מתגעגעת...

[טאKילה]

סיעה טובה נשמושה../images/Emo25.gif

שיהיה לך רק טוב, הלוואי

 

[ליידי בל]

מחבקת אותך מרחוק..הפלגתי איתך..

לתוך מחוזי הגעגועים האיישים שלך טאקי יקירה

לכולנו בעצם יש אותו כאב קטן אישי שמלווה אותנו דווקא בימי החגים גם אני שכלתי את אמא שלי לפני שלוש שנים ובשבילי בעצם מאז אין חג פסח

היא נפטרה בעודה בת 52 מסרטן, ואחרי לכתה השאירה רק זיכרונות וגעגועים לימים... אלבום תמונות מסדר פסח בילדותי.. בילדותי נהגנו תמיד בחג האביב לצאת עם אמא ז"ל לקניות אני ואחותי ואחי לקנות בגדים חגיגיים, בדרך כלל אמא הייתה מלבישה אותי ואת קרן באותם בגדים, ואחי הגברבר הקטן בבגדים גבריים שתמיד התלונן שלא נראה לו אבא שלי היה סאגה לא מהעולם היא הייתה קונה מביאה לו את הבגדים והוא היה מחזיר לחנות בטענה שאפשר להשתמש בבגדים של שנה שעברה חבל על הכסף(קטעים של פעם) ההורים שלי בעיניין הקניות תמיד היו חתול ועכבר. ואז הקניות הגדולות לפני החג, ואבא ואמא שישבו במטבח להכין את הקובבס המסורתי הספרדי כל שנה עם סלט התפוחי אדמה וסלט הביצים וסלטים כל כך הרבה, שחס וחלילה לא נהיה רעבים בלי לחם ...חחחחח כמה אוכל היה YYY למות.. ליל הסדר המון שנים עשינו בבית סבתא וסבא הספרדים, בתחילת השנים גם הסבתא והסבא מהצד השני היו מוזמנים עד שהסבא שלי חלה. ואנחנו המשכנו לעשות אצל הסבתא והסבא הספרדים תמיד. השולחן תמיד היה ערוך מיוחד, כל שנה סבתא שלי התעלתה על עצמה בסידור השולחן חג, היינו כל כך הרבה אנשים תמיד בחג מהפינתץ אוכל היה שולחן גדול ועוד אחד גדול שהוצמד אליו עד סוף הסלון, תמיד היינו בסביבות ה30 אנשים בחג. כמובן שהיו כולם קוראים בהגדה לפי הסדר, ובשירים הילדים היו שרים בקול יותר מהמבוגרים, כל שנה רבים מי ישיר את ארבעת הקושיות, כי היינו כל כך הרבה נכדים. בקערת הפסח תמיד היו את קציצות הפרסה והפזי שהינו טוחנים מהם בלי סוף אני אחי ובני דודי, והביצים הקשות ...חחחחח...כמה הינו אוכלים, והחרוסת של סבתא ז"ל אין לא היה עליה מעולם! האוכל היה מאוד מגוון תמיד היה הגפילטפיש(שסבתי למדה בכוח לעשות) אבל היא הייתה גדולה בדגים כמו דג קר בכורכום והדג ברוטב אדום, היה המרק קניידלך האגדי שלה, עם הקניידלך הכי קטנים ומעוצבים שראיתי בחיי, היא הייתה אומנית המטבח הסבתא הזאת. ותמיד במנה העקרית היה מכל לשון ברוטב מיוחד עוף ממולא ברוטב מיוחד תפוחי אדמה בכל מיני סוגים, וסלטים כל כך הרבה...והסחוג הירוק הסלט הכוכב שלה היה. וכמובן עוגות הפסח שהיא הייתה אופה לבד! מעולם סבתא שלי ז"ל לא קנתה כלום מוכן הכל עשתה לבד בבית. והכל היה לו טעם תמיד של עוד....תמיד.. האפיקומן היה האטרקציה, היינו הרבה נכדים כמה בלאגן היה, אבל בסוף סבא היה מצ'פר את כולנו.. ובסוף השיר "צור מי שלא ...." כולם היו פוצחים בשירה... חג הפסח היה חג כזה מיוחד וכל כך ציפינו לו כל שנה, נכון גדלנו סבתא שלי ז"ל נפטרה מלוקמיה לצערי, החג עבר לבית אבא ואמא שלי, שגם נפטרה מסרטן..והכל התפוצץ עם השנים..החג לאט לאט השתנה.. זיכרונות תמונות מעלים דמעו של אושר של ילדות קסומה שנעלמה... חג שמח למי שחוגג...אני לא ממש...

 

[טאKילה]

ליידי בל../images/Emo24.gif

 

[jud1001]

טאקי..../images/Emo24.gif הגעגוע ../images/Emo41.gif

שמלווה אותך מוכר לי כל כך... ובראשי חולפות תמונות.. תמונות של הכנות לליל הסדר מבית הורי.. התכנסות המשפחה בליל הסדר.. והכי הכי זו קריאת ההגדה של אבא... בשנתיים לפני שנפטר (לפני שנה) אף התעוור.. וניסה בכל מאודו לקרוא...זה לא ממש הלך.. וכולנו לקחנו על עצמנו את קריאת ההגדה.

 

[טאKילה]

ג'ודי../images/Emo39.gif

 

[חללית האם1]

../images/Emo24.gif ריח של טעם ילדות ותום...

כתבת עם הלב הכואב ומרגישים את זה עד לפה. וטוב שאת לוקחת מאימך את המינהגים המשפחתים הנפלאים האלה שיודעים כל כך טוב לאחד וללכד את המשפחה שנשארה. אני חושבת שמה שאת נותנת להם עכשיו ייטמע בתודעה שלהם הרבה זמן... וזה בדיוק מה שהם יעניקו למשפחתם. וזו הרוח החיה... שעוברת בתוך המשפחה. רוח פועלה של אימך שהיה מבורך וקורן עתה ממך... שולחת אלייך

חזק וחם לכל געגוע.

 

[טאKילה]

חללית אם../images/Emo24.gif