האמת הארכיאולוגית
היא שהיה לו, למן, לכלוך באוזניים. אז בהתחלה תרגמו את זה לפרג. אבל עם הזמן גילו שזה לא טעים (ביננו, איזה ילד שפוי יאכל פרג?) אז התחילו להמציא כל מיני מילויים כמו חלוות, שוקולד לבן וכו'.. אבל אף שף לא היה אמיץ דיו למלא את האוזן בריבת משמשים - שזה הדבר הכי קרוב לאמת הארכיאולוגית, אבל הכי דוחה מבחינה קונספטואלית. לכן אנו אוכלים את אוזני המן על מגוון המילואים . מן הסכם שבשתיקה ביננו לבין השפים והמן.