בציפייה דרוכה
New member
מתוסכלת...
בת 37.
ילד אחד בהריון ספונטאני בן 11.
הפלה לפניי שש שנים- הריון מחוץ לרחם.
הפלה לפני שנה - דופק נעלם בשבוע 12.
מנסה להכנס כבר שנתיים ללא הפסקה...כל הבדיקות יצאו תקינות כולל היסטרוסקופיה שיצאה תקינה.
לפני 14 יום (ב21/1 ועוד אחת ב22/1)) עברתי הזרעה ראשונה אצל בר חוה. ארבעה ימים לפני כן (יום 13 למחזור) קיבלתי 150 מונפור , דקסמטזון החל מיומיים לפני הזרעה,ואוביטרל ודדקפטיל לביוץ.נצפה זקיק אחד גודל 21, רירית תקינה, פרוגסטרון נמוך מ0.8 ואסטרדיול 1000 וגם הרגשתי בשלושת הימים האלו כאבי ביוץ.. בדיקה חמישה ימים לאחר הזרעה הראתה פרוגסטרון 30 שאני מניחה שהעיד על כך שהיה ביוץ.... והיום קיבלתי מחזור.יכול להיות שלא היה ביוץ?...
מחר הייתי אמורה לעשות את בדיקת הבטא.. ברור לי שזה לא השתרשות (תחושות הריון אני מכירה).. ברור לי שזה לגמרי המחזור וקשה לי נורא. נפשית ופיזית... נורא ציפיתי ונורא רציתי ובכלל- התחושה הזו שהכל בסדר אבל הכל לא בסדר כבר שנתיים היא סופר מציפה..בייחוד כי פתאום כל העולם ואשתו בהריון..מליון אמהות ועגלות מסביב- ורק אני בולעת שוב ושוב דמעות של אכזבה.הכי מבאס זה שאני כל הזמן מנסה לחפש את הסיבות ללמה זה לא מצליח...
אני רוצה לנסות שוב כמובן אבל אולי הפעם כן להפעיל לחץ לטיפול קצת יותר משמעותי שיניב יותר מזקיק אחד ואולי גם סיכויי הצלחה טובים יותר.. אשמח לדעת האם יש דרך להגדיל סיכויי הצלחה..
בת 37.
ילד אחד בהריון ספונטאני בן 11.
הפלה לפניי שש שנים- הריון מחוץ לרחם.
הפלה לפני שנה - דופק נעלם בשבוע 12.
מנסה להכנס כבר שנתיים ללא הפסקה...כל הבדיקות יצאו תקינות כולל היסטרוסקופיה שיצאה תקינה.
לפני 14 יום (ב21/1 ועוד אחת ב22/1)) עברתי הזרעה ראשונה אצל בר חוה. ארבעה ימים לפני כן (יום 13 למחזור) קיבלתי 150 מונפור , דקסמטזון החל מיומיים לפני הזרעה,ואוביטרל ודדקפטיל לביוץ.נצפה זקיק אחד גודל 21, רירית תקינה, פרוגסטרון נמוך מ0.8 ואסטרדיול 1000 וגם הרגשתי בשלושת הימים האלו כאבי ביוץ.. בדיקה חמישה ימים לאחר הזרעה הראתה פרוגסטרון 30 שאני מניחה שהעיד על כך שהיה ביוץ.... והיום קיבלתי מחזור.יכול להיות שלא היה ביוץ?...
מחר הייתי אמורה לעשות את בדיקת הבטא.. ברור לי שזה לא השתרשות (תחושות הריון אני מכירה).. ברור לי שזה לגמרי המחזור וקשה לי נורא. נפשית ופיזית... נורא ציפיתי ונורא רציתי ובכלל- התחושה הזו שהכל בסדר אבל הכל לא בסדר כבר שנתיים היא סופר מציפה..בייחוד כי פתאום כל העולם ואשתו בהריון..מליון אמהות ועגלות מסביב- ורק אני בולעת שוב ושוב דמעות של אכזבה.הכי מבאס זה שאני כל הזמן מנסה לחפש את הסיבות ללמה זה לא מצליח...
אני רוצה לנסות שוב כמובן אבל אולי הפעם כן להפעיל לחץ לטיפול קצת יותר משמעותי שיניב יותר מזקיק אחד ואולי גם סיכויי הצלחה טובים יותר.. אשמח לדעת האם יש דרך להגדיל סיכויי הצלחה..