סוסונית קטנה
New member
מתחילה להתייאש 
היי לכולן....
אז הסיפור שלנו הוא כזה: אנחנו לאחר 4 סבבי IVF שהניבו 5 סבבי החזרות, שבכולן- כישלון נחרץ.
אני עם רזרבה שחלתית נמוכה, בעלי עם מורפולוגיה נמוכה באזור ה-3%, ולמרות כל זה, כל סבב אנחנו מייצרים עוברים טובים (למרות שהם מעט- אבל היי- מספיק רק אחד).
אני שוברת את הראש מה עוד לעשות- את כל הבדיקות עשינו כבר חוץ מאחת- היסטרוסקופיה, שבסיבוב שעתיד לבוא אני כבר אתעקש לעשות אותו,למרות שהרופא החדש שעברנו אליו אמר שהוא לא בעד "חפירה" מיותרת שם בפנים אם אין צורך (ואיתו עשינו את הסבב הנוכחי שהניב 4 עוברים- 2 הוחזרו טריים- היום גיליתי כי גם זה נכשל, ו-2 הוקפאו).
אני שוברת את הראש בשלב הזה- מילא אם היה נתפס פעם אחת ונופל, אבל זה לא נתפס בכלל. אני תוהה מה יכולה להיות אולי הבעיה, מה עוד אני יכולה לעשות, אם בכלל..... אני מנסה להיות חזקה, אני צריכה גם להיות בשביל בעלי, אם אני אשבר הוא ישבר יחד איתי, ואני באמת נורא חיובית ומאמינה שזה יבוא, אבל אני מרגישה שהשבירה תבוא כל רגע בשלב הזה.....
מעבר לזה שכל טיפול הגוף שלי מחליט לאבד את זה וכל טיפול קורה לי משהו חדש (חוץ מהטיפול הראשון שעבר בשקט)- בשני חטפתי דלקת בדרכי השתן, בשלישי ביליתי לילה שלם לפני השאיבה בהקאות בשירותים- ובנוכחי- חטפתי דלקת שקדים עם חום שהשבית אותי לשלושה ימים מלאים שבהן כמובן היה לי את השאיבה וההחזרה...
אני מיואש בשלב הזה, ואני שונאת את החוסר יכולת של השליטה בכל התהליך הזה....מצטערת על החפירה- הייתי צריכה לפרוק קצת.... אשמח לעצות, הצעות אם יש למישהי....
היי לכולן....
אז הסיפור שלנו הוא כזה: אנחנו לאחר 4 סבבי IVF שהניבו 5 סבבי החזרות, שבכולן- כישלון נחרץ.
אני עם רזרבה שחלתית נמוכה, בעלי עם מורפולוגיה נמוכה באזור ה-3%, ולמרות כל זה, כל סבב אנחנו מייצרים עוברים טובים (למרות שהם מעט- אבל היי- מספיק רק אחד).
אני שוברת את הראש מה עוד לעשות- את כל הבדיקות עשינו כבר חוץ מאחת- היסטרוסקופיה, שבסיבוב שעתיד לבוא אני כבר אתעקש לעשות אותו,למרות שהרופא החדש שעברנו אליו אמר שהוא לא בעד "חפירה" מיותרת שם בפנים אם אין צורך (ואיתו עשינו את הסבב הנוכחי שהניב 4 עוברים- 2 הוחזרו טריים- היום גיליתי כי גם זה נכשל, ו-2 הוקפאו).
אני שוברת את הראש בשלב הזה- מילא אם היה נתפס פעם אחת ונופל, אבל זה לא נתפס בכלל. אני תוהה מה יכולה להיות אולי הבעיה, מה עוד אני יכולה לעשות, אם בכלל..... אני מנסה להיות חזקה, אני צריכה גם להיות בשביל בעלי, אם אני אשבר הוא ישבר יחד איתי, ואני באמת נורא חיובית ומאמינה שזה יבוא, אבל אני מרגישה שהשבירה תבוא כל רגע בשלב הזה.....
מעבר לזה שכל טיפול הגוף שלי מחליט לאבד את זה וכל טיפול קורה לי משהו חדש (חוץ מהטיפול הראשון שעבר בשקט)- בשני חטפתי דלקת בדרכי השתן, בשלישי ביליתי לילה שלם לפני השאיבה בהקאות בשירותים- ובנוכחי- חטפתי דלקת שקדים עם חום שהשבית אותי לשלושה ימים מלאים שבהן כמובן היה לי את השאיבה וההחזרה...
אני מיואש בשלב הזה, ואני שונאת את החוסר יכולת של השליטה בכל התהליך הזה....מצטערת על החפירה- הייתי צריכה לפרוק קצת.... אשמח לעצות, הצעות אם יש למישהי....
