משתפת
אנני מאלו שנוטות לדבר, או לשתף בבעיותיי ...
דבר זה בא לידי ביטוי במראה שלי, כל בעייה, מכשול, טראומה שעברתי בחיי......ועברתי הרבה, נפתרה ע"י אוכל.
"המנחם האולטימטיבי".
במקום לדבר, לשתף, לספר, לבכות פשוט אכלתי וכך הבעיות נקברו והוסתרו ע"י ערימות של שומן.
כלפי חוץ בנאדם שמח ועליז ובפנים לבה גועשת.
בסוף עקב טראומה קשה שהאוכל כבר לא הספיק וניחם הגעתי לטיפול פסיכולוגי, בהחלה היה בסדר, נחמד, שטחי, ללא ירידה לעומק. למקומות האפלים, הכואבים באמת.
לפני מס' חודשים רותקתי למיטה לארבעה חודשים. קריסת מערכות כללית של הגוף והנפש. הגוף פשוט התמרד.....לא הסכים יותר לשתף פעולה איתי.
באותה תקופה המטפלת שלי שהייתי צריכה אותה יותר מכל לא שיתפה איתי פעולה ולא הסכימה לקיים שיחות טלפון או לדבר איתי מעבר לשעת השיחה הקבועה שלנו. עזבתי אותה!
אלו שחשבתי והחשבתי כ"חברים" פשוט נעלמו. לא התעניינו, לא טלפון, לא sms פשוט נמוגו.
הריתוק למיטה , המוגבלות, התלות מאפשרת המון זמן למחשבות, להרהורים לחשבון נפש.
וזה כואב!
אנני מאלו שנוטות לדבר, או לשתף בבעיותיי ...
דבר זה בא לידי ביטוי במראה שלי, כל בעייה, מכשול, טראומה שעברתי בחיי......ועברתי הרבה, נפתרה ע"י אוכל.
"המנחם האולטימטיבי".
במקום לדבר, לשתף, לספר, לבכות פשוט אכלתי וכך הבעיות נקברו והוסתרו ע"י ערימות של שומן.
כלפי חוץ בנאדם שמח ועליז ובפנים לבה גועשת.
בסוף עקב טראומה קשה שהאוכל כבר לא הספיק וניחם הגעתי לטיפול פסיכולוגי, בהחלה היה בסדר, נחמד, שטחי, ללא ירידה לעומק. למקומות האפלים, הכואבים באמת.
לפני מס' חודשים רותקתי למיטה לארבעה חודשים. קריסת מערכות כללית של הגוף והנפש. הגוף פשוט התמרד.....לא הסכים יותר לשתף פעולה איתי.
באותה תקופה המטפלת שלי שהייתי צריכה אותה יותר מכל לא שיתפה איתי פעולה ולא הסכימה לקיים שיחות טלפון או לדבר איתי מעבר לשעת השיחה הקבועה שלנו. עזבתי אותה!
אלו שחשבתי והחשבתי כ"חברים" פשוט נעלמו. לא התעניינו, לא טלפון, לא sms פשוט נמוגו.
הריתוק למיטה , המוגבלות, התלות מאפשרת המון זמן למחשבות, להרהורים לחשבון נפש.
וזה כואב!
