בבקשה המתכון
שרבט
השרבט הוא תוצר קולינארי מאד מתוק ומבושם, עשוי מסירופ סוכר מוסמך היטב ובחוש, צבעוני ומבושם עם תמציות שונות או מיצי פירות, מיצים מפרחים או עלים מבושמים.
הפירות שמניבים את השרבטים המוצלחים ביותר הם: פטל, תות יער, תות שדה, גודגדנים מרים, דובדבנים חמוצים, לימונים, תפוזים. הצמחים המומלצים להכנת השרבט הם בד"כ הפרחים והעלים המבושמים: וורדים, פרחי שיטה, סיגליות, פרחי טיליה,פרחי יסמין, עלי מנטה, עלי בזיליקום וכו'.
כדי לקבל שרבט מרשים, מיץ הפירות צריך להיות מאד צלול, לכן, לאחר המיצוי של הפרי יש צורך לסנן היטב.
את השרבטים, כמו את המירקחות, לא מכינים מכמויות גדולות של סוכר, רק מ-1-1.25 ק"ג פרי, תוך שימוש בסיר אמאייל במצב מעולה בנפח 3-4 ק"ג.
את מיץ הפירות ניתן להפיק בתהליך קר ע"י סחיטה או בתהליך חם ע"י חליטה. כיוון שעבור שרבט אין צורך בכמויות גדולות של מיץ, קל יותר להפיק אותו בתהליך קר, ע"י סחיטת הפירות (ידנית, בכלי מצופה אמאייל או חרסינה, עם כף או מרית עץ או עם מסחטת פירות אוטומטית), ואחרי כן סינון דרך מסננת מאד עדינה. במידה והפירות מן הסוג הבשרני, קודם חולטים אותם ואחר כך סוחטים ומסננים.
הכמויות הנדרשות להכנת שרבט מפירות:
1 ק"ג סוכר
300 מיל' מיץ פירות (מפיקים מ-1 ק"ג של פירות טריים)
מים (הכמות בתלות בסוג הפרי)
לימון ותמציות (בתלות בסוג הפרי)
הכמויות הנדרשות להכנת שרבט מעלי כותרת של פרחים או עלים מבושמים:
1 ק"ג סוכר
600 מיל' מים
300 גרם עלי כותרת של פרחים או עלים מבושמים
1-2 לימונים
אופן ההכנה:
- שמים בסיר על אש קטנה (10-15 דקות) את הסוכר, המים ומיץ הפירות (או מיץ עלי הכותרת) עד שהסוכר נמס לחלוטין. מגבירים את הלהבה.
- כאשר מתחילה הרתיחה, אוספים את הקצף עם כלי יעודי או עם קצה כף רגילה. מעת לעת מנקים את דפנות הכלי עם מברשת/מיכחול מטבח/בישול, כדי למנוע התגבשות סוכר.
- אחרי 15-20 דקות, כאשר הסירופ מתחיל להתעבות, ועל פני השטח נוצרות בועות, בודקים הסמכה, ע"י טיפטוף 2-3 טיפות לתוך כוס עם מים קרים. במידה והטיפות נשארות שלמות ולא מתפזרות, ואם מועכים בין האצבעות ונוצר כדור רך, הסירום סמיך כפי שצריך להיות. אך במידה והטיפות מתפזרות במים, משאירים לרתיחה נוספת ובודקים שוב. מה שמאד חשוב בהסמכת השרבט הוא הרגע המדויק בו זה קורה, כיוון שאם הסירופ לא מספיק סמיך או סמיך מדי, השרבט לא מצליח. בזמן שבודקים את הסירופ, מורידים את הסיר מן האש, כדי שהסירופ לא ימשיך להסמיך והבדיקה לא תהיה אמיתית.
- במידה והסירופ מספיק סמיך, מכסים את הסיר עם ממחטה נקיה, רטובה וסחוטה היטב ומניחים להתקררות נוספת, עד שאפשר לסבול את החום עם האצבע, כלומר שיהיה חמים.
- כאשר התקרר מספיק, מתחילה הבחישה, עם כף עץ, בכיוון אחד בלבד, עד שהשרבט מחליף את צבעו, מאבד את הברק, ונהיה כמו בצק מספיק חזק.
- כאשר השרבט כמעט מוכן, מוסיפים כפית מיץ לימון תוך בחישה מתמדת. את מיץ הלימון לא מוסיפים לפירות חמוצים כגון דובדבנים חמוצים, פטל וכו'.
- ברגע שהשרבט מוכן, מעבירים לצנצנות נקיות ויבשות ודוחסים עם כף עץ, כדי למנוע חללים בין השכבות.
- כאשר קורה שהשרבט לא מצליח, כיוון שהסירופ לא היה מספיק סמיך או סמיך מדי, מאד קשה לתקן, אבל במקום מקבלים סירופ מאד מוצלח.
הגשת השרבט:
ממלאים כוס עם מים קרים, אפשר להוסיף גם מספר קוביות קרח ומכניסים כפית מלאה שרבט. משאירים מספר דקות בכוס כדי שיתמצק ומגישים.
אני כבר מצדיע לך אם תעמדי בכל שלבי ההכנה
.
