מתיעצת לגבי בני

shahar40

New member
מתיעצת לגבי בני

שלום, ילד בן 10, חמוד, מקסים ומאד חכם. משיחה עם המורה נתגלה שיש לו קושי לשבת בכיתה בלי להתעסק במשהו. ההתעסקות היא גם עם עצמו אבל מלווה גם בהצקות לאחרים מה שמפריע למהלך השיעור. התלונות הן גם מהמורים המקצועיים (מורה אחד גם העלה את הנושא שנה שעברה אבל היה שיפור ניכר לאחר שיחה שלנו עם הילד והעברתו לשורה ראשונה בכיתה, כיום הוא יושב די מקדימה) בנוסף הוא מאופיין בהתנהגות ילדותית כלפי חבריו לכיתה, הכוונה בהעלבות, הצקות תוך כדי חוסר הבנה (באמת) של מה עשיתי לא בסדר. להתנהגות הילדותית שמנו לב גם בבית (בעיקר במריבות עם האחים הקטנים בהם הוא יורד לרמות שלא מצופות מילד בגילו). אני מרגישה שחסרות לו לפעמים מיומנויות חברתיות שמצופות כבר בגיל זה. מקבל ציונים מצוינים כמעט בלי ללמוד לבחינות ש.ב - הרבה פעמים שוכח שיש לו למרות שאני כמעט כל יום שואלת ומזכירה לו לבדוק. (בעבר קיבלנו הרבה הערות על אי הבאת שיעורי בית) כשהוא כבר זוכר שיש לו הוא עושה אותם לבד בדרך כלל. בארגון המערכת אני עדיין צריכה לעזור לו (יכול לקחת אלף ספרים מיותרים ולהשאיר על המדף את אלו שנצרכים) לדעת המורה אין צורך באיבחון/טיפול אבל אני כן רוצה לברר ולגשש. לטעמי אם יש דרך לתת לילד כלים אז למה לא? מה דעתכם?
 

גרא.

New member
shahar40,שתי דגשים עולים מתאור התנהגותו

בנך,האחת חוסר בשלות רגשית המצופה מבבי גילו,התנהגות ילדותית כפי שתארת,וחוסר הבנה חברתית האופיינית לה. הדגש השני מתייחס לחוסר השקט התמידי שלו,התנהגות אופיינית לילדעם קשיי קשב ורכוז מהסוג של ADD ,זו כמובן מסקנה,ולא הערכה מתוך הכרות עם הילד,מה שכדאי לעשות,וחבל על כל יום שעובר,זה להביא אותו לבדיקה נוירולוגית בכדי להעריך את הסבות לקשיי הקשב והרכוז,ומכאן להפנותו לקבלת טיפול מתאים.חייב לציין שלעיתים קשיים כאלה נובעים גם מליקוי ראייה בעיקר,אבל אפשרי גם ליקוי שמיעה,לכן לפני פגישה עם נוירולוג,חשוב לבדוק את איכות השמיעה והראייה שלו.העובדה שהוא מקבל ציונים מצויינים בלי ללמוד לבחינות,יכולה להיות מובנת על רקע האפשרות שהוא ילד מחונן.המשתעמם בכיתה ומעסיק עצמו בכל מיני שטויות והצקות לאחרים.מאד סביר אבל כדאי לעשות תחילה את האבחונים שהוצעו.
 

shahar40

New member
תודה, ועוד שאלה

לא הבנתי כל כך מהו האיבחון שמוצע למד הרגשי. דווקא לכיוון של ADD אני מעדיפה פחות ללכת כרגע. המורה טוענת שלא צריך אבחון ואנחנו לא רואים אי שקט בסיטואציות אחרות (הילד יושב בתפילה בבית כנסת ואפילו עוקב אחרי כל קריאת התורה בשבת) מצד שני לצד הרגשי אני יותר דואגת ולכן שואלת למי לפנות עם הבעיה הזו. אולי כדאי לציין שלילד יש משקפיים כך שכרגע מבחינת ראיה אין בעיה. שוב תודה.
 

גרא.

New member
shahar40,לא הצעתי אבחון לצד הרגשי.אם כי אפשר

לאבחן קשיי קשב/רכוז ואי שקט נפשי בכתה על ידי מה שמכונה "שאלון קונורס",עליו עונה המורה ע"פ קריטריוני התנהגות מוגדרים בזמן השיעור.בכל מקרה גם אם זה לא נעשה,מהיימנים עלי דברייך לגבי התנהגות חוסר השקט והתגובות הילדותיות לגילו.הטיפול האפשרי ,במיוחד לילד מחונן הוא טיפול באמנות,באמצעות כלי המדיה האמנותיים,כולל יצירה, ביטוי במוסיקה,ציור,צילום ותחומים נוספים.חשוב להדגיש שבגרות נפשית היא פונקציה של זמן בדרך כלל,אבל הפרעות קשב ורכוז עם יש להם רקע נוירולוגי,מחייבות התיחסות ענינית.
 
למעלה