מחמד רץ אחרי הגמלים שברחו לו
למדבר. הגמלים מלפנים ומחמד מאחור. הוא צועק זועק לגמליו ששרתו אותו נאמנה באקלים המדברי הצחיה לשוב אליו, אבל הם בשלהם. הם משיכו לדהור בחולות המדבר. מחמד סבר לתומו שישיגם אולם שכח את יתרונם של הגמלים המכונות ספינות המדבר : הגמלים יכולים לשייט במדבר, כאילו שטו באוקיאנוס של מים מתוקים באויר ממוזג. אולם, כוחותיו האנושיים של מחמד מוגבלים יחסית. כך גם יכולתו לעמוד בתנאים צחיחים ללא מים ובמאמץ גופני בחולות הזהובים אך חסרי פשרות של המדבר האינסופי. מחמד החל לגלות סימני תשישות בעוד גמליו מגדילים מרחק ונעלמים באופק המדברי כלא היו. שב מחמד על עקבותיו אל פאטמה וחדיג'ה נשותיו הנאמנות, וסיפר להן את קורות מרדף הנפל במדבר חסר הרחמים. הושיטה הבכירה שבנשותיו של מחמד - חדיג'ה את זרועותיה לצדדים וכלפי שמים, הרימה קולה לעבר בעלה מותש הכוחות מחמד וזעקה : מחמד בעלי ומפרנס עשרת ילדותיי וילדיי ! הגמלים שבו לאורוותיהם ועתה הם נמים שם את שינת הלילה המתוקה שלהם לאחר שהאבסתי אותם בהעדרך. נשק מחמד למצחה של חדיג' ושאלהּ : הכיצד? כיצד הגמלים חזרו? ענתה הנאמנה שבנשותניו : הגמלים חזרו שכן.... ....TO BE CONTIN