אני יותר ממתגעגעת..
מנסה להשקיט את מה שאני מרגישה. ולא חבל שהוא לא יודע.. מצד אחד אני רוצה להופיע בפתח דלתו ולזנק עליו מצד שני, קרו כל כך הרבה דברים שאני ייצא כל כך קטנה. אני לא יודעת אם זה עזור במשהו, למעשה.. לא ניראה לי שזה יעזור במשהו. זה לא שהוא לא מרגיש אלי משהו, |חושפת דברים| הוא מרגיש.. היה בינינו משהו,נגמר. היינו ביחד נפרדנו הוא המשיך בדרכו עם מישהי אני המשכתי, חזר לחיים שלי,הוא בגד בה איתי,אמר שיסיים איתה את הקשר יום למחרת אחרי שזה קרה ואני אמרתי לו שישכח אותי ואת כל מה שקרה,שימחוק אותי.שילך אליה. לא יודעת מאיפה זה בא לי,כניראה מאותו הכעס של עצם הבגידה, למרות שזה לא היה בי, הכל כל כך טעון אצלי בפנים. היה בלגן אחרי זה. הוא אמר שאני זו שהחלטתי. שכביכול אני זרקתי אותו ושאני צריכה לקחת אחראיות. כשאני מסתכלת קדימה, אני יודעת שיהיה לי טוב כי הקשר שלנו היה בעייתי. לעכשיו זה נגמר, וחלק שבי לא מוכן לומר להתראות. זה מטריף אותי, לראות לו בעינים שזה לא הסוף ולהרגיש את זה בתוכי. אז אני מודה במה שאני מרגישה כמו שנאמר - מים רבים לא יכולים לכבות את האהבה. אני רק רוצה שהלב שלי ינוח עכשיו, ולא יודעת איך.
