לא מסכימה עם המסקנה.
הגן של אורי הוא גן רב גילי. יש בו 3 ילדים בני 3 (גדולים מאורי בשנה), ילדה אחת בת 2.5, 2 ילדים בני שנתיים, 2 ילדים בני 1.5 ועוד כמה תינוקות (קצת מעל וקצת מתחת ל"קו" גיל השנה). כל הילדים בקבוצה אחת - אין חלוקה לקבוצות גיל. נכון, שיש פעילויות שהגננת עושה בצורה אחרת עם הגדולים ועם הקטנים, ויש פעילויות שהקטנים מנועים מלהשתתף בהם ממגבלות פיזיות (למשל, לעשות הצגה), אבל יכולים להשתתף בהם בצורה אחרת מהגדולים (למחוא כפיים לצלילי המוסיקה, למשל). לדעתי זה מבנה נהדר. כולם יוצאים נשכרים. הקטנים נחשפים לתכנים ופעילויות שלא היו נחשפים להם בקבוצה של בני גילם בלבד (ולדעתי חשיפה לפעילויות כאלה שנעשות על ידי ילדים גדולים יותר יש לה השפעה אחרת מחשיפה לפעילויות שנעשות על ידי מבוגרים), והגדולים לומדים משמעה של חמלה, של עדינות, של זהירות ושל עזרה לזולת. אורי נמצא בגן זו השנה הראשונה, ואני רואה שהוא משחק גם עם הילדים הגדולים ממנו וגם עם הקטנים ממנו, ומאד נהנה מהאינטראקציה בגן. הוא ילד מאד מפותח - הן מבחינה שפתית והן מבחינה מוטורית, ואני אומרת זאת לצורך הפגת החששות לגבי אי התפתחות של ילד שנמצא בקבוצה בה חלק משמעותי מהילדים צעירים ממנו. מכיוון שבתי בקרה באותו גן במשך שלוש שנים (מגיל שנה עד גיל 4) אני יכולה להעיד לאורך זמן שרב הגיליות הזו רק תרמה לה, שמעולם לא הרגשתי שהיא נרמסת על ידי אחרים (בהיותה קטנה בקבוצה) או שהיא "נסחבת לאחור" בהיותה הגדולה בקבוצה. להיפך, הגן קידם אותה בכל התחומים, פיתח את הסקרנות הטבעית שלה, והיא סיימה את הגן בהחלט מוכנה למסגרת של גן טרום חובה, על הדרישות ה"לימודיות" שלו. בקיצור, לדעתי אין שום מניעה שקבוצת הילדים בגן תהיה מורכבת מילדים בגילאים שונים, בתנאי שהמגוון הוא גדול - זה דוקא מאפשר לגננות להקדיש תשומת לב לכל ילד. כפי שאמרתי, בגן של אורי על 11 ילדים בתמהיל שתארתי יש 2.5 עובדות (ולמיטב ידיעתי בכוונת הגננת לקבל עוד ילדים לגן), וזה עובד מצויין.
