מתי אמצא מקום
אני בת 28 עוד מעט ויש לי תואר ראשון בפסיכולוגיה מת"א. אני אינטיליגנטית חדה וחריפה, ואני יודעת שאני יכולה להצליח איפשהו. אני רק לא מצליחה למצוא את המקום הזה. עבדתי 8 חודשים בתור עוזרת למנהל כספים - עבודה מעניינת למחצה, בלי תגמול כספי או אישי, יחס מזעזע ושעות ארוכות (11-12 שעות ליום ללא שעות נוספות). עזבתי סחוטה והתפניתי שבועיים ללמוד ל GMAT הלכתי לעבוד בעבודה מגניבה באתר אינטרנט שהוצגה לי כניהול פרוייקט - אחרי חודש התברר לי שזה יותר עריכת תוכן והמח שלי התחיל להתייבש. זה לא מש שרציתי ולא נהניתי מזה. עזבתי אחרי 5 חודשיםץ עכשו אני עובדת חודש בחברת השמה. שזה משהו שחשבתי שאני רוצה לעשות אבל יש פער גדול בהכנסה ובהשקעה בין מה שהוצג לי ובין המציאות (העמלות מגיעות רק הרחק מאיפה שאמרו לי שהן יגיעו - בגלל נתונים אובייקטיבים) בשביל העבודה הזו דחיתי את הלימודים לתואר שני. פתאום זה נראה לי לא שווה. אני מרגישה מרומה. שאני לא מתרוממת מהמקום שבו אני תקועה ושבעבודה הזו גם לא אתרומם. גם התנאים הפיזיים מקשים עלי ומקצרים לי את הפיוז. אני מרגישה שההערכה העצמית שלי מתרסקת שם. את מה שנשאר אחרי שני המקומות הקודמים, אני מתחילה לאבד. אני פשוט לא יודעת מה לעשות. מה אני יכולה ללכת לעשות עם עצמי? אני כבר לא יודעת מה לאיך לחפש. איפה אוכל למצוא מקום לממש את עצמי, לתת ולקבל? בינתיים נרשמתי לתואר שני, כדי להתחיל באוקטובר, מה שלא יהיה. בינתיים אני לא זזה ימינה ושמאלה. הכל מפחיד אותי כי מי יודע מה יהיה איתי מחר.
אני בת 28 עוד מעט ויש לי תואר ראשון בפסיכולוגיה מת"א. אני אינטיליגנטית חדה וחריפה, ואני יודעת שאני יכולה להצליח איפשהו. אני רק לא מצליחה למצוא את המקום הזה. עבדתי 8 חודשים בתור עוזרת למנהל כספים - עבודה מעניינת למחצה, בלי תגמול כספי או אישי, יחס מזעזע ושעות ארוכות (11-12 שעות ליום ללא שעות נוספות). עזבתי סחוטה והתפניתי שבועיים ללמוד ל GMAT הלכתי לעבוד בעבודה מגניבה באתר אינטרנט שהוצגה לי כניהול פרוייקט - אחרי חודש התברר לי שזה יותר עריכת תוכן והמח שלי התחיל להתייבש. זה לא מש שרציתי ולא נהניתי מזה. עזבתי אחרי 5 חודשיםץ עכשו אני עובדת חודש בחברת השמה. שזה משהו שחשבתי שאני רוצה לעשות אבל יש פער גדול בהכנסה ובהשקעה בין מה שהוצג לי ובין המציאות (העמלות מגיעות רק הרחק מאיפה שאמרו לי שהן יגיעו - בגלל נתונים אובייקטיבים) בשביל העבודה הזו דחיתי את הלימודים לתואר שני. פתאום זה נראה לי לא שווה. אני מרגישה מרומה. שאני לא מתרוממת מהמקום שבו אני תקועה ושבעבודה הזו גם לא אתרומם. גם התנאים הפיזיים מקשים עלי ומקצרים לי את הפיוז. אני מרגישה שההערכה העצמית שלי מתרסקת שם. את מה שנשאר אחרי שני המקומות הקודמים, אני מתחילה לאבד. אני פשוט לא יודעת מה לעשות. מה אני יכולה ללכת לעשות עם עצמי? אני כבר לא יודעת מה לאיך לחפש. איפה אוכל למצוא מקום לממש את עצמי, לתת ולקבל? בינתיים נרשמתי לתואר שני, כדי להתחיל באוקטובר, מה שלא יהיה. בינתיים אני לא זזה ימינה ושמאלה. הכל מפחיד אותי כי מי יודע מה יהיה איתי מחר.