מתי מכינים ש"ב?

מתי מכינים ש"ב?

חשבתי להרגיל אותה לסדר יום : מגיעם הביתה, מחליפים בגדים, יושבים יחד לאכול ארוחת צהרים, מכינים ש"ב ואח"כ זמן למנוחה, משחקי מחשב וכדומה. הבעיה שנראה לי שש"ב גוזל המון זמן וזה גם מאד משעמם אותה (למלא דף שלם ב- 3 3 3 3 ..) בעיקר כשהאחים שלה משחקים. אז מתי באמת הזמן לש"ב? האם עדיף שתנוח מעמל היום אחרי ארוחת הצהרים ולהכין ש"ב רק בערב (סביב שעה 4-5) או באמת מיד אחרי ארוחת צהרים?! חשוב לי גם שאלו יהיו הרגלים קבועים גם להמשך שנות הלימוד שלה.
 

חני ב

New member
אחרי ארוחת צהרים

ואם רוצים טיפה לנוח, אפשר לראות טלוי' אחרי הארוחה ואח"כ שעורים. נשאר זמן פנוי לחברים וחוגים משעה 16:00 בערך.
 
../images/Emo45.gif גם אצלינו זה ככה.

זה גם מסתדר לי כי אלו שעות שהקטנה בדרך כלל ישנה שנת צהריים, והבן נח מהגן ואז יש לי זמן לעזור להן אם הן צריכות, או לראות על מה הן למדו או לשוחח איתן או כל דבר שהן רוצות.
 
בדיוק

גם השיעורים עדיין לא ממש שיעורים בעיקר לחזור על הרכבת מילים מההברות אז הוא עושה זאת לאחר א.צהריים אח"כ כשאני מגיעה הביתה הוא בשמחה מראה לי גם ובערב שוב חוזר עם אבא
 

מחשבות

New member
זה לגמרי תלוי בילד. יש ילדים הבאים הביתה

וחייבים להסתער על השיעורים ולגמור אותם. יש כאלה שצריכים התקררות מבית הספר ואגירת אנרגיות לקראת השיעורים, שמה לעשות, אינם תמיד שיא העניין. חשוב יותר לראות מהו הזמן המתאים לילד ואז להכנס לשגרה מאשר להתעקש על איזשהו עיקרון ערטילאי.
 
אני מסכימה איתך... ../images/Emo13.gif

זה בהחלט אישי לכל ילד. מנסיון- ישנם כאלה שצריכים להגיע הביתה, לאכול משהו, לנוח ולהרגע מאירועי היום ובשעה 15:30 עד 16:00 להכין את שיעורי הבית. ישנם כאלה שרוצים לעשות את השיעורים עם ההורים ורק בערב מתפנים לזה. ישנם כמה דברים חשובים בהכנת שיעורי הבית: 1. לשמור על שיגרת הכנה וזמן הכנה. שילד ידע מתי מכינים שיעורים. 2. לדאוג למקום נוח בו יכול הילד להכין את השיעורים. 3. להשתדל לא לשבת צמוד לילד בהכנת השיעורים וללמד אותו להיות תלוי בהורים. אפשר בזמן ההכנה לעשות כל מיני דברים בסביבת הילד ולעזור לו כשמבקש עזרה / להגיע כל 5 דקות לעזרה או לבקש ממנו לעבור הלאה ובסוף לעזור לו עם מה שהיה קשה. 4. לא לשבת שעות על שיעורי בית, לריב עם הילד או להפוך את זה למשהו מאוס. אם הילד מגיע הביתה עם טונות של שיעורי בית, יש לבדוק מדוע הגיע עם שיעורים רבים כל כך. בכיתה א' ילד לא צריך לשבת על שיעורי הבית יותר מ- 30-40 דקות וגם אז, המשימות לא צריכות להיות רק למלא דפי עבודה אלא חשוב שתהיינה גם משימות של צביעה, גזירה, הדבקה וכו'.
 
הבעיה אצלי

שאם אני לא אשב לו על הראש אין מצב שהוא יעשה משהו ועד שאני לא מתעצבנת וכבר עולה אשן הוא לא מתרכז ועושה טעיות פשוט, סליחה על הביטוי מפגרות, דברים בנאלים הוא מתבלבל וטועה למרות שהוא יודע טוב מאוד, למשל: בחוברת מבקשים לצייר 10 סמיילים אז הוא מצייר 8 ומפסיק אני שואלת למה הפסקת ולא המשכת אז הוא אומר אין מקום, למה הוא לא חושב על כך שאפשר לצייר מתחת לסמיילים שהוא כבר צייר? הולכת להיות לי שנה קשה מאודדדד
 
הדוגמא שנתת דווקא לא נשמעת כמו טעות מפגרת

כהגדרתך... לפעמים ילדים שקועים בקו מחשבה מסוים וקשה להם לצאת ממנו... הוא ידע שצריך עוד, הוא רק לא ידע איפה לצייר אותם.
 

שרונית28

New member
שיעורי בית

אצלנו עומר מכין את רוב השיעורים בצהרון אחרי ארוחת הצהריים. כל ילדי ביה"ס יושבים בשולחנות ומכינים שיעורים עם הם זקוקים לסיוע האחראיות בצהרון מסייעות להם. אני מגיעה בשעה 1600 לוקחת אותו הביתה. נותנת לו בים חצי שעה לשעה לשחק או חוג ואח"כ יושבים לבדוק את שיעורי הבית, לקרוא את המילים שנלמדו בכיתה. בד"כ בשעה 1730-1800 אחה"צ.
 
לפחות בינתיים - מיד אחרי הארוחה

ועם הלו"ז שלנו זה יוצא בערך 14:30. אחרת הוא מבקש לצאת החוצה. גם חם מידי בחוץ וגם יהיה הרבה יותר קשה להושיב אותו אח"כ.
 
לדעתי אחרי ארוחת הצהריים

אבל אצלי הבכור רק עלה לא', לכן אין לי מושג איך מסדירים את זה עם הפיתויים של האחים המשחקים (הקטנה ביומיים האחרונים השתקתי עם שלוק מול ערוץ הופ-שממילא-לא-מעניין-אותו
, אז הוא הצליח להתרכז לו. אבל יש לי נקיפות מצפון לגביה
) נראה לי חשוב להפטר מש"ב, ואז אפשר להתפנות לעיסוקי אחה"צ בלב שלם. בדיוק היום שמתי לב שהוא היה במצב רוח בודק-גבולות מהרגע שנכנסנו, ואז נרגע ונהיה מתוק והגיוני מיד אחרי שסיימנו עם השיעורים. שאלתי אותו על זה והוא אמר שזה באמת מה שהלחיץ אותו - הכורח לעשות ש"ב.
 

טלטוש

New member
בצהרון אחרי בית הספר

ואני מקפידה לבדוק ולראות מה היא עשתה בכל יום כשמגיעים הביתה, גם כדי לחזק אותו (עשית את זה יפה מאוד) גם כדי להשאר עם אצבע על הדופק ולדעת מה הם לומדים וגם כדי לא לאבד את הסמכות ההורית שלי בעניין שעורי הבית שלה, שתדע, שאמא תמיד בודקת תמיד יודעת מה קורה ואמא בכלל מתעניינת בכל מה שהיא עושה.
 

ליגל2

New member
אצלנו אני מסגלת את ההרגל בדיוק השבוע

חוזרים מבי"ס אני מכינה אוכל.. עד שמתחמם בודקת בתיק מה נעשה ומה קרה בחמברות. אם אני רואה שיש שיעורים. אז מבקשת שאחרי ארוחת הצהריים יכין. מכינים רק בחדר בשולחן הכתיבה - ללא טלויזיה ברקע בשום אופן. נותנת לו לנסות לבד ומידי פעם עוברת לסייע. עד כה השיעורים לקחו לו 10 דק' וםחות. לפעמים הוא אומר לי אני אכין בזמן שהאוכל מתחמם.. מבחינתו העיקר להיפטר מזה... מעדיפה שאחה"צ יתפנה לחברים/ חוג/ מנוחה /סיבוב עם ההורים ועוד..
 

dor and more

New member
כעקרון במשך שבוע הלימודים שהיה

היא הייתה בכיתה רק 3 ימים.
כי היא הייתה מאד חולה, גם היום היא בבית כי חזרה הדלקת אזניים והיא בכתה אתמול בכיתה כל היום. בגל האנטיביוטיקה והחוסרים- יש לה עמוס של שעורים, אני עובדת בבית אז פשוט שמתי לה את השולחן הקטן לידי והיא עושה ואם יש לה שאלההיא שואלת, אבל למרות שזאת ילדה שיא הסבלנית- היא לא ממש רוצה לשבת כל כך הרבה ולהשלים את כל מה שהיא החזירה. שזה פשוט המון חומר. בדר"כ המטרה שלי- זה ארוחת צהריים- ואז לשבת לעשות לגמור עם זה- כדי שתוכל לשחק.
 
הגענו להחלטה

פשוט שאלתי אותה מה היא מעדיפה. היא אמרה שהיא לא יודעת, חשבה על זה קצת והגיעה למסקנה שהיא רוצה קודם לנוח, לשחק, מחשב, סרט וכדו' -ואח"כ שעורים. כיון שבאופי שלה היא מאד דומה לי (לא מסוגלת לחזור מיום עבודה ומיד להכין מערכי שיעור למחרת. פשוט חייבת לנוח ולעבוד רק בערב) אני מאד מבינה אותה. אז היום נתחיל ששעורים עושים סביב השעה 4.
 
ההחלטה השתנתה...

בערב יש עוד פחות כח ומוטיבציה מאשר בצהרים. אבל לפחות עכשיו אני יודעת שש"ב שלה פחותים ממה שהיא עשתה עד עכשיו (לא למלא עמוד שלם ב- ל ל ל אלא רק 3-4 שורות. סביר.
 

hag70

New member
אנחנו משתדלים כשהיא חזורת הביתה, כלומר ב 4.

אצלנו גם אם אין בבית הספר יוח"א, יש פעילות בישוב עד 4, כך שבאופן סטנדרטי הילדים מחוץ לבית מ 8 עד 4. בינתיים היו כל כך מעט שעורי בית שהם נגמרו ב 5 דקות. נראה מה יהיה כשיהיו יותר שעורים. ואולי זה הזמן להודות למורה א. שלא מאמינה בהרבה שעורים
.
 
למעלה