מתאקלמות בבית

yayash80

New member
מתאקלמות בבית

אחרי 5 שבועות של פגיה סך הכל "משעממת", ללא אירועים מפחידים מדי,
הבאתי את איילה הביתה!
הבאתי - כי בעלי היה עם שפעת ממש נוראית ועומר הגדולה, הצטרפה אליו עם חום ונזלת וכו'.
אז נאלצנו להתפצל לכמעט שבוע וכך יצא ששחררתי את איילה לבד ואת השבוע הראשון ביליתי איתה לבד בבית.
(החולים הבריאו אצל סבא וסבתא. לא אגיד שלא היה מלחיץ....).

אני מודה שיותר קל עם הפגה השנייה, כבר לא הכל חדש, עושים פחות טעויות, הדברים סך הכל הולכים חלק יותר.
אבל הדברים שתסכלו אותי קודם עם עומר - מתסכלים לא פחות גם עכשיו:
להסתכל על כל אחד כאילו הוא לא בן אדם אלא שק של וירוסים וחיידקים,
(אפילו האחות הגדולה, החלק הכי כואב)
לשאול משפחה וחברים טובים שרק רוצים לבקר - אם הם בריאים - ולדעת שהם נעלבים מזה גם אם לא מראים,
לחשוב כמה פעמים אם לצאת מהבית כי אז כל הקיבוץ ירצה לראות - ולגעת...
בטח שלא לעשות מסיבה לכבוד הלידה והתוספת המבורכת למשפחה.
וכמובן הבגדים, הבגדים הקטנים כל כך שנראים כאילו הם תמיד יהיו גדולים מדי (למרות שאני יודעת אחרת).
אני יודעת שזה רק עניין של זמן, ויש לי תחושת ביטחון שהכל יהיה בסדר ו"נורמאלי" בסוף,
אבל למה לא מההתחלה??? כל כך רציתי.
 
המון מזל טוב!

טוב לשמוע שאתם בבית והיא נראית די גדולה בצילום. סתם שתדעי..
 
ענק ענק אהובה


גם אני רציתי בשבילכם לידה במועד.
אבל איילה רצתה להכיר אותך מבחוץ
לפני הזמן.
כל כך מזדהה עם ה"שק של וירוסים וחיידקים" זה קשה.. במיוחד עם עומר.. שמביאה הכל מהגן.

מקווה שאיילה תראה לך כמה שהיא חזקה וגיבורה ושום דבר לא יידבק בה.
לגבי הקיבוץ - לא נעים, אבל אומרים בעדינות שלא נוגעים בילדה!!!

חיבוקים המון..
 
למעלה