מתוסכל מסורבל
שלום רב,
אינני יודע האם אימון אישי יכול לעזור במקרה שלי אך אנסה לפשט.
אני בן 29, כרגע עובד בעבודה כנציג שירות למחייתי, מרגיש אני מועקה גדולה מאוד עקב כך שלא מצאתי עצמי לאחר שיחרורי מן הצבא מבחינה תעסוקתית. כל יום עובר אצלי בצורה לא טובה מבחינת הרגשתי האישית והנפשית. אני מרגיש כי שלוש שנים באותו מקום זה דיי והותר לי. אני מרגיש ייאוש גדול ושלעולם לא אמצא עצמי מבחינה תעסוקתית.
בין לבין התחלתי ללמוד באונ' הפתוחה קורסים בתקשורת שאותם לא המשכתי עקב קשיי למידה עם החומר הנלמד או עצלנות, קשה להגדיר זאת.
עשיתי בעבר שני אבחונים אשר באו עקב אותו כישלון בפתוחה:
האחד דרך מכון מקצועי ידוע אשר שמו לא אזכיר אשר על פי האבחון נמצאתי מתאים לתחום המחקרי ולמקצועות כגון: בלשנות ומידענות. נאמר כי אני סקרן, בעל אוזן טובה לשפות, בעל תשומת לב לפרטים הקטנים. מאז עברו ארבע שנים וכלום לא קרה. במהלך שמונה השנים האחרונות הלכתי בין בדיקות מכוני בגרות (בגלל מתמטיקה 3יח' שאני צריך לשפר-חרדה עקב כך), אינספור מקצועות כגון: עבודה סוציאלית, מדעי המדינה, היסטוריה, משפטים, מידענות, בלשנות, תקשורת ועוד.
באבחון השני אשר נעשה דרך לשכת משרד הכלכלה נאמר כי אני מתאים לרמת קורסים כגון :הנה"ח וניהול מחסן ממוחשב. עשיתי את הבדיקות שלי אך מאז לא נרשמתי לאף מהקורסים הללו. הינני פוחד פחד גדול שלא אמצא עצמי.
בגלל העבודה הנוכחית החלטתי שעבודה עם סוג מסויים של לקוחות לא תתאים אולי כי עבודה במקום סגור מול מחשב שמונה -תשע שעות ביממה בלי יכולת להביע עצמי מבחינה מילולית תגרום לי לתסכול רב. בנוסף לכך אני אוהב לשים לב לפרטים ואף לכתוב.
אני לא גר לבדי והייתי רוצה בעתיד לעזוב את הבית ולהיות עצמאי אך אני מפחד משינוי, הפחד הזה שלא אצליח להסתדר בחוץ. אף אחד לא הכין אותי לעולם, אינני יודע זכויותי בדברים מסוימים כגון רפואה וזכויות עובד וזכויות סוציאליות. מה אעשה? לאן אפנה?...
שלום רב,
אינני יודע האם אימון אישי יכול לעזור במקרה שלי אך אנסה לפשט.
אני בן 29, כרגע עובד בעבודה כנציג שירות למחייתי, מרגיש אני מועקה גדולה מאוד עקב כך שלא מצאתי עצמי לאחר שיחרורי מן הצבא מבחינה תעסוקתית. כל יום עובר אצלי בצורה לא טובה מבחינת הרגשתי האישית והנפשית. אני מרגיש כי שלוש שנים באותו מקום זה דיי והותר לי. אני מרגיש ייאוש גדול ושלעולם לא אמצא עצמי מבחינה תעסוקתית.
בין לבין התחלתי ללמוד באונ' הפתוחה קורסים בתקשורת שאותם לא המשכתי עקב קשיי למידה עם החומר הנלמד או עצלנות, קשה להגדיר זאת.
עשיתי בעבר שני אבחונים אשר באו עקב אותו כישלון בפתוחה:
האחד דרך מכון מקצועי ידוע אשר שמו לא אזכיר אשר על פי האבחון נמצאתי מתאים לתחום המחקרי ולמקצועות כגון: בלשנות ומידענות. נאמר כי אני סקרן, בעל אוזן טובה לשפות, בעל תשומת לב לפרטים הקטנים. מאז עברו ארבע שנים וכלום לא קרה. במהלך שמונה השנים האחרונות הלכתי בין בדיקות מכוני בגרות (בגלל מתמטיקה 3יח' שאני צריך לשפר-חרדה עקב כך), אינספור מקצועות כגון: עבודה סוציאלית, מדעי המדינה, היסטוריה, משפטים, מידענות, בלשנות, תקשורת ועוד.
באבחון השני אשר נעשה דרך לשכת משרד הכלכלה נאמר כי אני מתאים לרמת קורסים כגון :הנה"ח וניהול מחסן ממוחשב. עשיתי את הבדיקות שלי אך מאז לא נרשמתי לאף מהקורסים הללו. הינני פוחד פחד גדול שלא אמצא עצמי.
בגלל העבודה הנוכחית החלטתי שעבודה עם סוג מסויים של לקוחות לא תתאים אולי כי עבודה במקום סגור מול מחשב שמונה -תשע שעות ביממה בלי יכולת להביע עצמי מבחינה מילולית תגרום לי לתסכול רב. בנוסף לכך אני אוהב לשים לב לפרטים ואף לכתוב.
אני לא גר לבדי והייתי רוצה בעתיד לעזוב את הבית ולהיות עצמאי אך אני מפחד משינוי, הפחד הזה שלא אצליח להסתדר בחוץ. אף אחד לא הכין אותי לעולם, אינני יודע זכויותי בדברים מסוימים כגון רפואה וזכויות עובד וזכויות סוציאליות. מה אעשה? לאן אפנה?...
