מתבגרת......

[אלמונית המקורית]

מתבגרת......

שלום! אני בת 14 וחצי, ואני מתבגרת מין הסתם. אני באה ממשפחה דתייה. אך אני בחצי השנה הקרובה החלטתי שהדת היא לא בשבילי בגלל שאני לא מאמינה בה וכו´.. אין צורך לפרט פרט על המידה. עכשיו, הוריי אינם מקבלים את זה שאני הולכת עם מכנס... ובכלל את זה שאני חילוניה. כרגע אני לומדת בפנימייה -אולפנא דתית.וכל פעם שאני חוזרת הבייתה אני מתווכחת עם ההורים שלי לגבי מצבי הדתי. הבעיה היא שנה הבאה... אני רוצה לעבור לחינוך חילוני אך הוריי לא מרשים לי. אני יודעת שאני הולכת לסבול בחינוך דתי. משום שאני לא מאמינה בדרכו ובמה שהוא מייצג. איך אני יכולה לשכנע את הוריי: א. שיקבלו אותי איך שאני? ב. שישלחו אותי לחינוך חילוני? אשמח מאוד לקבל תשובה ממקור מושמח....

 

[אחותו של שקספיר]

לא מקור מוסמך-אבל אחפש לך את הטלפון

או הכתובת של עמותה לילדים שרוצים לחזור בשאלה. יש עמותה כזו. נתקלתי בה בעבר. אחפש ואביא-מבטיחה.

 

[אטיוד5]

עשיתי בשבילך שיעורי בית

עמותת הילל עוזרת לחוזרים בשאלה. בנוסף יש פורום בתפוז של חוזרים בשאלה - תוכלי להתיעץ איתם.

 

[DizzyMissLizzy]

אטיוד ! כמה נחמד שלא נטשת אותנו

לגמרי. נשמח תמיד לשמוע ממך.

 

[AYELET1]

אטיוד-מצטרפת ל-DizzyMissLizzy ../images/Emo140.gif

 

[bimbo.]

היי אטיוד../images/Emo24.gif

 

[דליה.ד]

לאלמונית הצעירה

עם כל הכבוד...את עדיין קטינה ונמצאת ברשות הורייך. כשתהיי בוגרת בת 18 תעשי ככל העולה על רוחך ואיש לא יוכל לעצור בעדך. ביינתיים עליך להקשיב בקול ההורים. לדעתי! כמה שאני לא מחבבת את הדת עדיין יש להורים זכות לחנך את ילדיהם לפי שיקול דעתם ואנחנו לא יודעים מה יותר טוב להיות חילוני או דתי. יכול להיותץ שכל הסיפור עם הלימודים בבית ספר דתי או חילוני קשור במרד הנעורים של ילדה בת 14 ולא עניין עקרוני מהותי. ויכול להיות שכן. אבל...רק כשתהיי אדם בוגר.

 

[עדי-אילת]

ובינתיים שטיפת המוח של החינוך הדתי

ב-4 השנים הבאות יימשך ללא הפרעה ? אם זה היה מדובר רק בלימודים, ניחא, אך אנו יודעים בדיוק, עד כמה שם הגבול דק ( אם בכלל יש כזה דבר...) בין לימודים-חינוך-שטיפת מוח לילדים החל בגיל הרך...

 

[AYELET1]

מה הפתרון?

להוציא כל ילד ממשפחה דתית מרשות הוריו? ! שטיפת מוח או חינוך... כל אחדד ונקודת מבטו. כל זה למרות שדרך החינוך הדתית, ובכלל האמונה זרה לי לגמרי! למרות כל זה, כדאי לזכור שכל אחד ודרכו. ולסובלנות, כדאי לחנך במגזר הדתי, כמו גם בזה החילוני

 

[AYELET1]

ובהקשר זה , תובתה של דליה

משקפת בדיוק נמרץ את דעתי: זכותם של הורים לחנך את ילדיהם כהשקפתם!

 

[עדי-אילת]

במילים אחרות - בשם הדמוקרטיה לאפשר

להורים חינוך אנטי-דמוקרטי... כי הרי אנו יודעים מה מקבלים בחינוך הדתי מלבד חינוך (קוראים לזה משום מה "אידישקייט" אך מדובר על בילבולי שטיפת-מוח דתיים גרידא ), ועצימת עין מהמציאות ממש לא פותרת את הבעיה ! ולאחר שהילד היה תחת השפעה כזו עד גיל 18, לרוב כבר קשה מאוד להחזירו אל הדרך השפויה ובהרבה מקרים קיבלנו שוב ייצור סרבן גיוס, שולל את יסודות המדינה והדמוקרטיה ונאנן אך ורק ל"מורנו ורבנו" הכל יוכל והכל יודע ונמצא בקשר ישיר עם אלהים ... כמובן אין כאן הכוונה לחינוך הדתי של "ככה-וככה", שממנו יוצאים חצי-חילוני וחצי מאמין, ובזה קיבלנו עוד מתלבט לכל ימות חייו, שלא יודעים בדיוק מימינם ושמאלם ( שומרי כשרות ולא מערבבים "בשר עגל בחלב אימו", אך נוסעים ומעשנים בשבת, וגם רצים לכל משחקי הכדורגל...)

 

[Solinari -L- Noitari]

אתם מגזימים לחלוטין...

בגיל 14 יש אפשרות להחליט אם אתה מאמין או לא. ההורים שלך צריכים לקבל אותך, גם אם לא לאהוב את הקטע. אחרי הכל, זה רק גורם חוסר שיתוף, ומי כמוני יודע. עוד אבע שנים, מה יקרה? היא עדיין לא תאמין, ותשנא את הדת לחלוטין. כמה לא במקום, במשפחה דתייה. אבל לכבד את הדת ולא להאמין. ובכן, תבחרו לבד. לאלמונית-תני למשפחה שלך את האולטימטום הזה. הוא מציאותי, ויש לי הרגשה שאנשים יודעים את זה. חוץ מזה, נזק-לטווח-ארוך, רמת הלימודים במקצועות מסויימים נמצאת הרבה מתחת למה שמשרד החינוך קבע, אבל בזה אני לא יכולה להתערב. ~A Black Crow~

 

[AYELET1]

מאין את יודעת מה היא או את עצמך

תחשבו בעוד 4 שנים??? אבל חשוב יותר: . מה אם ההורים לא יקבלו את האולטימטום? האם את בטוחה , שברגע שההורים שומעים על האולטימטום הם נענים לכל הדרישות?! היית רוצה, כיום, לעזוב את הוריךך כי לא קיבלו את האולטימטום שלך?! את בטוחה שהפתרון כל כך קל ובטוח? כשמעמידים מןן אולטימטום כזה, תמיד צריך לקחת בחשבון שעלולים להפסיד, ואז להחליט אם זה כדאי! ולכ יעצתי לאלמונית לדבר עם כמה וכמה אנשים לפניעשיית הצעד. שיתוף והקשבה זה תמיד טוב, אבל לא כל הצוי הוא המצוי.

 

[Solinari -L- Noitari]

אין לי התנגדות לדבר הזה...

אני מסתמכת על כך שלא שיניתי את הדיעה שלי במשך שנים, עם כל הלחץ החברתי הכרוך בכך. תאמיני לי, היה הרבה. לדבר עם אנשים שסומכים עליהם זה קשה, כי בדרך-כלל הם האנשים שאת חיה בקהילה שלהם, שככל הנראה, במקרה שלה הם דתיים. ההורים שלי התנדבו בה.ל.ל (האגודה ליוצאים לשאלה), ואחד מהאנשים שעזרו להם הוא אלי פלס, שנכתב עליו בעיתון, והוא מנהל פורום "יוצאים לשאלה". אני מכירה אותו די אישית. אמרתי לה מה אני הייתי עושה. כל הקטע בשאילה זה למצוא תשובות שונות. למצוא את התשובה שמתאימה לך. ככה העולם עובד, ברוב המקרים. ~A Black Raven~

 

[AYELET1]

אז מה היה לנו?....

בקיצור, נשלול את זכות גידול הילדים כל מי שלא חושב כמונו?... דתיים בראש ובראשונה, שומרי כשרות אחריהם... או שנשלח אותם קודם לבתי ספר לחינוך מחדש, בנוסח רוסיה הקומוניסטית. דרך אגב, סרבני גיוס? למי התכוונת? לחרדיים? לשמאלנים הקיצוניים? ממי תשלול את הזכות לגדל ילדים? אה, ומה עם ערבים? מותר להם לגדל ילדים? you know, הם לא בדיוק ציונים (ומן הסתם גם לא יהיו לאחר שתצא מכל ס"מ מחוץ לקו הירוק

) פשוט אני רוצה לדעת איך לחשוב נכון, כדי שיותר לי לגדל ילד...

 

[עדי-אילת]

אם את שואלת אותי - מזמן הייתי מנהיג

צורך ברשיון לגידול ילדים, כדי שהדור הבא לא יהיה כל כך תלוי בהשפעות השליליות של הדור הזה. וכוונתי היתה מאוד ברורה ( נא לא להיסחף ! ) - מדובר על משפחות מאוד "יהודיות", אך בגלל החינוך הדתי שהן מעניקות, הילדים שלהם מתרחקים מכל מה שקוריאים היום "ישראל". כמובן - ללא הכללות קיצוניות. מדובר על משפחות המעניקות לילדייהם לא "אידישקייט" אלא "גטו-שקייט", במסווה של חינוך ליהדות.

 

[bimbo.]

גם אני בדעה שכל עוד היא ../images/Emo11.gif

קטינה, עליה להשאר ברשות הוריה. גם מתבגרים חילוניים אינם תמיד מרוצים (בהמעטה) מהמצב בו הם נמצאים, רוצים לצאת "לחופש", ומסתובבים מתוסכלים. אם הנערה תצליח לצאת מרשות הוריה, לא תהיה לה סביבה מוכרת תומכת, למרות שישנה עמותה שעוזרת לנוער במצבה. אבל זה לא כמו חברות ומשפחה. ומכיוון שהעולם הדתי רחוק מהעולם החילוני, היא עלולה לעבור משבר רציני, שגם בוגרים ממנה מתקשים לעמוד בו.

 

[למהלי]

זכות בסיסית היא חופש דת וחופש מדת

זוהי אחת מזכויות הבסיס לכל ילד בעולם נסי להסביר להם את דיעותייך,בדרך מובנית לאט-לאט,אם לא תצליחי במיוחד...אעזור לך-למי לפנות בדרך אחרת.......מה דעתך?

 

[AYELET1]

היי אלמונית

לא עניתי לך עד עכשיו , כי חשבתי רבות על התשובה. כפי שענו לך, ניתן לפנות לעמותת הילל, המסייעת לחוזריםם בשאלה. אבל חשבת על ההשלכות של זה? את מוכנה לחיות ללא הוריך כיום? גם אם את כועסת עליהם, ועל חוסר גמישותם , וחוסר רצונם לתמוך בהחלטך, עדיין הורים הם בד"כ גורם חשוב בחיים בגיל כזה. נוסף לכך, הרשי לי לאמר לך, שיתכן שתתמידי בהחלטתך לחזור בשאלה , ומצד שני תכן שתמצאי שבעצם זו לא דרכך, ואת כן מאמינה. אולי תכעסי על מה שאומר לך (אבל בבקשה, נסי לחשוב על הדברים, מעבר לכעס), אבל גיל 14 הוא גיל של חיפוש, של שאלות (וטוב שכך), ודברים עדיין אינם מוחלטים. כפי שכתבה לך דליה, יש לך זמן לחזור בשאלה בעתיד, ואיש לא יוכל למנוע בעדך. גם אם תמצאי דרך לשות זאת כיום, עליך לזכור , כאמור, את ההשלכות הבלתי קלות שיש לצעד כזה בגיל הזה.

 

[AYELET1]

ודבר נוסף...

כדאי להתייעץ עם כמה גורמים , ולשמוע מס´ דעות בעניין: גם עם הרב שלך גם עמותת הילל (כדי לשמוע את כל הצדדים), ובעיקר עם מישהו, שעשה צעד כמו זה שאת רוצה לעשות, בגיל דומה לשלך. איך הרגיש עם זה, האם הוא שלם עם הצעד, האם לא היה כדאי לחכות מס´ שנים , ורק אז לעזוב את הבית.