יאללה,
1. שמחתי מאוד? האמת היא שאפילו היום, אבל כאן המקום להודות למיטל ולרבקה על אתמול... 2. בדיכאון? במהלך השבוע שעבר 3. לא אעשה את זה יותר? אהמ, אני חושבת שכשדרסתי אי שם את החתול של השכן 4. התחרטתי על דבר שעשיתי? אהמ, לקטגוריה הזאת נכנס יום רביעי וקוטף בגדול 5. במפגש אחותי נתנה לי ספר שהיא הכינה לי-עליי, והיו כתובים בו דברים שהיא קלעה בול, טוף נו, אחרי כמעט 15 שנה איתי.. 6. אהמ, ושוב, שיניתי את דעתי והתבאסתי וביאסתי והתחרטתי באותו יום ממש, הכל ביום רביעי. 7. הייתי ועודני. אני חניכה גאה בבנ"ע מגיל 11 8. למה לי להצטער שאני לא מישו אחר?.. 9. בטח שאני שמחה שאני זאת אני-ואולי לא?
10. קראתי ספר מדהים לאחרונה-טוף,קראתי כמה, אבל הכי הכי זה "הנזיר שמכר את הפרארי שלו"- לא פרארי אדומה,לא מדובר בך. 11. כן, שכחתי דבר חשוב מאוד.. 12. הייתי פה בלב אם לא באופן פיזי בימים האחרונים 13. ברור שמתישהו זה קרה. אבל בלי עין הרע ובעזרתו של ההוא שם למעלה זה כבר מזמן לא רלוונטי כלפיי. 14. הגשמתי כמה וכמה, ויש לי עוד כמה על הפרק, בתיכנון לזמן הקרוב. 15. אומרים לי בכל יום כמה דברים שליליים וכמה חיוביים, זה דבר בונה מאוד. וזה קורה פשוט מעצם העובדה שבכלך יום אני מכירה מסה של אנשים חדשים, מחזור חדש של חולים וכשהם משתחררים תמיד יש להם מילה בשביל הבחורה ההיא שעוד לא הבינו מה התפ' שלה שם.. 16. על מה התעצבנתי? על הביקורות? למה אני ילדה קטנה? אני לומדת מפנימה וממשיכה הלאה. 17. לצערי חלק מהעבודה שלי זה כושר שכנוע
18. ברור. תמיד יש את הצורך להיות עם עצמי כמה דק',מה שלא ממש קורה (אולי בגלל הפיצול?
) 19. כן,אני לומדת על עצמי בכל יום. 2. ברור, חלק ממערך הלמידה זה לאכזב את עצמי ואז לקרוא לשמוליק לבירור מה עושים הלאה ומה לא היה נכון במעשינו עד כה.
ראיתם איך מוצארט השתגע מזה?
אבל עוד מעט יום שלישי גילתי... כך שאם באמת בא לך, התפקיד יכול להיות שלך! (רק שבשבילו צריך לחזור לשיחות איי סי יותר בקצב... כי מזמן לא דיברנו וכך יהיה לי קשה יותר להזכיר אותך...
)
