הכל בשימחה
אני הכי מבינה אותך ואת החששות והכאב המחשבות והניסיונות לעטוף בצמר גפן..... אבל מהיום עזבתי את הבית עזבתי עם החלטה.. אני יודעת שהוא לא יפרנס וידאג ויאהב את הבן המשותף, את הכל אני משליכה לבורא עולם אני אתפלל והוא יסדר מלמעלה כראות עיניו. בני לא מכיר את אביו בכלל!!! הוא בן 9 חד' קורא אבא ואין אבא אבל מיד אני אומרת לעצמי אבא יש לכולנו וגם לו יש אבא גדול והכי טוב שיכול להיות. בקיצור מה שבידיי אני עושה ומה שלא בידיי אני מתפללת ומשאירה בידיי אבינו שבשמיים שולחת לך.
תנשמי עמוק ובע"ה הכל יסתדר