהו שאי אפשר להתעלם ממנו, והן קשורות בעיקר לצד המנטאלי שלפיו מכבי תל-אביב היא סוג של קבוצת אם (דבר שאיננו נכון לפי כל קנה מידה - כרונולוגי, כלכלי וחברתי-פוליטי). כשאבות המועדון המסודר והמטופח הגיעו למסקנה שהגיע הזמן להביא לידי ביטוי את העוצמה של המועדון החיפאי גם בהישגים, הובאו שלושה אנשים: שלמה שרף כמאמן ושני שחקני חיזוק - ציון מרילי מהפועל ירושלים וזאהי ארמלי ממכבי שפרעם. אליהם הצטרפו כוכבי מחלקת הנוער של המועדון (שעוד מאמצע שנות השבעים שלטו בליגות ובגביעים הארציים) שהביאו למועדון את האליפות הראשונה. הסכר המנטאלי נפרץ ומכבי חיפה החלה בדהרת התארים - הדבר האחרון שהיה חסר לה כדי להראות שאין היא נופלת במאומה מהמועדונים התל-אביביים.
יעקב שחר רכש את המועדון בשנת 1992, כאשר היו באמתחת הקבוצה כבר ארבעה תארי אליפות. זקני מרכז הכרמל הבינו שעם הניהול הקמצני והממוסד שלהם, מועדון הכדורגל יתקשה לשמור על המעמד שהוא ראוי לו ויעקב שחר עצמו הבין את הפוטנציאל העסקי והחברתי העצום שיש למועדון עם מספר אוהדים כה גדול ועם מורשת ומסורת כל כך שורשית. הוא רכש את קבוצת הכדורגל ומנהל אותה מאז מבלי לפגוע במועדון ובנכסיו, שעד היום אין אף מועדון ספורט בארץ שמתקרב אליהם (להוציא את מועדון הכדורסל של מכבי תל-אביב שראוי לדיו נרחב, וגם כאן לא חסר לי מה להגיד).
ועוד משפט בנוגע לשם "מכבי" שהעיתונאי עלוב הנפש, בפרץ של כתיבה אנטי אינטליגנטית מובהקת, טען את טענת אחרון הטוקבקיסטים בני השמונה של הצהבת - "ככה זה ותשלימו עם זה":
כמי שגדל כילד וכנער בשנות הששים והשבעים אני מודיע לכם באחריות: אף עיתונאי לא כינה את מכבי תל-אביב "מכבי". הניכוס של השם הכל כך משמעותי הזה "מכבי" למועדון התל-אביבי הוא תולדה של פועלו של איש אחד, שבעיני הוא אחד האנשים הנוראים ביותר שמסתובבים בינינו - שמעון מזרחי. מכבי תל-אביב בכדורסל, שהחלה לצבור מעמד בינלאומי החל מסוף שנות הששים, והפכה להיות הקבוצה של המדינה (תוך שהיא מחריבה בחוסר רחמים בולט את הכדורסל הישראלי עד לייסוד) ניכסה לעצמה את השם "מכבי". היא הייתה "מכבי", המדינה הייתה "מכבי" ואפילו הבירה (המגעילה, יש לציין...) הייתה גם היא ,מכבי". שם שהלך טוב עם ליבידו לאומני, שנאת זרים (חוץ מהזרים של "מכבי" כמובן שהיו יהודים כשרים וציונים נאמנים ונלהבים) וביטול האחר עד העלמתו.
מכאן שאבו וינקו עלובי קבוצת הכדורגל של המועדון הזה את הבעלות על השם "מכבי" והם ממשיכים בטיעונים האינפנטיליים של "ככה זה וזהו זה", כאילו שהם יושבים באיזה טריבונל בינלאומי שקיבל את סמכותו מהיושב במרומים.
צר לי מאד על כך שהמועדון היהיר הזה יחגוג אליפות העונה. לא בגלל שהם לא משחקים טוב ולא בגלל שלא "מגיע" להם... הם קבוצה טובה יותר - העונה - משאר הקבוצות בליגה. המאמן שלהם, שלא גדל באווירת ה"אתה בחרתנו" גדל במועדון ספורט אמתי וקיבל חינוך ספורטיבי נכון, ואת התוצאות אפשר לראות במשחק של הקבוצה שלו. צר לי על חזרת ה"מכביזם" בהיבטיו המכוערים, המבטלים והמתנשאים שבאים לידי ביטוי בכלי התקשורת. אני יכול אולי להבין את האוהדים שמתרפקים מחדש על משהו שלדעתם הם איבדו (הם לא איבדו דבר... זו ההתפתחות הנכונה שהספורט שלנו היה צריך לעבור ואני מקווה שזה יקרה, במוקדם או במאוחר גם בכדורסל). מה שאני לא מוכן בשום פנים ואופן לקבל, ואמשיך להיאבק בו זו הגישה המכוערת והלא אתית של המכונים עיתונאים, שהם בעצם הדברים המובהקים של כל מה שרע ב"מדינת תל-אביב".
