מתגעגעת ....

אביטלי28

New member
מתגעגעת ....

זה החודש לפני 11 שנים , שהיא הלכה במפתיע .
אני הייתי רק בת 17 והיא הייתה לי כחברה .
עברתי את סיום התיכון בלעדיה ואח"כ את הצבא
משם השנים המשיכו לדהור -בלעדיה ...
הכרתי את בעלי, הפכתי לכלה ליום אחד ולרעיה בשאר הימים.
והיא לא הייתה שם ללוות אותי במקווה וגם לא בחינה
היא לא עמדה איתי מתחת לחופה ....
היא אפילו לא בירכה אותי בחלום
אבל יותר מכל !
היא לא הייתה שהילד נולד.
והיא עדיין לא פה כשהוא מחייך את החיוך המקסים ומביט עליי במבטו שובה הלב ....
שבוע שעבר כשהיינו איתו בבי"ח -היא לא הייתה שם כדי להרגיע אותי והלגיד מילה טובה
ומה אני יכולה לעשות אם לא להמשיך לחיות עם החור השחור הזה שעם הימים רק הולך וגדל ?
מה אני יכולה לעשות?
אני רק יכולה להמשיך לחיות לצידו כמו שעשיתי באחד עשר השנים האחרונות.
 
לאביטל

קוראת את השורות שכתבת ודומעת. טין לי מילים מנחמות. אכן חור שחור. הבנתי כבר שהזמן במקרה הזה לא מרפא ואולי לפעמים מעצים. אבל זכית בילד- אור החיים שהוא הנכד של אמא שלך וההמשך שלה, מן הסתם יהיו לו אחים/אחיות שיגרמו לשגרת יומך להיות עמוסה. אמא תחסר בכל רגע- בלידות, בנקודות המפנה- גן, בי"ס, חגים ום חול- בקרים ולילות. לפעמים אני מאמינה שיש משהו אחרי ושאמא רואה אותנו. אלה רגעים משמחים עבורי. כמו שאמרתי בהתחלה- אין נחמה באבדן הזה . מאחלת לך הרבה רגעי אושר.
 

אביטלי28

New member
תודה לך אור העצובה , אכן מרגישה שזכיתי..

אבל לצערי , תחושת ההחמצה לא מרפה על שלא הכירה אותו ....
מאחלת לך גם כן רגעי אושר
חיבוק
 

אשבל1

New member
אני מאוד,מאוד, מזדהה עם כל מה שכתבת

מה שלומך? ומה שלום הילד?
 
למעלה