מתי די למוצץ?

[מיכל רוט]

מתי די למוצץ?

אמיר בן השנתיים וחודשיים צמוד למוצץ שלו אשר מחובר לחולצתו, לאורך כל היום כולל במשפחתון. גם את החוט והסיכה אליה מחובר המוצץ אמיר אוהב מאוד. כיום זה לא ניראה לי כזה אסון גדול, אבל אני חוששת משנה הבאה כאשר יתחיל ללכת לגן ממש. אני לא רוצה שיצחקו עליו. מצד שני, להתחיל לגמול אותו עכשיו? חודשיים לאחר לידת אחותו, וכאשר הוא אמור גם ככה לעבור שינויים רציניים השנה: לעבור למיטת נוער, גמילה מחיתולים...שגם לאלו ניראה לנו שהוא כלל לא בכיון. בכלל, עד מתי זה נחשב ל"סביר" שילד יהיה עם מוצץ? ואיך בכלל גומלים אותו בלי לעשות לו נזקים פסיכולוגיים מרחיקי לכת?

 

[נעה גל]

לדעתי, בכלל לא צריך לגמול אותו

הוא יגמל מעצמו בשלב מסוים. המון ילדים בני 4 (ואפשר לראות גם די הרבה בני 5) עדין משתמשים במוצץ. מציצה זה צורך פיזיולוגי וכשהגוף יהיה מוכן הוא פשוט יפסיק להשתמש במוצץ (יש לנו כאן בפורום משפט כזה שאומר "לכיתה א´ הוא לא יגיע עם... מוצץ"). בכל מקרה, בגנים בדר"כ מגבילים את זמני המציצה שלהם. לדוגמא, בזמן משחק לא מוצצים מוצץ, וככל שהם גדלים כך השעות ללא מוצץ הולכות ומתארכות, כך שבסוף נשאר ילד שמוצץ מוצץ רק בלילה (בדר"כ בגילאי 4). גם איתמר מאוד אוהב את המוצץ שלו (בן שנה וחצי), אבל, אני לא קושרת את המוצץ אליו. השהמוצץ קשור אליו אז הוא מאוד מיידי והוא משתמש בו לעיתים תכופות יותר מאשר כשהמוצץ נמצא במקום אחר. אז אולי כדאי שתתחילי מכך שהמוצץ לא יהיה קשור, ואז כשאת רואה שהוא משחק פשוט תבקשי ממנו את המוצץ (כך אני עושה), ותחזירי אותו כשהוא ימבקש אותו. לגבי מעבר למיטת נוער - זה לא חובה! כלומר, אם הוא אוהב את המיטה שלו כיום, אפשר לעשות את המעבר גם בגילאים גדולים יותר. זה לא "סעיף" שצריך לסמן עליו V בין הגילאים שנתיים לשלוש. וגמילה מטיטולים - אם תעשו את הכל כשהוא יהיה בשל לכך, הגמילה תהיה חלקה ועם מינימום פספוסים. ישנם כל מיני סימנים למוכנות לגמילה מטיטולים - אבל זה כבר דיון שלם בפני עצמו.

 

[לאה_מ]

בואי נתחיל מזה: אני עדיין לא ראיתי

אף חייל שמגיע לבקו"ם עם מוצץ, מכאן שכנראה עד גיל 18 הם נגמלים (בעצם, זו לא המסקנה היחידה, יתכן שהם מחביאים את המוצצים בקיטבג או שצה"ל פשוט לא מגייס בני 18 שעדיין עם מוצץ...

). מתי בעצם מתרחשת הגמילה הזו? לדעתי, מתי שהילד מוכן לכך, ולא דקה אחת קודם. הילדים הפרטיים שלי לא אוהבים מוצצים, אבל יש לי חברים שיש להם ילדים בני 4 שעדיין משתמשים במוצץ מדי פעם, וקראתי כאן בפורום לפני כמה חודשים על אמא עם ילדה בת 5 עם מוצץ. אני חושבת, שאין לזה זמן "סביר". אני מניחה שאפשר לעשות סטטיסטיקה על גיל הגמילה הממוצע, אבל כשאת חושבת על הילד הפרטי שלך, הסטטיסטיקה לאו דוקא תהיה רלוונטית. גיל שנתיים וחודשיים נשמע לי ממש סביר להיות עדיין עם מוצץ. את חוששת מה יהיה בשנה הבאה, אבל השנה הבאה מתחילה רק בעוד 9 חודשים, וזה ה מ ו ן זמן. את גם מתארת את השינויים שהוא עובר עכשיו, ונראה לי שהתמיכה של המוצץ שלו תעזור לו לעבור אותם. אני מציעה לך לא לדאוג. בהדרגה הוא יתחיל להפחית את השימוש במוצץ, ואז תוכלי להציע לו להגביל את השימוש במוצץ לשעות השינה או למיקום מסויים (למשל, רק במיטה או רק בבית), אבל בינתיים - תני לו להנות מהמוצץ. אגב, עומר שלי נגמל מחיתולים בערך בגיל 3 (ובלילה רק בסביבות גיל 3.5), כך שאין לך מה להלחץ גם בעניין הזה. בהצלחה לאמיר (ולכם) עם כל השינויים, ואת מוזמנת לעדכן אותנו.

 

[anat30g]

לא לגמול... להגביל

אני מציעה לך להתחיל להגביל את השימוש במוצץ - זאת בעצם שיטת גמילה - אבל את לא חייבת ללכת איתה עד הסוף. הרעיון הכללי שקובעים כללים לשימוש במוצץ - קובעים היכן מותר והיכן אסור להיות עם מוצץ. למשל: לא הולכים עם מוצץ לגן, לא הולכים עם מוצץ לקניון, לא הולכים עם מוצץ לגן שעשועים. מותר עם המוצץ רק כשהולכים לסבתא או רק בבית. אחר כך במשך הזמן מצמצמים את נושא המוצץ רק לחדרו של הילד ואחר כך רק למיטה ואחר כך רק בזמן שינה... ובסוף נפטרים ממנו לגמרי. השיטה עובדת מניסיון. ענת

 

[ימימה]

והנה הדוגמא לקיצוניות השניה...

בתי, בת 5.5, עדיין עם בקבוק (על תקן מוצץ, מגיל צעיר מאד). היום היא משתמשת בו להרגעה בנסיעות, במיוחד ארוכות, ולפעמים (לעתים די רחוקות עכשיו) גם במצבי מנוחה ו"פינוק". עד לפני שנה היא גם היתה נרדמת איתו, אבל הפסיקה את זה מיוזמתה. במשך היום היא לחלוטין לא זקוקה לו. למעשה, היא כבר הגיעה לבד לגמרי למצב שהיא כמעט לא צריכה אותו, ואני מניחה שממש בקרוב היא תחליט על זה לבד. אני מעולם לא לחצתי עליה, ואפילו לא הצעתי לה לותר עליו. ברור לי שכשזה לא יתאים לה, היא תפסיק. לגבי תגובת הילדים בגן - בתחילת השנה היא הביאה את הבקבוק לגן, שיש בו מנוחת צהרים, ומכיוון שהיא לא יודעת לישון בצהרים, זה עזר לה להעביר את שעת המנוחה בשקט (בינתיים היא קיבלה "פטור" מהמנוחה...). הילדים לא צחקו לה, ובכל אופן, מכיוון שהיא גדולה ומבינה (מאד) והיא יודעת שזה חריג לגילה, היא ידעה שיתכן ויעירו לה, אבל העדיפה בכל זאת לקחת אותו. לא מזמן היתה אצלנו חברה שלה, וכשהיינו צריכים להסיע את החברה הביתה, והיא רצתה את הבקבוק שלה לדרך, היא פשוט אמרה לחברה "אל תצחקי עלי, אני עוד עם בקבוק בנסיעות" והחברה קיבלה את זה לגמרי בטבעיות. אז אם לך אין בעיה עם זה שהוא עם מוצץ (אני יודעת שיש הורים שנורא קשה להם לראות את זה, במיוחד כשזה ילד ראשון), תני לו את הזמן שלו. הילדים, כמו שכתבתי, לפחות מנסיוני, לא צוחקים, בטח לא בגיל שלוש (שאז הוא בודאי לא יהיה היחיד עם מוצץ) ואם כן - או שזה יגרום לו להגמל (לפחות בשעות הגן), כי זה יותר יפריע לו מאשר יתרום, או שהמוצץ יהיה לו מספיק חשוב, ואז הוא יתעלם מההערות. ואני מסכימה עם נועה - גם הגמילות האחרות יכולות לבוא בזמנן הטבעי, אין מה ללחוץ או להלחץ.

 

[מיכל רוט]

תודה

אחרי שקראתי את כל ההתיחסויות, אני מבינה שאולי באמת כדאי קצת לרדת מהענין ולתת לאמיר את הזמן שלו. כנראה שזה באמת החרדות שלי. זאת הפעם הראשונה שפניתי לפורום וזה נפלא שככה אפשר לשמוע גם מה עובר עליכם, ולקבל עצות שונות. אני מאוד מאוד מודה.

 

[vered4]

מוצץ ושיניים

כשהבת שלי היתה בת שלוש, שמנו לב שהשיניים שלה ממש קיבלו זוית החוצה בגלל המוצץ, ואז החלטנו יחד איתה להגמל מהמוצץ כדי לעזור לשיניים להתיישר (מה שלשמחתינו באמת קרה ובלי עזרה של רופא שיניים). נכון שיש מוצצים אורטודנטים שפחות משפיעים אבל היא לא אהבה אותם.

 

[נעה גל]

המוצץ עצמו לא גורם בעיות בשיניים

לדברי רופאי שיניים, אם המוצץ מתיישב על לסת שגם כך היא בעיתית המוצץ בהחלט עלול להחריף את הבעיה. אבל הוא לא גורם עקמימות בשיניים שמלכתחילה אין בהם בעיות.

 

[מיכל קורן]

בהמשך לדברי ימימה..

יש לי חברה שזוכרת ויכוחים עם הוריה על המוצץ בגיל 6! היא טענה שהיא רוצה לקחת אותו לביה"ס.. היום היא דוגמא לאישה עצמאית, אסרטיבית, מצליחה, משכילה, נשואה ואמא באושר.. ואני לפעמים חושבת שזה בגלל שנתנו לה את המוצץ לכל כך הרבה זמן. זרמו איתה ומילאו את צרכיה. אין מה לדאוג. תזרמי איתו ואל תדאגי לעתיד.