מתוסכל מהחיים.

[Boy Interrupted]

מתוסכל מהחיים.

התחלתי להכנס לפורום אחרי קידום של תפוז באחד מעמודי תפוז הפופלריים, וזה נראה לי פורום מאוד מעניין. בסה"כ הסיפור שלי הוא כזה: אני די ממורמר מהמראה החיצוני שלי, אני חושב שאני לא נראה טוב ואף אחד מהטעם שלי לא ירצה לצאת עם מישהו כמוני, בטח לא בקטע מיני, וזה די מתסכל אותי. אני מתבונן הרבה במראה, וכל יום אני מתוסכל וחושב על זה כל רגע... כל שעה, כל דקה ואפילו כל שניה. באמת. נמאס לי מאיך שאני נראה, נמאס לי להיות מלא (וקשה לי לעשות דיאטה), לא אוהבת תפרצוף, לא אוהב ת'גנים השעירים והמזרחים שאבא שלי ירש לי. התחלתי טיפה לגוע בהרס עצמי... התחלתי לעשן, עשיתי דבק, אלכוהול, שריטות ועוד. התחלתי להתמרמר על שירים דכאונים ואביב גפן. בלי קשר, בכלל בתחומים אחרים בחיים אני חושב שאני מטומטם. אחרי שפיטרו אותי בשני עבודות, גם בעבודה החדשה אני לא קולט את החומר. ללימודים אין לי עצבים מזמן, זה פשוט קשה לי (אני יודע שאני מסוגל ללמוד, אבל בגלל סיפור מהעבר עברתי טרוואמה ואין לי כוח לפרט על זה) וכבר לא בא לי ללמוד. החיים שלי הם הולכים כך: בוקר --> אמא מנסה להעיר אותי, אני נרדם עד הצהריים ומאחר לבצפר. צהריים ---> אני מסתובב בעיר עם פריקים וחברים\ידידות שלי. לילה ---> אינטרנט. כל הזמן מנסה להשיג סיגריות, גונב לאמא כסף, מורד ועושה בעיות. ההורים מזיינים לי את השכל שאני לא מתקדם בשום תחום בחיים, שהרסתי את החיים שלי, ולי נמאס מהם. אין לי כוח לכלום, כבר לא נשאר בי כוחות להתקדם בחיים, רק תנו לי לעשן את הסיגריה שלי בשקט ולשמוע מוזיקה. אני מיואש ומתוסכל. הפסיכולוגים שלי לא מצליחים לעזור לי. אני על כדורים, אגב. אני לא יודע למה אני כותב פה, אני כל כך נואש לעזרה אבל בטוח שרק תוכלו לעודד אותי, לא לעזור לי. בבקשה אל תכתבו לי "יהיה את האחד שיאהב אותך כמו שאתה" וכל מיני שטויות על בטחון עצמי וכד'. די, חרשו לי על זה, זה לא עובד. אני רוצה להיות יפה, רוצה שהרבה יתלהבו ממני. אני ילד (אני מעדיף לקרא לעצמי ילד) שדורש המון תשומת לב עם חלומות קיצוניים שלא יתגשמו. בלי קשר אני נער רגיש ופחדן, קו חשיבה של ילד בן 14. אני בן 18 וחצי. לא רוצה לגדול, רוצה להשאר קטן, עדיין לא ניצלתי את חיי הנערות כראוי. ממורמר מהחיים וזועק לעזרה, אני

 

[אורלי שמיר]

אוי אם היו לי פתרונות

קודם כל אתה חייב חייב חייב לעשות מעשה ולהתחיל לעבוד (אם לא ללמוד לפחות תעבוד) מה עם צבא? זה יכול להיות קו מנחה להמשך החיים על תוותר על עצמך כל כך יש לך מה להציע אני בטוחה אחרת לא היית כותב כל כך יפה!! תשב עם ההורים תבהיר להם שזה מה שיש ושלא ילחצו עליך עם הנושא של הלימודים בקשר לצורה החיצונית גם שמנמן ומלא יכול להיות מטופח אם הוא רוצה לדאוג לגילוח תספורת ריח טוב בגדים נקיים ואתה יכול להרגיש טוב יותר לשבת בחדר כל היום עם מוזיקת דיכאון וסיגריות לא יקדם אותך בחיים. אתה חייב למצוא את העצמי הנכון שלך ואני בטוחה שאם ככה אתה מרגיש עכשיו אז הגעת "למיץ של הזבל" ומפה אפשר רק לעלות בהצלחה

 

[אדם אוהב וחושב]

תגובה

מה שאתה עושה לא בריא, וכדאי שתשתדל להמנע ממנו. נסה לעסוק בדברים יותר נעלים כמו דברים שאתה אוהב, ודברים שמענינים אותך. מצא לעצמך תחביבים. למד מכל מיני מקורות דברים, שמענינים אותך. הצטרף למסגרות, שמענינות אותך, כמו חוגים ולמודים. נסה ליצור. אם אתה מרגיש, שאתה שמן, אכול בעקר דברים טבעיים ובריאים כמו פרות וירקות והמעט ככל האפשר בדברים שמנים ומתוקים כמו ממתקים. עשה הרבה פעילות גופנית ועבוד בגנה בטבע. צור קשרים חדשים וחזק את הישנים.

 

[orli997]

מתוסכל מהחיים

נראה לי שאתה תועה וטועה, התקשורת מציגה לנו סופר מודל לחיקוי אני רוצה להגיד לך שבחיים יש נשים שאוהבות גברים מכל הסוגים לאו דוקא יפים וחטובים ואפילו יש כאילה שיראו בכך חיסרון ישנם קבוצות די גדולות של אנשים שאפילו פיתחו אנטי לסופר מודל המוצע לנו מזלזלים מתוצריו שהם אנשים מטופחים מאוד בדר"כ גם לגברים שעירים יש ביקוש אולי בגיל יותר מבוגר , ורק כאשר מצליחים להשתחרר מהמקובעות של הסטראוטיפ החברתי לכן אייעץ לך לקחת את הדברים כמה שאתה יכול בקלילות למד לצחוק על המצב שכן הוא זמני עובדה אבא שלך חי עם הגנים שלו והצליח במשהו בחייו, שום דבר לא השתנה באמת חוץ מהסטיגמות התקשורתיות. האנשים נשארו אותו דבר ומבחר האלטרנטיבות והעדפות נשאר כשהיה, כי באמת האופי הוא מה שיקבע בסוף, בזמני היה הדבר הכי נורא להיות חנון, כעבור כמה שנים ראינו איך החנונים שיחקו אותה והפכו להיות האיניים ביותר אז תהיה מה שאתה ותאמין שיש לך מקום גם עם לא מצאת אותו עדיים

 

[שחומה מהממת20]

מתוסכל?

אם אתה חושב כך לך תעשה ניתוח פלסטי או שיאבות שומן אולי יזה יעלה לך את הביטחון...אוףףף כמה אנשים מתביישים בעצמם על זה?תתבגרו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

[galitgali1]

כמה היו כאלה

שחשבו שהם מכוערים או מכוערות [אני אחת מהם] ובסוף גילו שהם לא. אני לא אשכח מה עברתי בילדות שלי וגם בגלל שנתנו לי להרגיש לא טוב, אז הייתי ביישנית, סחבתי את זה במשך שנים, כשגדלתי קצת נתתי את הנשמה שלי לספורט, ותתפלא לא לספורט שמוציא את הנשמה, אלא אירובי, בבית, עם מוסיקה קצבית שהורידה את המשקל וחיטבה את הגוף, לא חדרי כושר ולא כלום. הסתכלתי על השיער וחשבתי וואלה במקום קצר, למה לא להאריך אותו? והארכתי אותו לתלתלים ארוך. המשכתי הלאה להסתכל על עצמי ולראות איזה בגד יחמיא לי. מה לטפח יותר בעצמי וכו'. סליחה על זיבולי השכל - אבל אני לא מאמינה שיש אדם מכוער, תסתכל על עצמך, ולפני הכל, תדע לך דבר אחד אם אני לא אוהב את עצמי ואהיה דכאונית, לא משנה כמה אני אהיה מטופחת ויפה. קודם כל, תעמו דמול המראה תדבר לעצמך, תגיד לעצמך, שאתה לא הולך לראות אף אחד ממטר, אתה פשוט יפה, חכם, את הכי שווה בעולם ותתכוון לזה, וזה לא שטויות. לענין מה שהוריך אומרים - אני אגיד לך את האמת? ומקוה שזה לא יעשה לך רע, אני לא אוהבת הורים שרק טוחנים וטוחנים במקום לתת לילדים חום ואהבה, כל הזמן רק בודקים מה הילדים עשו או לא עשו - יותר מאשר הילדים צריכים להבין את ההורים, ההורים צריכים להבין את הילדים אבל אלו ההורים שלך ואתה חייב לכבד אותם, אין מה לעשות, כמו שתצטרך לכבד את הממונים עליך, את המפקדים שלך וכו'. קח נשימה ארוכה, תעבור שלב שלב, תאמין לי, יש לי ילדה כמה שהיא נראית טוב, כל יום היא בודקת איפה להוריד במשקל, מה לסדר בשיער והיא חושבת שהיא נראית רע - תמיד אנחנו נמצא דברים שלא יפים בנו, ואתה יודע למה אני מקשרת את זה ? לאהבה עצמית. אם יצא לך, ואני לא אחת שאוהבת לקרוא ספרים לענין העשרה, אבל זה ספר קטן שלמדתי ממנו המון לפני עשר שנים - כותוב שם, עשרת הכללים של עובדות החיים - זה ספר קטן תכליתי ומדהים ששינה לי את החיים. מקווה של הוספתי לך עם כל מה שכתבתי

 

[MINSA]

ההרגשה של להיות מכוער

זה הרגשה נוראה אני מבין אותך הרגש הזה הוא לא שטות תדע לך שמה שאתה מרגיש זה פחד והפחד הוא גדול אדם שלא מושך אנשים נוטים להתייחס אליו בזילזול או לא להתייחס אליו בכלל וזה גורם להעמקת הפחד וחוסר השקט לדעתי פשוט תותר אל תתנגד תותר . אם לא אוהבים אותך לא נורא אני יודע שאני נשמע דיבילי אבל תראה משהו שכתבתי כשהרגשתי כמוך (אפילו שלא היתה לי סיבה ) ויתרתי על הצורך שלי באהבה אם לא אוהבים אותי לא נורא השאלה אם אהבה זה דבר כל כך חשוב ? התשובה תלוי אם אני מחשיב את זה או לא עד עכשיו נהגתי להחשיב לא יודע למה או אולי כן. אבל כיום אני מבין שזה היה טעות כי אם אני מחשיב אהבה תחלס אין לי זה גורם לי הרגשה רעה ולכן עדיף לא להחשיב ואז אם אין לי אני לא ירגיש רע במציאות הרי אם יהיה לי אהבה אחרי שאני מחשיב אותה אני ירגיש טוב אבל אם אני לא מחשיב ואין לי אני גם ירגיש טוב אז הגענו לאותה מסכנה בלי להתאמץ לרצות את כולם למדתי בחיים שלפעמים צריך לדעת לוותר ואני יתן משל אדם סגור בחדר ורוצה לצאת אבל יש קירות בטון ואין דרך לצאת אבל התקוה שלו שהוא יצא גורמת לו לנסות לשבור את הקיר בגלל שאין לו אמצעי חפירה הוא מנסה לשבור עם הידים בסופו של דבר הידים שלו נשברות והקיר לא והוא רואה שהיד נשברת והוא לא נכנע הוא ממשיך ואז הוא שובר את הראש על הקיר ומנסה בכוח אבל כלום....אם היה מותר אולי לא היה יוצא מהחדר אבל לפחות היה לו ידים וראש וזה אני אני נעול בתוך חדר המפתח לצאת מאותו חדר נמצא בידים של אנשים שאולי יואילו בטובם לתת לי אהבה בגלל שהם לא אוהבים אותי מספיק ואני הרי לא מותר אני שובר את הראש בקיר ומרגיש רע מנסה לשנות בכוח את המצב בסופו של דבר לא מספיק שאני לא מצליח לשנות את המצב אני גם שובר את הראש והידים ולכן אני מודיע בזאת שאני נכנע ומפסיק לנסות למצוא אהבה לפחות ישאר לי ראש וידים ולפחות אני ירגיש טוב גם בלי

 

[נועה בת 36]

תשמע, זה אולי יישמע לך מוזר, אבל אם

אתה מתגורר באיזור חולון אולי תפנה לגילה אמיר - מומחית בתורת המספרים שתייעץ לך מה מתאים לך ואם צריך לשנות את שמך (כי כנראה צריך). לי היא עזרה.