מתוסכלת

[Mb1611]

מתוסכלת

היי לכולן, רציתי לבדוק אולי מישהי מכן נתקלה בסיטואציה כמו זאת:
כל יום אני מגיעה לאסוף את הקטנים {1.4} מהגן, בימים האחרונים איך שהקטנה רואה אותי היא פורצת בבכי וממש מסרבת להתקרב אלי.... ורצה לגננת. ממש מעליב
בפעם הראשונה שזה קרה חשבתי שזה חד פעמי, אולי עייפה או עצבנית אבל זה התחיל ללוות אותנו כל יום.
ברגע שאנחנו יוצאים מכתלי הגן היא חוזרת לעצמה מחבקת אותי, מנשקת וצוחקת... רק בגן כל פעם סרט טורקי מול הגננות.

יש לכן אולי תובנות למה זה קורה??

 

[mishmish04]

טוב לה בגן והיא לא רוצה ללכת הביתה?

קשה לה עם מעברים?
יכולה להעיד על השנים שלי שגם צלינו זה קרה, דוקא בימים הטובים שלהם בגן.
מקווה שיעבור לכם במהירות.
מבחינת הילדה - לא הייתי מראה לה שאני מתייחסת לזה מאוד ברצינות,
אלא קובעת עובדות בשטח:
אני רואה שעצוב לך לעזוב את הגן, נחזור אליו מחר בבוקר.
עכשיו צריך ללכת הביתה.

 

[פלמינגו88]

קודם כל לא להיעלב

אין מה להיעלב מתינוקת בת שנה ורבע, שבעצמה עוד לא יודעת למה היא עושה מה שהיא עושה - לא בסיטואציה שתיארת ולא בשום סיטואציה אחרת. אני מבינה שאת נעלבת וזה קשה לך, אבל תזכרי שלה זה קשה יותר ותמיד תזכירי לעצמך שהיא סה"כ תינוקת שזקוקה לחיבוק ואהבה. ושכל התנהגות יוצאת דופן מצידך - להראות לה שנעלבת למשל - רק מחריפה את המצב.
מה שנכון לעשות זה דווקא לשמור על קור רוח וחיוך, להיכנס אליה לגן, להתלהב ממנו, לתת לה להראות לך את כל המשחקים ששיחקה איתם במהלך היום, להגיד לה שהתגעגעת אליה ועכשיו חזרת סוף סוף. ובבוקר שוב להגיד לה שאת הולכת לעבודה וכשתחזרי אליה תחבקי אותה ותהיו יחד. נסי לתת לה את תחושת ההמשכיות שעדיין חסרה בגיל הזה.
ולנסות להבין, שמנקודת המבט שלה את עזבת אותה שם לפני שעות וחזרת עכשיו וזה קשה לה. זה הכול.
הייתי לוקחת את הזמן (עשר דקות, כן? לא שעה...) ונותנת לתקופה הזו לעבור.

 

[taltal153]

כמו שאמרו לא להעלב כמובן

אולי קשה לה שלא ראתה אותך במשך היום וכך היא מביעה את הקושי.
כמו שאמרו לפני, לא לעשות מזה עניין, לא להעלב, זה יעבור מעצמו והיא תתרגל.

 

[זה תמיד פעמיים]

היתה אצל אחת תקופה כזו

מבנה הגן היה כזה שהיה חלון גדול ליד שער הכניסה וכשהיתה רואה אותי בסוף היום היתה מתחילה לבכות והגננות היו מרגיעות אותי שזה רק כשאני מגיעה. לי זה היה נראה כסוג של פריקת מתח שהיא מחכה שאבוא ואולי רואה גם הורים אחרים לוקחים את הילדים ואז רואה אותי ומשהו שאולי חיכה כל היום נפרץ. תנסי אולי לומר לה "אמא פה, אמא הגיעה" וכד'..