מתייעצת.....
כן שוב עניין הנשיכות,,,, יש לי ילד בגן שנושך באופן קבוע, מדי יום או שכמעט ילד ננשך או שהוא מצליח ונושך, הילד בן שנה ו11 חודש פיקח מאוווד, חמוד שאפשר למות, אבל נושך ונושך ונושך,,, מכייון שאני נגד להפריד אותו מחברת הילדים, הוספתי לגן עוד מטפלת בכדי שיהיו עוד עינים בגן, והוא צמוד לאחת מאיתנו, כל היום,,, אבל עדיין אנחנו מחויבות לתת לו את החופש והעצמאות שלה הוא זקוק,, אני מדברת איתו המון,,, בימים שהוא מצליח לשלוט בעצמו אני נותנת מדבקה או כל פרס אחר, כשהוא נושך אני מחבקת ומסבירה לו שזה לו נעים לנו כשהוא נושך, שאנחנו מדברים עם הפה ולועסים עם השיניים, ושאם הוא כועס אנחנו תמיד שם בשבילו, וכלום. רגע הוא מנשק וברגע השני נושך,,, כששואלים אותו מדוע נשך או אומרים אסור לנשוך,, הוא אומר נתתי נשיקה ל- ולא נשכתי. שוחחתי עם האם והיא אמרה שבבית זה אוו הדבר והם מדברים המון,,, יש לו אחות גדולה וההתמודדות איתה לא קלה לו, לטעמי הוא מוציא הרבה אגרסיות בגן,,,וצועק לחום ואהבה,,, הוא מקבל המווון חיזוקים אבל גם כעס כי אי אפשר להתעלם מעניין הנשיכות, זה הגיע למצב שהבוגרים בגן לא רוצים לשבת לידו במפגשים ובשעת האוכל, לא מוכנים לשהות לידו,ופוחדים ממנו נורא. היום לאחר שלוש תקריות , בפעם הראשונה בכל שנותי כגננת, שהרמתי את הקול וממש כעסתי,,,, וניטרלתי אותו לזמן מה מקבוצת הילדים,,, מצפוני מייסר אותי, הדמעות חונקות אותי ואני כועסת על עצמי,,על הרמת הקול, הוא התעורר מהשינה עצוב, לא רצה כלום, מה שלא מתאים לו,,,, אני כבר מחכה למחר לחבק ולנשק אותו ולהצטער על הרמת הקול לומר לו שאני מבקשת סליחה על שהרמתי את הקול אבל שזה לא נעים לי כשהוא נושך,,,,,ושזה עושה אותי עצובה. בנות האם יש לכן רעיונות להתמודד עם הילד המשגע הזה..? מה עושים כשהילדים לא רוצים בחברתי? ומה לעשות שההורים כבר יצרו סטיגמה סביבו. שיר שממש עצובה היום.
כן שוב עניין הנשיכות,,,, יש לי ילד בגן שנושך באופן קבוע, מדי יום או שכמעט ילד ננשך או שהוא מצליח ונושך, הילד בן שנה ו11 חודש פיקח מאוווד, חמוד שאפשר למות, אבל נושך ונושך ונושך,,, מכייון שאני נגד להפריד אותו מחברת הילדים, הוספתי לגן עוד מטפלת בכדי שיהיו עוד עינים בגן, והוא צמוד לאחת מאיתנו, כל היום,,, אבל עדיין אנחנו מחויבות לתת לו את החופש והעצמאות שלה הוא זקוק,, אני מדברת איתו המון,,, בימים שהוא מצליח לשלוט בעצמו אני נותנת מדבקה או כל פרס אחר, כשהוא נושך אני מחבקת ומסבירה לו שזה לו נעים לנו כשהוא נושך, שאנחנו מדברים עם הפה ולועסים עם השיניים, ושאם הוא כועס אנחנו תמיד שם בשבילו, וכלום. רגע הוא מנשק וברגע השני נושך,,, כששואלים אותו מדוע נשך או אומרים אסור לנשוך,, הוא אומר נתתי נשיקה ל- ולא נשכתי. שוחחתי עם האם והיא אמרה שבבית זה אוו הדבר והם מדברים המון,,, יש לו אחות גדולה וההתמודדות איתה לא קלה לו, לטעמי הוא מוציא הרבה אגרסיות בגן,,,וצועק לחום ואהבה,,, הוא מקבל המווון חיזוקים אבל גם כעס כי אי אפשר להתעלם מעניין הנשיכות, זה הגיע למצב שהבוגרים בגן לא רוצים לשבת לידו במפגשים ובשעת האוכל, לא מוכנים לשהות לידו,ופוחדים ממנו נורא. היום לאחר שלוש תקריות , בפעם הראשונה בכל שנותי כגננת, שהרמתי את הקול וממש כעסתי,,,, וניטרלתי אותו לזמן מה מקבוצת הילדים,,, מצפוני מייסר אותי, הדמעות חונקות אותי ואני כועסת על עצמי,,על הרמת הקול, הוא התעורר מהשינה עצוב, לא רצה כלום, מה שלא מתאים לו,,,, אני כבר מחכה למחר לחבק ולנשק אותו ולהצטער על הרמת הקול לומר לו שאני מבקשת סליחה על שהרמתי את הקול אבל שזה לא נעים לי כשהוא נושך,,,,,ושזה עושה אותי עצובה. בנות האם יש לכן רעיונות להתמודד עם הילד המשגע הזה..? מה עושים כשהילדים לא רוצים בחברתי? ומה לעשות שההורים כבר יצרו סטיגמה סביבו. שיר שממש עצובה היום.