Fish in the sea
New member
מת'יו, תעשה לי ילד!!1
מה, לא? טוב נו, אז חתימה תספיק. התאריך: 8/12/2003 השעה: סביב 12 וחצי בצהריים המקום: שדה תעופה היטרו, לונדון המקרה: אני הולך לי ביד אחת עם תיק כבד ולא נוח וביד השנייה עםפוסטר של בלר (
), מנסה לעכל ולהתחיל לסכם בראש את השבועיים המדהימים שעמדו להסתיים וכללו בין השאר הופעות של רדיוהד, מיוז, בלר, בלר והסטרוקס. הסכמתי עם עצמי שהההופעה של מיוז, מצויינת ככל שהיתה, היא זו שכנראה הכי פחות תיזכר בעתיד, מה גם שהרגשתי שטיפה מתחיל להימאס לי מהחבורה. לא עברו שתי דקות והנה מת'ו בלמי, הוא ולא אחר, עובר על פניי תוך כדי שאני מטלפן לארץ לאחשלי כדי לשאול אותי האם הוא בא לקחת אותי מנתב"ג. "אח שלי, מת'יו בלמי מולי, נדבר אח"כ, ביי". הוא לא הגיב, כנראה בגלל שדיברתי למשיבון... בכל מקרה, החלטתי לא להתבייש פעם אחת בחיים ובצעד מאוד לא אופייני שלפתי עט ואת הסינגל של היסטריה מהתיק וניגשתי לבחור. הוא היה נראה די מופתע ונבוך, אני התנצלתי מראש והבהרתי שאני לא אוהב לעשות דברים כאלה אבל בדיוק ראיית הופעה/באתי במיוחד מרחוק/בלה בלה בלה. הוא דווקא היה נחמד מאוד, אמר שאין בעייה, ניסה לחתום על הדיסק וכשזה לא הצליח, עבר לנייר עצמו. אחרי ששאל אותי מאיפה אני הוא שלח אותי הלאה לדום, אותו לא הייתי מזהה בכלל לולא עזרתו האדיבה. אחרי שהפרעתי לו בנשיקה לוהטת עם חברתו הבלונדינית והממושקפת הוא חתם לי גם, השיב לי בחיוב לאפשרות שהם יבואו לארץ (מה זאת אומרת, כמובן שהם יבואו...) ו...זהו. כריס לא היה, לא ממש הצלחתי להבין איפה הוא, המבטא של בלמי די כבד וגם ככה הוא לא בדיוק מדבר הכי ברור בעולם. בכל מקרה, זה היה הלקח שלי- לא להספיד את החיבה ללהקה כ"כ מהר. במחווה ענקית לפורום הלכתי למישהי כדי שתסרוק לי את העטיפה. מקווה שרואים משהו.
מה, לא? טוב נו, אז חתימה תספיק. התאריך: 8/12/2003 השעה: סביב 12 וחצי בצהריים המקום: שדה תעופה היטרו, לונדון המקרה: אני הולך לי ביד אחת עם תיק כבד ולא נוח וביד השנייה עםפוסטר של בלר (
