משתף

gavor1

New member
תגובה לאבי

אני בתחילת שנות ה-30 לחיי .אני סובל ממחשבות כפיתיות וטורדניות מאוד קשה לי לתפקד אני נורא חלש סובל 18 שנה --כרגע לא מטופל רק תרופות גר באיזור פ"ת היה שלום
 

שוגי 31

New member
כתבתי לך מסר וכותבת לך גם פה

אני מבינה אותך. אני מבינה שקשה לך. גם אני בשנות השלושים לחיי ויש לי את ההפרעה הטורדנית במשך 14 שנה. אני איבדתי המון בעקבות הבעיה- הן מבחינה זוגית (ויתרתי על אהבה ענקית שהייתה לי בתחילת שנות העשרים לחיי) והן מבחינה מקצועית-קשה לי מאד לתפקד כהלכה בעבודה. במהלך השנים הללו רק רציתי למות, לחדול, לא להרגיש כלום, להיעלם, להפסיק לכאוב. הפער בין מה שאני יכולתי להיות למה שהייתי בפעול עם הבעיה היה פער כל-כך גדול שהיה לי קשה לקבל את זה מאד. שנים של סבל נפשי. אבל.....בשנתיים האחרונות איכשהו אני מנסה לחשוב חיובי, למרות שעדיין יש כאב גדול, אני יודעת ששותים רק מהחצי כוס המלאה ולא מזו הריקה, ולכן חייבים להסתכל על הדברים החיוביים שיש לנו בחיים, חייבים. כי אף אחד לא מבטיח לנו שהמחשבות יפסקו יום אחד, זה ככל הנראה לא הולך להיעלם מחר או מחרתיים, ולכן למה לסבול. זה מה שיש וברגע שאנחנו מתאבלים על זה זה נהיה יותר ויותר גרוע.
 

gavor1

New member
שלום את

אני סובל ממחשבות על עצמי עד כמה איני בסדר ואיך אני קצת שמן .תראי: סבל = יש לי והוא גדול מאוד . יכול להיות שאני מייחס חשיבות למחשבות . יש לי מעט הקלה ותקווה שאתגבר . תודה על תגובתך אליי . בשבוע הבא אני נוסע לנופש באילת ולא אהיה זמין במחשב אך - אשמח לקבל עידוד ייעוץ וכ"ו . תודה שבת שלום וכל טוב גוב אור
 

gavor1

New member
תודה את מבינה לליבי השבור

שלום שוגי . אני בן 33 דתי מבית חרדי במרכז , ואני פשוט מרגיש קורבן על לא כל עוול בכפיי ולא אפרט כעת . חש שסובל סתם ושזה סוג של עונש או תיקון וזה ממש קשה לי . הייתי גבר נאה , בריא וחסון ואילו כיום זה לא מה שנראה אז פעם לפני 18 שנה . אין ניחומים על תופעה כזו אך סיון הבת מעודדת אותי ואומרת שעם מטפל טוב אני אצליח להתגבר . אמן הלוואיי כולי תפילה . ביי גוב אור
 

אלכסודי

New member
משתף

טוב אז ככה לי היה אוסי די ממש קשה...היו לי מממשש המון מחשבות בבת אחת כל הזמן מתחלפות לא היהה לי רגע מנוחה כל הזמן חושב על משהו כל הזמן משהו קופץ לראש ומטריד אותי. הרגשתי לא אני כל הזמן חשבתי לעצמי ששכחתי כבר איך זה לחשוב איך זה בסדר . איבדתי קצת תקוות ובקושי האמנתי בכלל שאני אצא מזה ואראה את האור . בהתחלה אפילו לא ידעתי שזה או סי .. חשבתי אני הולך להפוך למשוגע כל כך פחדתי מזה שאני אשתגע . פשוט המון המון מחשבות ועל כל מיני דברים אנשים דברים שקרו לי פעם ., פחדים לא מובנים כי סך הכל הייתי בסדר כל החיים שלי לפני זה שמסתכמים ב18 שנים נפלאות והיתפרץ אצלי בצבא הכל . איך שהדברים התגלגלו כאילו הכל היה צריך לקרות.כל העולם נפל עליי עם הדבר הזה . ביצעתי טקסים כל מיני אבל לא ידעתי שהם טקסים כי הטקס לא היה כדי להפחית את החרדה כי לא היו לי פחדים כמעט ,הופיעו לי כמה זמן איזה חודש לאחר שהתחילו אצלי מחשבות טוןרדניות למינהן,הן כל כך רבות ממש כל שניה קפץ לי משהו . כאילו המוח לבד פועל ,ואיפה אני בכל הסיפור הזה? כאילו איבדתי את עצמי . הכי מתסכל שאומרים שהכל בראש.,כל כך מנסה להיות חיובי לא הצליח לי , תמיד כשניסיתי לחשוב חיובי תמיד היו מחשבות נגד שמתנגדות וחוסמות ולוקחות ממך אנרגיה. התחיל אצלי לאט לאט האו סי די ואיכשהו החיים קצת גרמו לו להיות יותר קשה ,כל מיני דברים שעשיתי שאם לא הייתי עושה אולי המצב היה פםי אלף יותר טוב וגם בקשר לזה יש כל הזמן מחשבות טורדניות כביכול היו בכך למה שהייתי עושה אילו כך או כך. בכללי אני לא כועס על אף לא על עצמי ולא על ה' במה שיש לי כי מה שיש אז יש . המצב התחיל מאוד להישתפר והוא משתפר רק מיום ליום , מיום ליום אני צובר יותר אמונה תקווה וכח בעצמי ובחיים האלו . כוחות נפשיים עצומים יש בכל אחד ואני מאוד מאמין בזה. הדרך שלי להתמודד עם זה היא פשוט לא לנסות להיתמודד , כמובן קל לאנשים להגיד לזרום ,אני לא בידיוק מתכוון בכך שאני זורם אלא פשוט "חושב כאילו הכל כרגיל " מנסה לשכוח כמה שיותר מזה שיש בכלל בעיה. אני כל הזמן מנסה להכניס לי לראש שהכל אצלי בסדר...ופעם זה לא הצליח לי רק הייתה היתנגדות , אבל עכשיו יותר קל לי לעשות דברים בכוונה שנגיד אני אומר אני הולך לעשות את זה (ופתאום אין מחשבות נגד זה ?) הן פשוט ששברתי את כל המחסומים האלו בכך שאני מאמין בעצמי יותר . אמונה זה הכח הכי חזק ואני מקווה לכם אנשים שתישתמשו בו . אני לא יודע איך להסביר את זה כל אחד רוצה להאמין אבל קשה באמת להאמין בעצמך . לא יודע איך זה קורה אצלי אבל עכשיו אני ממש כבר בסדר ,יש פה ושם קטעים אבל אני ממש בדרך להחזיר לעצמי את החיים שהיו לי תמיד נטולי מחשבות וזורמים ורגועים. ההמלצה הכי טובה שאני יכול לעשות זה תמיד להפסיק את הטקסים אם תבחנו טוב טוב ישנם טקסים שאתם אפילו לא מודעים אליהם שזה טקס תנסו למצוא אותם ולהפסיק אותם . כך יפסקו גם המחשבות . תתחילו להאמין שאתם בריאים ושאתם יכול הכל לעשות . תמיד אני אומר לעצמי שאני יכול הכל ואם אני רוצה משהו אני ישיג אותו ("כשבן אדם באמת רוצה משהו היקום פועל כדי להגשים את רצונו אבל רצון אמיתי מבפנים ") אם עדיין יש לי בעיות ולא פתרת אותם כניראה שאתה לא רוצה מספיק. תדברו לעצכמם כאילו הכל בסדר תחשבו כאילו הכל בסדר תתנהגו כאילו הכל בסדר והכל יהיה באמת בסדר. כל מה שצריך זה אמונה ,לאנשים שיש להם קשיים רצינים ואיבדו הרבה טעם בחיים כל אחד יכול ,אני מהמצב הכי קשה יצאתי אני מאחל לכולכם שתהיו בריאים ותאמינו בעצכמם.
 

אמא11

New member
בוקר טוב אלכסודי יקר../images/Emo142.gif

אתה מתאר תהליך שאתה עובר לבד, שבעצם מהווה "טיפול עצמי". תובנות, לקיחת החלטה, התמדה. וזה מאד מעורר תקוה גם לגבי אחרים.(לכן נעצתי את ההודעה). האם אתה משתף מישהו? האם מישהו תומך בך? הכל רק בינך לבינך? שיהיה לך יום נפלא תמי
 

אלכסודי

New member
כיה התהליך הוא עצמי

בעצם אין מישהו שאני משתף אותו בהרגשותיי וכו' הכל אני שומר בפנים היחיד שאני משתף אותו זה ה'. אני נוהג מדי יום לשים מוזיקה שאני אוהב לשכב בחדר ופשוט לדבר עם ה' ,אני מספר לו איך אני מרגיש,מה אני רוצה מהחיים מה אני רוצה בכלל,כמה שאני מודה לו על החיים ,מדבר על הכל ,כמה שאני חזק ויכולל לעשות את הדברים . השיחה הזאת נותנת לי פשוט כל כך המון כח נפשי לעשות ולרצות לעשות הכל . תקראו לזה טקס תקראו לזה איך שאתם רוצים ,אבל זה משהו מיוחד . הרי רק הבורא יודע מה עובר עליכם דברו אליו . ככה אני לא משתף אף אחד,אני "מתמודד" כביכול עם דברים ומסיק מסקנות וכו'. עצה אני יכול להביא אחת ששמתי לב שאיך שאני מתייחס לדבררים ככה הם יראו את עצמם . אם אני מתייחס לכך שאני הולך לראיון עבודה או שהולך לעבודה כאילו אני יוצא לקרב בוא אני המחשבות והדבר. אז ככה זה מראה את עצמו כשאני שם אני כאילו בקרב כל הזמן בוחן את מחשבותיי וכו' אך כשאני מנסה לא להיתייחס לזה בכלל ולהאמין שהכל יהיה טוב ויסתדר .זה פשוט ככה . איך שאתה רואה את זה ככה זה מראה את עצמו אלייך .
 

gavor1

New member
אבוד

אך לצערי זה לא עובד , חי בריב עם עצמי פעם הייתי יכול ופריא ופעיל יותר ולאחרונה זה לא קורה לי . אני נלחם אך לא יודע במה ובמי אתה מבין ?? יש בי סבל נוראי זה ממש ייסורי איוב בשעתו אין מוצא איני רואה את האור . כולי חשוך ומר לי החיים . מאין יבוא עזרי ??? להתפלל אין לי כוח וסבלנות אין לי גם סיפוק כעת אני בחרדות ענקיות ואין לי עם מי לדבר ולהוציא . חש מיואש וחסר אונים נמאס לי אני מרגיש שאני נשמה בעולם של גופות בעולם הזה איני מאמין איבדתי תקווה . פעם הייתי יותר תוסס ועושה דברים ונהפכתי ב180 מעלות אני מפחד שאעשה משהו לעצמי יוווו; חש מת הצילו הצילו
 

אלכסודי

New member
לגבור

שמע איך שאתה מתייחחס ורואה דברים ככה הם מראים את עצמם . אל תאמין במחשבות ותאמין בעצמך,תשבור את המחסומים וההתנגדיות שהמחשבות מציבות לך ותעבור אותם ותסתכל על הכל באופן שאתה מאמין ורוצה לראות ,שדברים אכן קלים וזורמים ואם יש מחשבה תתעלם כמה שיותר תתעלם מהן ותמשיך בשלך במה שאתה מאמין בו. בהצלחה שלך ודברים הטובים שאכן אתה רואה אותם. כמה שהמחשבות אומרות לו אבל אתה עצמך אומר כן וזה הכח להגיד כן להגיד לעצמך שאתה יכול שאתה רוצה ואם אתה רוצה מספיק אתה תוכל גם שיהיה לך את הכח להיתעלם מאותן מחשבות מתנגדות . כח רצון ואמונה הכל תנסה לבנות יותר אמון בעצמך ותמריא בהצלחה שייהייה לך בהמשך ותשבור את כל המחסומים . בן אדם שמאמין שהוא בריא הוא בריא ,ולא משנה מי יגיד לך מה אתה בריא .
 

gavor1

New member
זאת אני יודע

ולך יש את ההפרעה ? אתה כותב לי כאילו שזה יבוא לי ככה מה אתה חושב לא ניסתי? יש לי המון כוחות אך זה מכה בי .
 

אלכסודי

New member
לגבור

אני מכיר טוב טוב ,גם לי לא הכל דבש,אבל אני מנסה לראות את הדבש. אני לא יודע אולי אתה לא רוצה מספיק.כל אחד רוצה מאוד מאוד.אבל לא מוכן לקום ולעשות משהו . קשה לעשות את המהלך הזה של לקום ולעשות משהו . צריך מאוד לרצות בישביל לעשות את המהלכים האלו.
 

gavor1

New member
אליך

אחי מה עליי לעשות ??? שנים אני מתמודד עם זה כל הזמן מלחמה נגד מי?????????????????? נגד עצמי די נמאס לי
 
למעלה