משתוקקת לאהבתו
אני דלוקה על מישהו כמעט שנה . נפגשתי עם הבחור שלושה פעמים ושכבנו (הוא הראשון שלי). מאז הוא התרחק ואני מאוד נפגעתי . לפני ששכבנו הוא אמר לי שהוא לא מחפש ילדה והשתכנעתי לשכב איתו . יוצא לי לפגוש אותו מדי פעם במסגרת העבודה (הוא לקוח קבוע) . אחרי ששכבנו נהייתי מאוד רגישה, שלחתי לו הודעות אסמאס , התקשרתי וכל פעם הוא עוסוק . האדישות שלו פגעה בי והצטערת ששכבתי איתו (הוא גם לא נתן לי להרגיש שזה כבוד לשכב עם בתולה מה שבעיניי זה כבוד). יום אחד באתי לעבודה ו5 דקות לפני תחילת משמרת הוא הגיע לקבל שירות . מישהו אחר טיפל בו ושלח אותו למשרד אלי לקחת משהו. ברגע שהוא שמע שאני במשרד הוא ניפנף עם היד בקטע של זלזול ואני הרגשתי נורא עם זה. אחרי יומיים אני טיפלתי בו והוא ישר שאל למה אני לא מתקשרת ולא ידעתי מה לענות .. מאוד נפגעתי ממנו , מאוד ..כי אני יודעת שהוא רוצה אותי רק לסקס . כשהוא שאל למה אני לא מתקשרת אמרתי לו :"אני לא מתקשרת כי אתה לא מתקשר.." והוא שתק , ואז כדי לשבור את הקרח אמרתי שאני אתקשר ולא התקשרתי (כבר שבוע). אני מאוד מעוניינת בו , אבל הבנתי שהוא לא רציני לגביי וגם נרתעת להתקשר כי גם בזמן הסקס הוא חושב רק על עצמו ולא מתחשב ברצונות שלי . ממש לא משתלם להיפגש איתו ובטח שלא להתקשר כי הוא "עסוק" . אחרי שבוע שאמרתי לו שאתקשר , חיכיתי שהוא יתקשר ובסוף התקשרתי . באותו היום הוא הופתע שהתקשרתי , אמר שיחזור אלחי אפילו עוד הערב ולא חזר. אח"כ עברתי התמוטטות עצבים בבית.. כשניפשנו בעבר והוא שאל למה אני לא מצילחה למצוא מישהו סבלני ממנו ואיך אני בלי חבר , אמרתי לו תשובה לא ישירה . זאת אומרת התקשתי להודות בפניו שאני דלוקה עליו וסוגרת עיניים לאחרים. החודש ידעתי שבעבודה שלי אמורים לפטר אותי (נגמר החוזה ) , ובגלל זה נכנסתי למתח נפשי עד היום (שבוע מפוטרת כבר). שלחתי לו לפני איזה שבועיים שלוש הודעות. ב1 שלחתי לו שאני לא ראיתי אותו מלא זמן והתוודאתי בפניו שהוא מוצא חן בעיני מאוד, ושאני רוצה להיות חברה שלו (בניגוד לפגישה שפשוט התקשתי לחשוף רגשות מולו). בפגישה השנייה אחרי 20 דקות של בכי ושל אדישות שלחתי לו הודעה נוספת . הודעה שהיא נכונה מאוד . רשמתי לו שבחיים לו נפגעתי ככה בחיים כמו שנפגעתי ממנו , שהוא מנצל בחורה בתולה וזורק . גם אחרי זה הוא לא ענהץ אחרי שעתיים של בכי והרס עצמי שלחתי לו הודעה שעומדים לפטר אותי ולכן אני בדיכאון (גם נכון) , שאני רוצהש הוא יתקשר בבקשה. כלום שום יחס..למחרת הייתי בדיכאון ועם עיניים נפוחות ושיחררו אותי מוקדם (לא היה עבודה). למרות ההודעות המוגזמות , בחרתי להתקשר אליו . הייתי בטוחה שהוא יסנן אותי אבל הוא ענה עם חיוך , היה שמח כזה והיה נחמד. אמר לי לא לחכות לזה שיגמר לי החוזה ולחפש עבודה . כששאלתי אותו למה לא התקשר . הוא אמר שברור שלא יתקשר אם כאלה הודעות ולרגע חששתי שיתקוף אותי . מרוב ששמחתי לשמוע אותו מדבר אלי יפה , אמרתי לו שאני מצטערת שפשוט כעסתי שהוא לא הגיב והוא אמר שהוא עסוק. ככשאלתי אותו מתי ניפגש הוא אמר שהוא שוכר דירה באזור איפה שאני עובדת (הוא עובד בעיר אחרת במרחק של שעה נסיעה). לכן הצעתי לו להיפגש אולי כשאני אסע לחברה והוא ענה בחיוך שאשלח הודעה. טוב שלחתי לו באותו יום , התקשרתי ושוב הוא "עסוק". באתי עד לעיר שלו וחזרתי שבוזה. למחרת מחקתי את הטלפון שלו ואת כל ההודעות. מכיוון שהרבה זמו גם ככה לא ראיתי אותו בעבודה חשבתי שזה יעזור לי לשכוח אותו. אלטא שבאותו יום שמחקתי הוא צץ ומאז התחיל שוב להופיע. מאז לא ממש דיברתי איתו ואחר כך פיטרו אותי. אלא שעכשיו אני מדוכאת יותר. מצד אחת אני מודעת לזה שהוא מניאק והוא לא בשבילי , ומצד שני הוא לקח ממני את הבתולין באכזריות . אפילו לא נהנתי מהמין, מאוד כאב לי וזה היה חד פעמי. כל פעם שאני מנסה לחשוב מה יהיה הלאה איתי , אני תמיד אזכר איך את הפעם ה1 נתתי לגבר שלא העריך אותי ושאני בושה למשפחה שלי. תוקפת אותי גם מחשבה שאם אכיר בחור אחר , אני עלולה להיפגע מחדש , ושאני פשוט לא סומכת על גברים . תמיד הרגשתי לא מעניינת ואף אחד לא התאהב בי (אני נראית טוב) . כל יום אני בוכה ואמא שלי כבר התרגלה והיא אדישה אלי. (בעבר סבלתי מדיכאון שיחרור אז היא רגילה לזה שאני חסרת חיים). כל פעם שאני אומרת שרע לי ואם אנחנו מתכננים משהו , זה תמיד על חשבוני ועכשיו אני לא עובדת . אני מתה לחזור לשם , אבל צריכה לחכות עוד 3 חודשים כדי לחזור אבל כל כך בא לי לראות אותו. איך אפשר לנצל בתולה ולעזוב אותה? המחשבה הזאת מציקה לי..למה לא נותן לי הזדמנות? למה פוגע בי? עשיתי לו משהו רע? אני ממש נואשת. אין לי חברות , אין לי עבודה (אנמי מחפשת עבודה שאוכל להתחבר יותר לאנשים מאשר לכסף) ואין לי שמחת חיים..איןו יום שאני לא בוכה ואפילו קניות לא מצליחות לשחרר אותי מהכאב בלב ..
ואם יום אחד אכיר בחור רציני איך אוכל לספר לו את האמת? הרי חבר מעולם לא היה לי ..מרגישה לא ראוייה לאהבה של איש
אני דלוקה על מישהו כמעט שנה . נפגשתי עם הבחור שלושה פעמים ושכבנו (הוא הראשון שלי). מאז הוא התרחק ואני מאוד נפגעתי . לפני ששכבנו הוא אמר לי שהוא לא מחפש ילדה והשתכנעתי לשכב איתו . יוצא לי לפגוש אותו מדי פעם במסגרת העבודה (הוא לקוח קבוע) . אחרי ששכבנו נהייתי מאוד רגישה, שלחתי לו הודעות אסמאס , התקשרתי וכל פעם הוא עוסוק . האדישות שלו פגעה בי והצטערת ששכבתי איתו (הוא גם לא נתן לי להרגיש שזה כבוד לשכב עם בתולה מה שבעיניי זה כבוד). יום אחד באתי לעבודה ו5 דקות לפני תחילת משמרת הוא הגיע לקבל שירות . מישהו אחר טיפל בו ושלח אותו למשרד אלי לקחת משהו. ברגע שהוא שמע שאני במשרד הוא ניפנף עם היד בקטע של זלזול ואני הרגשתי נורא עם זה. אחרי יומיים אני טיפלתי בו והוא ישר שאל למה אני לא מתקשרת ולא ידעתי מה לענות .. מאוד נפגעתי ממנו , מאוד ..כי אני יודעת שהוא רוצה אותי רק לסקס . כשהוא שאל למה אני לא מתקשרת אמרתי לו :"אני לא מתקשרת כי אתה לא מתקשר.." והוא שתק , ואז כדי לשבור את הקרח אמרתי שאני אתקשר ולא התקשרתי (כבר שבוע). אני מאוד מעוניינת בו , אבל הבנתי שהוא לא רציני לגביי וגם נרתעת להתקשר כי גם בזמן הסקס הוא חושב רק על עצמו ולא מתחשב ברצונות שלי . ממש לא משתלם להיפגש איתו ובטח שלא להתקשר כי הוא "עסוק" . אחרי שבוע שאמרתי לו שאתקשר , חיכיתי שהוא יתקשר ובסוף התקשרתי . באותו היום הוא הופתע שהתקשרתי , אמר שיחזור אלחי אפילו עוד הערב ולא חזר. אח"כ עברתי התמוטטות עצבים בבית.. כשניפשנו בעבר והוא שאל למה אני לא מצילחה למצוא מישהו סבלני ממנו ואיך אני בלי חבר , אמרתי לו תשובה לא ישירה . זאת אומרת התקשתי להודות בפניו שאני דלוקה עליו וסוגרת עיניים לאחרים. החודש ידעתי שבעבודה שלי אמורים לפטר אותי (נגמר החוזה ) , ובגלל זה נכנסתי למתח נפשי עד היום (שבוע מפוטרת כבר). שלחתי לו לפני איזה שבועיים שלוש הודעות. ב1 שלחתי לו שאני לא ראיתי אותו מלא זמן והתוודאתי בפניו שהוא מוצא חן בעיני מאוד, ושאני רוצה להיות חברה שלו (בניגוד לפגישה שפשוט התקשתי לחשוף רגשות מולו). בפגישה השנייה אחרי 20 דקות של בכי ושל אדישות שלחתי לו הודעה נוספת . הודעה שהיא נכונה מאוד . רשמתי לו שבחיים לו נפגעתי ככה בחיים כמו שנפגעתי ממנו , שהוא מנצל בחורה בתולה וזורק . גם אחרי זה הוא לא ענהץ אחרי שעתיים של בכי והרס עצמי שלחתי לו הודעה שעומדים לפטר אותי ולכן אני בדיכאון (גם נכון) , שאני רוצהש הוא יתקשר בבקשה. כלום שום יחס..למחרת הייתי בדיכאון ועם עיניים נפוחות ושיחררו אותי מוקדם (לא היה עבודה). למרות ההודעות המוגזמות , בחרתי להתקשר אליו . הייתי בטוחה שהוא יסנן אותי אבל הוא ענה עם חיוך , היה שמח כזה והיה נחמד. אמר לי לא לחכות לזה שיגמר לי החוזה ולחפש עבודה . כששאלתי אותו למה לא התקשר . הוא אמר שברור שלא יתקשר אם כאלה הודעות ולרגע חששתי שיתקוף אותי . מרוב ששמחתי לשמוע אותו מדבר אלי יפה , אמרתי לו שאני מצטערת שפשוט כעסתי שהוא לא הגיב והוא אמר שהוא עסוק. ככשאלתי אותו מתי ניפגש הוא אמר שהוא שוכר דירה באזור איפה שאני עובדת (הוא עובד בעיר אחרת במרחק של שעה נסיעה). לכן הצעתי לו להיפגש אולי כשאני אסע לחברה והוא ענה בחיוך שאשלח הודעה. טוב שלחתי לו באותו יום , התקשרתי ושוב הוא "עסוק". באתי עד לעיר שלו וחזרתי שבוזה. למחרת מחקתי את הטלפון שלו ואת כל ההודעות. מכיוון שהרבה זמו גם ככה לא ראיתי אותו בעבודה חשבתי שזה יעזור לי לשכוח אותו. אלטא שבאותו יום שמחקתי הוא צץ ומאז התחיל שוב להופיע. מאז לא ממש דיברתי איתו ואחר כך פיטרו אותי. אלא שעכשיו אני מדוכאת יותר. מצד אחת אני מודעת לזה שהוא מניאק והוא לא בשבילי , ומצד שני הוא לקח ממני את הבתולין באכזריות . אפילו לא נהנתי מהמין, מאוד כאב לי וזה היה חד פעמי. כל פעם שאני מנסה לחשוב מה יהיה הלאה איתי , אני תמיד אזכר איך את הפעם ה1 נתתי לגבר שלא העריך אותי ושאני בושה למשפחה שלי. תוקפת אותי גם מחשבה שאם אכיר בחור אחר , אני עלולה להיפגע מחדש , ושאני פשוט לא סומכת על גברים . תמיד הרגשתי לא מעניינת ואף אחד לא התאהב בי (אני נראית טוב) . כל יום אני בוכה ואמא שלי כבר התרגלה והיא אדישה אלי. (בעבר סבלתי מדיכאון שיחרור אז היא רגילה לזה שאני חסרת חיים). כל פעם שאני אומרת שרע לי ואם אנחנו מתכננים משהו , זה תמיד על חשבוני ועכשיו אני לא עובדת . אני מתה לחזור לשם , אבל צריכה לחכות עוד 3 חודשים כדי לחזור אבל כל כך בא לי לראות אותו. איך אפשר לנצל בתולה ולעזוב אותה? המחשבה הזאת מציקה לי..למה לא נותן לי הזדמנות? למה פוגע בי? עשיתי לו משהו רע? אני ממש נואשת. אין לי חברות , אין לי עבודה (אנמי מחפשת עבודה שאוכל להתחבר יותר לאנשים מאשר לכסף) ואין לי שמחת חיים..איןו יום שאני לא בוכה ואפילו קניות לא מצליחות לשחרר אותי מהכאב בלב ..
ואם יום אחד אכיר בחור רציני איך אוכל לספר לו את האמת? הרי חבר מעולם לא היה לי ..מרגישה לא ראוייה לאהבה של איש
